ערעור על שומות היטל השבחה על ארבע חלקות מקרקעין

בשנת 2009, כאשר המשיב ביקש להעביר את הזכויות במקרקעין על שמו, הוציאה הועדה המקומית לתיכנון ובניה בקעת בית הכרם, היא המבקשת שבפני (להלן: המבקשת או הועדה המקומית), ארבע שומות של היטל השבחה ביחס לחלקות.

המשיב ערער על חיובו בהיטלי ההשבחה בפני בית משפט השלום בעכו, תוך שהוא סומך את עירעורו על שתי טענות מרכזיות.

הועדה המקומית מוסיפה ומדגישה בהקשר זה כי פסק דינו של בית המשפט קמא סותר את עמדתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א (חי') 11671-08-10 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נ' אסמאעיל (22.2.2011), שם אושרה – במסגרת פסק דין שניתן על דרך הפשרה – גבייתו של היטל השבחה על יסוד תוכנית ג/6540.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תשלם את הוצאות המשיב, בסך של 10,000 שקלים.

פתח דבר בפני ערעור על שומת היטל השבחה.

בעיניין זה ראה סיכום הדברים בעש"א(ראשל"צ)33614-07-10, דיבון נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה פתח תקווה, טרם פורסם (פסקה 49): "כן נעשו צמצומים נקודתיים נוספים בפטורים, וזאת בהילכת צרי (מישפחה אחת זכאית לפטור בגין דירה אחת בלבד), בפסק הדין בעיניין מטה יהודה (הזכאות לפטור מותנית בכך שהבעלים החייב בהיטל והמחזיק – חד הם) וכן בע"א(מחוזי-מרכז)14301-12-09, זיו הצופה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה הוד השרון (26.10.10) שם נקבע כי הזכאות לפטור מהיטל השבחה הנה לפטור אחד לכל מחזיק, ולא יותר מכך, ולפיכך לא ניתן יהיה לבקש פטור נוסף בחלקה אחרת, וכי הן מבקש הפטור המקורי והן בני משפחתו אליהם העביר את הזכויות באותה חלקה אחרת, לא יוכלו לבקש פטור נוסף מהיטל השבחה בחלקה האחרת ". הזכאות העקרונית לפטור נתונה למר ורדי בלבד, ואין מי מילדיו זכאי לפטור נוסף בנוגע לאותם מקרקעין, שקבל ממר ורדי ללא תמורה לאחר אישור התכנית וכניסתה לתוקף.

באותה העת, בעל המקרקעין היה יכול ליהנות, לכל היותר, מפטור אחד בלבד בעבור בית מגורים אחד בשטח של עד 140 מ"ר. לא יכולה להיתקבל על הדעת טענת המערערים ולפיה בעת העברת המקרקעין במתנה למערערים 2-4, "שכפל" עצמו הפטור מהיטל ההשבחה פי ארבעה, וכעת זכאי כל אחד מהמערערים לפטור.

...

. לטעמנו, לא ניתן לשלול את הפטור לפי סעיף 19(ג)(1) מתא משפחתי לו יש יותר מדירת מגורים אחת".

לעניין זה ראה האמור בספרו הנ"ל של פרופ' נמדר, עמ' 263: "לעניין זה יש לציין את הכלל, כי הבחינה האם נישום פטור מההיטל תיעשה במועד 'ארוע המס' ולא במועד אחר". ובהמשך (עמ' 269): "לסיכומו של דבר, הפטור מההיטל הינו צמוד למועד 'ארוע המס', ואם במועד זה מתקיימים תנאי הפטור כי אז יוענקו לנישום פטורים מההיטל, ואם במועד זה לא מתקיימים תנאי הפטור לא יוענק לו פטור גם אם במועד מימוש הזכויות – מועד החיוב בתשלום ההיטל – הוא עונה על תנאי הפטור". כאמור לעיל, מועד "אירוע המס", להבדיל ממועד תשלום המס בפועל, הוא מועד אישור התוכנית המשביחה (ראה האמור בספרו של פרופ' נמדר, עמ' 89): "לענין היטל השבחה סעיף 2(א) לתוספת השלישית קובע כי 'ארוע המס' מתרחש כאמור בסעיף 1 לחוק ב- 'עליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג', דהיינו במועד אישור התוכנית, אישור מתן ההקלה או השימוש החורג ". במועד אישור התוכנית המשביחה לא היו המערערים 2-4 כלל בעלים של זכויות במקרקעין.

סיכום הערעור נדחה.

בפסק דינו של כב' בית המשפט קמא, דחה בית המשפט ערעור, שהוגש על ידי המערער, על שומות היטל השבחה שהוצאו על ידי המשיבה.

הודעות השומה הוצאו למערער בגין ארבע חלקות מקרקעין, המפורטים להלן: גוש חלקה שטח כללי שטח שרכש המערער היטל השבחה 19175 27 3,580 מ"ר 173 מ"ר 2,368 ₪ 19176 6 2,812 מ"ר 596 מ"ר 5,568 ₪ 19176 35 2,539 מ"ר 1,406 מ"ר 5,041 ₪ 19,178 19 349 מ"ר 1,269 מ"ר 646 ש"ח 3.

ביום 22/2/11 ניתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סע' 79א(א) לחוק בתי המשפט, תשכ"ד-1984, כך שפסק הדין של בית משפט השלום בוטל ובית המשפט המחוזי קבע שיעור היטל השבחה, מותנה בקבלת היתר בניה מכוח התוכנית הנטענת כתוכנית משביחה על דרך הפשרה.

...

יוער שההפניה לפסקי הדין הנ"ל נעשתה על דרך ההשלמה, תוך שאנו מודעים לתוצאה השונה אליה הגענו בתיק זה. כאמור, משהגענו למסקנה שהתוכנית המנדטורית לא בוטלה לגבי קרקע שהוכרזה מלכתחילה כקרקע חקלאית וייעודה לא שונה, מסכימה אני עם חברי שיש לקבל את הערעור.

ר' שפירא, שופט אשר על כל האמור לעיל, אנו מחליטים כדלקמן: (א) אנו מבטלים פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, שניתן בתאריך 14.5.2012 בתיק עש"א 15013-03-09, וכן אנו מבטלים את החיוב בהוצאות המשפט, שהמערער חויב בהן.

(ב) אנו מבטלים את שומות היטל ההשבחה שהוצאו למערער ביחס למקרקעין המפורטים בפסק דין זה. (ג) אנו מחייבים את המשיבה לשלם למערער הוצאות משפט בשתי הערכאות, כולל שכ"ט עוה"ד והמומחים שהמערער נשא בתשלום שכרם, בסך 20,000 (עשרים אלף) ₪.

בפסק דינו של כב' בית המשפט קמא, דחה בית המשפט ערעור, שהוגש על ידי המערער, על שומות היטל השבחה שהוצאו על ידי המשיבה.

המקרקעין הודעות השומה הוצאו למערער בגין ארבע חלקות מקרקעין, המפורטים להלן: גוש חלקה שטח כללי שטח שרכש המערער היטל השבחה 19175 27 3,580 מ"ר 173 מ"ר 2,368 ₪ 19176 6 2,812 מ"ר 596 מ"ר 5,568 ₪ 19176 35 2,539 מ"ר 1,406 מ"ר 5,041 ₪ 19,178 19 349 מ"ר 1,269 מ"ר 646 ש"ח אין מחלוקת בין הצדדים, שכל ארבע החלקות הנזכרות לעיל, נרכשו על ידי המערער בתאריך 3.12.1994, והחיוב בהיטל השבחה נעשה כאשר המערער ביקש אישור המשיבה להעברת זכות הבעלות על שמו בלישכת רישום המקרקעין.

ביום 22/2/11 ניתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סע' 79א(א) לחוק בתי המשפט, תשכ"ד-1984, כך שפסק הדין של בית משפט השלום בוטל ובית המשפט המחוזי קבע שיעור היטל השבחה, מותנה בקבלת היתר בניה מכוח התוכנית הנטענת כתוכנית משביחה על דרך הפשרה.

...

יוער שההפניה לפסקי הדין הנ"ל נעשתה על דרך ההשלמה, תוך שאנו מודעים לתוצאה השונה אליה הגענו בתיק זה. כאמור, משהגענו למסקנה שהתוכנית המנדטורית לא בוטלה לגבי קרקע שהוכרזה מלכתחילה כקרקע חקלאית וייעודה לא שונה, מסכימה אני עם חברי שיש לקבל את הערעור.

ר' שפירא, שופט אשר על כל האמור לעיל, אנו מחליטים כדלקמן: (א) אנו מבטלים פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, שניתן בתאריך 14.5.2012 בתיק עש"א 15013-03-09, וכן אנו מבטלים את החיוב בהוצאות המשפט, שהמערער חויב בהן.

(ב) אנו מבטלים את שומות היטל ההשבחה שהוצאו למערער ביחס למקרקעין המפורטים בפסק דין זה. (ג) אנו מחייבים את המשיבה לשלם למערער הוצאות משפט בשתי הערכאות, כולל שכ"ט עוה"ד והמומחים שהמערער נשא בתשלום שכרם, בסך 20,000 (עשרים אלף) ₪.

בפניי ערעור על הודעות שומה לפיהן חייבה המשיבה את המערער בהיטלי השבחה וזאת בגין רכישת 4 חלקות מקרקעין אותן רכש המערער ביום 3/12/94, לפי הפרוט הבא: · גוש מספר 19175 חלקה 27, שטח רשום 3.580 דונם, היטל השבחה בסך 2,368 ₪.

המשיבה הטילה היטלי השבחה על החלקות הנ"ל לאור הטענה כי תוכנית מתאר ג/6540 השביחה את המקרקעין הנ"ל. המערער מעלה שתי טענות בתמיכה לערעורו כדלקמן: תוכנית ג/6540 לא השביחה את חלקות המקרקעין הנ"ל במובן זה שהתוכנית לא קבעה זכויות חדשות לשימוש במקרקעין מעבר לאלה שהיו כבר קיימות לפני אישור התוכנית הנ"ל. לחלופין, טוען המערער כי גם אם ייקבע כי תוכנית ג/6540 הנה תוכנית משביחה, הרי לנוכח העובדה כי התוכנית מטילה הגבלות רבות על מתן היתרים לבנייה על קרקע חקלאית, הרי לא מדובר בהשבחה אוטומאטית, אלא בהשבחה המתגבשת רק עם מתן היתר בנייה, דבר שלא קיים במקרה שבפנינו.

לאור הקביעה הנ"ל, ניתן להוסיף ולקבוע כי על פי חוות דעתו השמאית של השמאי מטעם בית המשפט, השביחה התוכנית השלישית את המקרקעין נשוא הדיון ועל כן מאחר והתובע רכש את ארבעת החלקות הנ"ל ביום 3/12/94 (דהיינו לאחר כניסת התוכנית השנייה לתוקף), הרי אין מחלוקת כי היא השביחה את החלקות הנ"ל ויש מקום להטיל היטל השבחה.

...

אינני מקבל טענה זו, שכן לא ניתן לקבוע על סמך הטענות ו/או הנתונים שהביא ב"כ המערער לעניין זה כי ההגבלות הרבות מאיינות את האפשרות לקבל היטלים על קרקע חקלאית, עד כדי ביטול ההשבחה.

מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה שחיוב התובע לשלם היטל השבחה בגין 4 החלקות המקרקעין אותן רכש ביום 3/12/94 נעשה כדין.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום.