ערעור על קובלנה פלילית בגין לשון הרע

ערעור על החלטת הסיוע המשפטי מיום 3.12.2019 על-פיה נדחתה בקשת המערער לקבלת סיוע משפטי על-מנת להגיש ערעור על פסק-הדין של בית-משפט השלום בפ"ת (כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין) ב-ת"א 32331-11-13 ,ובת"א 40516-02-15 חזן נ' נשיא ונשיא נ' חזן (בהתאמה), מיום 22.10.19.

במאי 2014 הגיש חזן קובלנה פלילית נגד המערער בגין לשון הרע והפרת פרטיות (ק"פ (פ"ת) 28785-05-14).

...

לסיכום נקודה זו קבע בית המשפט כי איסוף ראיות לצורך הוכחת הטרדה או מעשים פסולים הוא עניין אישי כשר שיש בו להצדיק צילום שפוגע בפרטיות.

אמנם כידוע אין מניעה להגיש קובלנה פלילית בגין עבירה על חוק איסור לשון הרע גם מקום בו הוגשה תביעה אזרחית בגין אותם המעשים (ק"פ (ת"א) 21216-08-16 אהרונוביץ' נ' זמיר (27.1.2019)), ואף לא מוטלת על קובל חובה להעדיף את ההליך האזרחי על פני ההליך הפלילי.

נתתי דעתי לטענות הקובל וביניהן כי כוונתו בהסכמה לפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט לא הייתה כי תחסם דרכו מהגשת קובלנה פלילית, אך חשוב להבהיר כי פסק הדין ברור ומפנה להסכמות הצדדים, והקובל לא פעל בדרך של ערעור עליו או כדי להבהיר כי ברצונו לשמור על הזכות להגיש קובלנה.

...

על פי פסק הדין באותו ההליך, אשר ניתן ביום 31.3.2019, בהתאם להסכמת הצדדים ומכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), קבע בית המשפט " לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה, ומבלי להודות בכל טענה, ישלם הנתבע לתובע סך כולל של 9,500 ₪ ...". על פסק דין זה, ובכלל זאת על כך שהמפורט בו מביא "לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה" לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים.

לאור כלל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה דנן האינטרסים השוללים את המשכו של ההליך, בדמות הפגיעה הברורה והחריפה בתחושת הצדק וההגינות המשפטית גוברים על האינטרסים המצדיקים המשכו – כך שיש להורות על ביטולו.

סוף דבר, אני מורה על ביטול הקובלנה מטעמי הגנה מן הצדק.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעיניין עקפ 28521-11-20 ד"ר כרסנטי נ' עו"ד כרמית נעמן (6.1.21), נידון ערעור על החלטת בית משפט שלום הדוחה על הסף קובלנה פלילית שהגיש המערער בגין לשון הרע בגין פנייה למח"ש. אומנם שם בית המשפט היתייחס להגנה הקבועה בסעיף 15(8) ועסקינן בהליך פלילי, אולם, הדברים שנקבעו שם יפים גם לענייננו.

...

לסיכום: זימונם של המבקשים על ידי מח"ש, נחשב לזימון על ידי רשות המוסמכת לכך כדין כדרישת סעיף 13(9), וגם אם נקבל את טענות התובע בדבר לשון הרע בעדויות שנמסרו בגדר אותן חקירות, אין בכך כדי להקים עילה לקיומה של עבירה לפי לשון הרע, אשר מעניק הגנה על לשון הרע שנמסרה ל-"רשות מוסמכת", בענייננו מח"ש. לאור התוצאה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המבקשים.

סוף דבר לאור האמור לעיל דין הבקשות להתקבל, ויש להורות על דחיית התביעה על הסף נגד הנתבעים 1, 4 ו-5.

התובע ישלם למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ (כולל) לכל אחד בנפרד.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 1.8.2019 בעירעור זה העלה המערער בקשה לפסילת שופט נגד שני חברי המותב - הנשיאה א' חיות והח"מ. עקב כך הדיון בעירעור הופסק וניתנה החלטה לפיה על המערער להגיש בקשה נפרדת והנמקה נפרדת לכל אחד משופטי ההרכב שהמערער מבקש את פסילתם על מנת שתנתן על ידי כל אחד מהשופטים החלטה כנדרש.

(ה) מסתבר כי דעתו של המערער לא נחה והוא הגיש קובלנה פלילית בגין לשון הרע נגד שופטי ההרכב שדן כאמור בערעורו, וכן נגד היועץ המשפטי לממשלה, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ונגד מדינת ישראל, וזאת בטענה כי בפסק דינו ההרכב "הלעיז עליו". ביום 18.6.2017 החליט בית משפט השלום על ביטול הקובלנה.

...

הבקשה דנן אינה מצביעה על כל עילה כאמור שיש בה כדי לבסס בקשת פסילה, וממילא דינה להידחות.

בפסק הדין מושא ע"א 4522/14 הנזכר לעיל ציין בית המשפט כי באותו הליך בלבד המערער הגיש "35 בקשות לפסילת שופטים, תוך שימוש בשפה בוטה". כן צוין שם כי בבקשות השונות שהגיש במסגרת אותו הליך ייחס המערער "שחיתות ועבירות פליליות לבית משפט (לרבות לבית המשפט העליון שדחה בקשתו לרשות ערעור)", וכן כי נטען על ידו כי "חשדותיו למתן שוחד לבית המשפט לגיטימיים", ולא נחה דעתו עד שכינה את ראשי מערכת המשפט "ראשי ארגון פשע". אשר על כן הבקשה נדחית.

ד"ר צ'רנס טען שהנאשם היתקשר אליו מספר פעמים ובקש ממנו להוציא הוראת אישפוז כפויה לקובל והוא סרב לעשות כן. בקובלנה נטען שבמעשיו המתוארים לעיל, פירסם הנאשם לשון הרע על הקובל, במטרה להשפילו בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע במשרתו או במשלח ידו וכן פגע במזיד בפרטיותו של הקובל.

ובלשון בית המשפט נוסחו הדברים כך: "כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו היתרון בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות חלף הגשת תביעה אזרחית, מלבד הרצון "לטרטר" את הצד שכנגד, להכתימו ולתייגו כ"נאשם" בהליך פלילי" בהמשך לכך, היתייחס בית המשפט לחשש לניצולם של הליכי הקובלנה לרעה, וכך אמר: "אף האפשרות לחייב את הקובל לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו אינה מהוה הרתעה של ממש. השטח נותר איפוא פרוץ לגחמות של קובלים פרטיים, שבמקרים רבים משתמשים בכלי הקובלנה הפרטית על מנת להטריד או להטריל, ולהפעיל לחץ על הצד שכנגד. המחוקק ביקש לאפשר לפרט "לתבוע את עלבונו" (ראו דברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965 בעמ' 191), אך ברבות הימים נעשה שימוש לרעה בכלי הקובלנה הפלילית" מכל הטעמים דלעיל וכמשקל נגד לאפשרות שניתנה לאדם פרטי לנהל הליך פלילי במסגרת קובלנה פלילית, נחקקו סעיף 72 לחסד"פ (כניסת פרקליט המחוז בנעליו של הקובל), וסעיף 73 לחסד"פ (חיוב מינוי עו"ד לקובל המנהל את ההליך באופן טורדני).

ברע"פ 5152/17 ניצן נגד רשף ואח' (01.10.2017) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי, לבטל קובלנה פלילית פרטית מחמת הגנה מן הצדק.

...

הפגיעה בהליך ההוגן והשימוש מניפולטיבי בהליכי המשפט, תורמים אף הם למסקנה שהקובלנה אינה יכולה לעמוד ויש להורות על ביטולה.

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל וכאמור ברישא להחלטתי, אני מורה על ביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, למספר הדיונים, ולטיב ההליכים שנוהלו והיקפם, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחייב את הקובל בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) אשר ישולמו לנאשם בתוך 30 יום מהיום.