מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על שומת מס שבח בהסכמה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט י' עמית: ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מסוי מקרקעין או החוק) (כב' השופט מ' אלטוביה, רו"ח א' מונד ורו"ח צ' פרידמן), בו נדחו העררים שהגישו המערערים על שומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו להם על ידי המשיב, לאחר שנקבע כי הסכם האופציה שנחתם בין הצדדים אינו אלא הסכם מכר.
דומה כי המעיין בהסכם בדקדקנות יסכים למסקנתו של חברי גם בכל הנוגע לפרשנות תת-סעיף 7.2; חישוב קצר יגלה כי תמורת האופציה, אותם 5% משווי התמורה על-פי הסכם הרכישה, אשר ממילא עשויים להשאר ברשותם של נותני האופציה (וליתר דיוק – הנותר מסכום זה לאחר ניסיונותיהם למלא אחר הוראות התנאי המתלה), הריהם בקירוב סכום הפיצויים שיוטל על המערערות אם לא תממשנה את הסכם האופציה.
...
כטבען וטיבן של שאלות מהסוג שבמוקד הליך זה, לא בנקל הגעתי למסקנה אליה הגעתי.
אשר לערעורו של גדעון, החלטתי לצרף את דעתי לדעתו של חברי השופט י' עמית; דין הערעור להתקבל.
חוששני כי לא עלה בידי המערערות להראות שפרשנותן לחוזה מסתברת יותר מזו של פקיד השומה, בעיקר נוכח ה"הואיל" החמישי המעורר כאמור תמיהה, ומכאן מסקנתי כי אין להיעתר לערעורן; לצערי לא קיבלו המערערות את הצעתנו, שבאה על רקע השיח בינינו, לחצות את הסכום שבמחלוקת, תוך קניית סיכוי וסיכון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בין הצדדים הוחלפו מכתבים שונים, ולאחר שלא הושגו הסכמות הגיש המערער את תביעתו לבית משפט קמא.
כדי לעמוד בנטל המוטל עליו, על המערער היה לשכנע כי אילמלא התרשלותו של המשיב בהכנת השומה העצמית, לא היה מחויב בתשלום מס שבח.
...
עם זאת, שוכנעתי כי אשמו של המערער, אשר נטל על עצמו את האחריות לטפל בחבויות המס, מנתקת את הקשר בין התרשלותו של המשיב לנזק הנטען.
סוף דבר בשים לב לכל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור.
בנסיבות העניין ומאחר שמצאנו כי נפל פגם בהתנהלות המשיב, אציע שלא לחייב בהוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' רובינשטיין: ערעור על פסק דינה של ועדת ערר מס שבח מקרקעין (השופט בדימוס עמוס זמיר ע"ה והחברים עו"ד מרגליות ורו"ח מונד) מיום 3.6.07 בתיק ו"ע 1012/05, בגדריו נדחה עררם של המערערים על שומת מס שבח מקרקעין שהוצאה להם.
דוגמה לכך תהא, למשל, זכאות לנכוי דמי הסכמה למנהל מקרקעי ישראל, שגובהם טרם נקבע ביום עריכת השומה – שהרי הצדדים היו מודעים לאפשרות התשלום בעת עריכת ההסכם, ועל כן, עם קביעת גובהו, יוכלו לעתור למינהל לפתוח את השומה (עמ"ש 209/84 בן עזרא נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פד"א י"ב/21-20 (1985) 412).
...
טענת המשיב, לפיה סעיף 85 מאפשר רק תיקון שומה שנעשתה על פי סעיפים 78, 79 ו-82 לחוק, ולא על פי סעיף 87, אינה מקובלת עלי.
מעבר לצורך, סבורני כי התפתחויות אלה אף אינן מהוות "עובדות חדשות" כנדרש בסעיף 85(1) לשם תיקון שומה – עובדות שאילו היו בפני המנהל בעת עריכת השומה היה בכך כדי לשנות את סכום המס או הפטור (הדרי, כרך ג', 227).
מן הטעמים המנויים מעלה, מסקנתי היא כי אין להיעתר לערעור.
המערערים ישלמו שכר טרחתם של באי כוח המשיב בסך 10,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' רובינשטיין: ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן חוק מס שבח) שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא בדימוס בר אופיר, רו"ח מונד ועו"ד ושמאי מקרקעין מרגליות (פסק הדין נכתב בידי עו"ד מרגליות)) בעמ"ש 1232/02 מיום 10.7.12.
לאחר מספר הליכים, לרבות מחיקת הערר בהיעדר סיכומי המערער ובטול פסק הדין שניתן בהיעדר, נדחה בפסק הדין מיום 10.7.12 (לאחר גניזת התיק בטעות) ערר המערער על שומת המשיב, אשר סיווגה את העיסקה מושא השומה כעיסקת קומבינאציה.
הוסבר, שהכלל הוא כי שווי הזכות הנמכרת ייקבע על פי שווי השוק, ואילו היוצא מן הכלל הוא שהשווי ייקבע לפי התמורה המוסכמת בחוזה, וזאת אך אם שוכנע המנהל (לפי חוק מס שבח) כי התמורה שעליה הסכימו הצדדים, נקבעה בתום לב ומבלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין הקונה למוכר.
...
טענות המערער לטענת המערער, ועדת הערר נתנה אמון בגירסתו, ונוכח העובדה שבמועד התקשרותו עם החברה הקבלנית הסתיימה בניית בניין המגורים על המקרקעין, המסקנה המתחייבת היא כי אין עסקינן בעסקת קומבינציה, אלא במקרה שבו שני צדדים התקשרו ביניהם בשני הסכמים (מכר ובניה), וכי סעיף 21 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שעניינו בניה ונטיעה במקרקעי הזולת, חל בנדון דידן.
בתום הדיון שלפנינו ניתנה החלטה זו: "לאחר שמיעת הטיעונים ציינו באוזני הצדדים כי נטייתנו היא שלא להיעתר לערעור, ובמקרה כזה, בנסיבות של הימשכות הדיון בועדת הערר, נבקש מן המדינה למחול על הוצאותיה. המערער מבקש ליתן תגובתו בתוך 14 יום במטרה להידברות נוספת, הגם שהמשיב מודיע כי אינו רואה מקום לכך; מכל מקום, הודעת המערער תימסר תוך 14 יום כמבוקש, ויתן דעתו לאמירתנו מעלה". ביום 15.6.14 הודיע המשיב, כי לאחר שנפגשו הצדדים, לא מצא לשנות מעמדתו.
לאחר עיון בחומר באנו ככלל למסקנה כהכרעת ועדת הערר, וכפי שגם טען המשיב, שמכלול תנאיהם של שני ההסכמים בין הצדדים ונסיבותיהם מצביעים על היותם כרוכים זה בזה, קרי עסקת קומבינציה.
על כן, אין בידינו להיעתר לערעור.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פקיד השומה יצטרך להוציא לנישום שומה, הנישום יהיה זכאי להגיש השגה על אותה שומה, להתדיין עם פקיד השומה, תוך שהוא משתמש בזכות השימוע, ובמידה ולא יגיע להסכמה עימו, פקיד השומה יהיה רשאי להוציא לנישום שומה לפי מיטב השפיטה ובהמשכה להוציא צו והנישום יהיה רשאי לערער על הצוו לפני בית המשפט המחוזי, והכל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.
. במצב זה מתבקש פקיד השומה להזדרז ולהוציא שומה בהתאם, כך יוכל הנישום להשיג או לערער על השומה ולהבטיח בנתיים את תשלום מס השבח על ידי מתן ערבות מתאימה.
...
צבי פרידמן, רו"ח חבר רו"ח אליהו מונד, חבר: קראתי את חוות דעתה של חברתי, השופטת רות שטרנברג אליעז (בדימוס), אשר בדבריה מקיפה את הנושא בצורה מרשימה ובפירוט רב. לאחר ששקלתי את הסוגיה הסבוכה של גדר הסמכויות שהעניק המחוקק לפקיד השומה, לעומת אלה שבידי מנהל מס שבח, החלטתי לצרף את דעתי לדעתו של חברי המלומד רו"ח צבי פרידמן.
אכן אני סבור, כפי ששני חברי המלומדים ציינו, כי הנושא סבוך הן לגבי פירושן של מילים שונות בחוק והן מפאת הזמן הממושך שהעניין היה מעוכב אצל המשיב.
אליהו מונד, רו"ח חבר השופטת רות שטרנברג אליעז, יו"ר: אין אני מקלה ראש בקשיים ובתקלות שעליהם הצביע חברי המלומד, רו"ח פרידמן, בפרשה זו. עם זאת נראה לי כי התוצאה שאליה הגעתי לאחר התלבטות לא-קלה, עולה בקנה אחד עם עשיית הצדק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו