ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שרותו הצבאי לבין התקף אפילפטי בודד בו לקה ומחלת האפילפסיה ממנה הוא סובל.
המשיב הפנה את המערער אל מומחית לנוירולוגיה, ד"ר אילנה שלזינגר, אשר בדקה אותו ובחוות דעתה מיום 19.10.2014 קבעה שההתקף בעת חסך השינה במהלך האימון לא גרם למחלת האפילפסיה, ולפיכך אין קשר של גרימה או החמרה בין שרותו הצבאי של המערער לבין מחלת האפילפסיה ממנה הוא סובל (להלן: חוות דעת שלזינגר).
...
"האסכולה הזאת שאומרת seizures do beget seizures , אומרים: צריך להתחיל מיד לטפל, כי אם אתה מתחיל מיד לטפל, אתה תמנע את העובדה שההתקפים יחזרו. ויש אסכולה שאומרת: לא נורא, תן לזה, נראה איך קורה, נראה מה קורה, כי התקפים לא גורמים להתקפים חדשים".
המומחה אף הסביר מדוע עקב ההתקף האפילפטי שנגרם בעקבות חסך השינה, נגרמו למערער אף התקפים נוספים:
"אין לי ספק שהאיש הזה הוא איש עם סף נמוך, הוא איש עם נטייה לפתח אפילפסיה".
"באנשים שהם אינהרנטית צפויים לפתח אפילפסיה, זאת אומרת מחלה, ההתקף הראשון הזה הוא בא על קרקע פורייה. זאת אומרת, הוא, השינוי שהוא גורם הוא יכול להיות מין מצב שבו הוא גורם לכך שיבואו התקפים נוספים. באנשים שהם לא צפויים לזה, כנראה לא יקרה כלום".
"עובדה שיש שם פלוגה שלמה שכולם עברו את אותם הדברים ורק אדון ח' (המערער - א"ג) הוא היחיד שהיה לו התקפים אפילפטיים. זאת אומרת, אני מקבל את הדבר הזה שהיה לו סף נמוך, אבל אני אומר שיכול להיות שהיה עובר את חייו ללא התקפים במידה ולא היה נקלע לתנאים הקיצוניים שבהם הוא נקלע קודם בתוך שירותו".
"... בגלל שהאיש הזה היה כבר בעל פוטנציאל להפוך להיות אפילפטי, הוא הפך להיות אפילפטי".
"חסך שינה ... במקרה הזה גרם להתקף אפילפטי, אבל הוא נפל על אדם שהתקף אפילפטי הפך אצלו לאפילפסיה".
המומחה הסביר את תופעת kindling הקושרת בין התקף אחד להתקפים שאחריו:
"יש תופעה .. שקוראים לה kindling , זאת אומרת משהו נוצר במוח, או מין משהו מדבק כזה, שהופך את ההתקף הזה, שהוא מדליק את ההתקפים שיבואו אחריו".
* חוות דעת שלזינגר (מטעם המשיב)
ד"ר שלזינגר, המומחית מטעם המשיב, הסבירה בחוות דעתה כי האטיולוגיה של אפילפסיה אודיופתית אינה ידועה, והליקוי הינו פגם מולד אשר גורם לסף אפילפטי נמוך.
ברע"א 43/15 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 20.3.2016) הדגישה השופטת ברק-ארז את רוחב השיקולים של ועדת ערעור בבואה להכריע בין חוות דעת של מומחים רפואיים, והתייחסה למשקלם של נתונים שהופיעו במאמרים רפואיים:
"בסופו של דבר, הערכאה המבררת נדרשת להכריע בין חוות דעת רפואיות שונות, ואף סותרות, של המומחים שמציגים הצדדים, וזאת על סמך מגוון רחב של שיקולים שאינו מתמצה בנתונים כלליים הנלמדים מן הספרות הרלוונטית בתחום (ראו והשוו: ע"פ 8277/14 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 32-24 (23.2.2016))".
והשופט רובינשטיין הוסיף:
"לדעתי אכן ניתן לחלץ מתיק זה גם תובנה כללית, ברוח דברי חברתי: שיקולים סטטיסטיים כבודם במקומם, ויש מקום להביאם בחשבון, אך גדולתה של הרפואה היא ביחס האינדיבידואלי לכל מטופל וחולה. דעת לכל נקל, כי הגוף האנושי אינו מגיב בהכרח באופן זהה בכל מקרה, גם כשהנתונים הבסיסיים דומים, ודבר זה אינו טעון ראיות הרבה.
כמו-כן, הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ וכן את הוצאותיו בגין התשלום למומחה מטעמו.
