העירעור הראשון הוא ערעור המבקשים בבקשה לפני שהם, בעלי זכויות בבניין מגורים הממוקם ברחוב בורוכוב 1 בגבעתיים, אשר לטענתם נפגעו כפועל יוצא מאישורה של תכנית מתאר גב/380/א (להלן: "תכנית המתאר") ומשכך הוגשה על ידם בתחילה תביעה לפסיקת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבנייה"), בהמשך לכך ערר לועדת הערר ולבסוף – העירעור אשר נדון לפני.
בערעורם ביקשו המבקשים לבטל או לשנות ההחלטות דלעיל, באופן שבסיכומו של דבר יפסקו לטובתם פיצויים בשיעור הגבוה יותר מזה אשר נקבע על ידי ועדת הערר.
במסגרת פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 2/9/21, מפי כבוד השופט פוגלמן, נדחתה בקשתם של המבקשים למתן רשות ערעור על ההחלטה.
...
ביום 9/6/21, ניתנה על ידי החלטה בבקשה לטעות סופר, במסגרתה נדחתה הבקשה, תוך שנקבע כי:
"ומכאן למקרה דנן, בו – כפי שהקדמתי וציינתי – אין לטעמי תחולה להוראת סעיף 81 לחוק בתי המשפט וזאת, בהינתן שהמחדל מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית אינו נובע מטעות סופר או פליטת קולמוס, אלא שבפסק הדין אין כל התייחסות לנושא זה מפאת שניים עיקריים – ראשון, הואיל והלכה למעשה במסגרת פסק הדין לא נפסקו פיצויים ולא קיימת הכרעה באשר לפסיקת הפיצויים גופה, אלא שבפסק הדין נבחנו החלטות ועדת הערר ובסיכומו של דבר הוחלט לדחות את הערעורים עליהן, הואיל ולא סברתי כי נפלה בהן טעות המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. רוצה לומר – כל שנעשה בפסק הדין הוא אימוץ החלטות ועדת הערר הא ותו לא. שנית – (המתקשרת גם לראשון) – ועדת הערר אמנם לא קבעה קביעה ולפיה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית על הסכום כפי שנקבע על ידי השמאי, משכך – ככל שיש ממש בטענות המבקשים ואינני קובעת מסמרות בנושא זה – הרי שהמקום להעלות טענות אלו בדבר טעות בפסיקת ועדת הערר היה במסגרת ערעור המבקשים. דא עקא, הפוך והפוך בזה וגלה כי לא קיימת בו כל טענה הנוגעת למחדל וועדת הערר מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית. קל וחומר שאין במסגרת הערעור טענות לגופם של דברים, קרי טענות בגדרן מוסבר מדוע המחדל מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית במקרה דנן, מהווה טעות אשר על ערכאת הערעור להתערב ולתקנה. "
על החלטה זו הוגשה על ידי המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדונה בבר"מ 4766/21.
בכל הנוגע לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הקובע ועד למועד התשלום בפועל, נחה דעתי כי במקרה דנן יש לקבל באופן חלקי את טענות המבקשים כך שלסכום יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק ריבית והצמדה וזאת, עד למועד התשלום בפועל.
לסיכום, לאור קביעותיי לעיל, הנני מורה כי בתוך 7 ימים תוגש לחתימתי פיסקתה בהתאם להתוויות כדלקמן:
סכום הפיצוי לתשלום יחושב לפי שער דולר של 4.337 ש"ח ל – 1$.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.
