ערעור על קביעת נכות רפואית לנפגעת פוליו

בכתב התביעה, ציינה התובעת כי לא מדובר בעירעור על החלטות הועדה הרפואית אלא על החלטת פקיד התביעות שלא לשלם לה את הפצוי החד פעמי ותשלום הגימלה החודשי, על בסיס 75%, באופן רטרואקטיבי.

סעיף 5 לחוק קובע את זכויותיו של נפגע פוליו במקרה של החמרת מצב: "חלפו שישה חודשים או יותר מהמועד שבו נקבעו לאחרונה אחוזי הנכות של נפגע פוליו, ועקב החמרה במצב בריאותו כתוצאה ממחלת הפוליו שבה לקה, עלו אחוזי הנכות שנקבעו לו ב- 10% או יותר, יחולו הוראות אלה:

...

טענות הנתבע: כל הפעולות בעניינה של התובעת נעשו כדין ובהתאם לחוק ויש לדחות את התביעה.

לפיכך, שוכנענו כי יש לדחות את תביעתה בכל הנוגע להפרש פיצוי החד פעמי.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי פוליו) מיום 17.11.2019.

הועדה קבעה כי יש למערערת חולשה ניכרת ביד ימין וחולשה קלה ברגל ימין בשיעור 50% לפי פריט ליקוי 29(1)(א)(II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

...

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

סוף דבר הערעור מתקבל.

השופט אילן סופר כללי סעיף 7 (ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 (להלן – החוק או חוק פיצוי לנפגעי פוליו), קובע כדלקמן: "נקבעו לאדם אחוזי מוגבלות בניידות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (בסעיף זה – אחוזי מוגבלות בניידות), בשל מחלת הפוליו שבה לקה, רשאי הוא לבחור אם התשלומים שישולמו לו לפי חוק זה יחושבו לפי אחוזי המוגבלות בניידות, או לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו לפי סעיף קטן (ב)". המערערת אשר הוכרה כמי שחלתה במחלת הפוליו, ביקשה לממש את זכות הבחירה שמקנה סעיף 7(ג) וטענה כי היא זכאית שהגמלה שתשולם לה לפי החוק תחושב לפי אחוזי המוגבלות שנקבעו לה בהתאם להסכם הניידות.

"נפגע פוליו" – הוא "תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים או שקבל בישראל טפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים שבה לקה ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה". סעיף 7 לחוק קובע את זהות הגורמים אשר מוסמכים לקבוע אם חולה לקה במחלת הפוליו ואת אחוזי הנכות: "7. א. רופא מוסמך שמונה לפי הוראות סעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי ידון בתביעה של אדם להכיר בו כנפגע פוליו; הוראות סעיפים 211, 212 ו-213 לחוק האמור יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.

נימוק זה של פקיד התביעות מוקשה מכמה טעמים: הראשון – לצורך הבקשה לפי סעיף 7(ג) המערערת הסתמכה על אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו על ידי ועדת הניידות בשנת 1976 ולא על אחוזי נכות כללית שנקבעו בשנת 2012 שאין בהם לסייע לה לפי סעיף 7(ג).

...

המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור או לחילופין, כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית בהתאם לחוק, על מנת שתבחן את אחוזי המוגבלות בניידות ותשייך אותם, ככל שהם רלוונטיים למחלת הפוליו.

הרביעי – אחוזי הנכות בגין דיפלגיה ספסטית נקבעו בתחולה מיום 25.8.1999, ללא קשר לאחוזי המוגבלות בניידות שיש למערערת בשל מחלת שיתוק הילדים עוד משנת 1976, כ-23 שנים לפני כן. כל אלו מובילים למסקנה כי החלטת פקיד התביעות לא מתייחסת כלל לטענת המערערת, לפיה כל אחוזי המוגבלות בניידות קשורים למחלת הפוליו.

סוף דבר 20.

הערעור מתקבל.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי פוליו) מיום 26.01.18 ("הועדה").

עוד נטען כי למערער מחלת פוליו וככל שהיתה למערער מחלה קודמת היה על הועדה לקבוע אחוזי הנכות ותבדוק שלל המצב הרפואי.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הוועדה ובמסמכים הרפואיים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שיוסבר להלן.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

לאור האמור, ערעורה של המערערת נדחה, בכפוף לאמור להלן: בקשתה של המערערת להחמרת מצב תדון בועדה הרפואית, על יסוד מסמכים רפואיים שהמציאה (או שתמציא על פי דרישת הועדה), ללא צורך בהתייצבות המערערת לדיון בפני הועדה הרפואית; הועדה הרפואית לא תיבדוק מחדש את הליקויים האורתופדיים שנקבעו למערערת; תדון בקשת המערערת לקביעה מחדש של דרגת נכותה התפקודית, וזאת על יסוד דרגת נכותה הרפואית, כפי שתקבע על ידי הועדה הרפואית; ככל שיחול שינוי בדרגת הנכות הרפואית או התפקודית עקב החמרת מצב, תחילת דרגת הנכות החדשה תקבע בהתאם למסמכים הרפואיים ובהיתחשב במועד בו הוגשה הבקשה לבדיקה מחדש עקב החמרת מצב – חודש ינואר 2011.

חלקם, התייחסו לעניינים שונים בתכלית מהעניינים שנידונו בהליך זה, כגון תוספת תלויים בעד ילדיה; זכאותה לפצוי על פי חוק פיצוי לנפגעי פוליו; קזוז חובות; זכאותה לתוספת לקיצבת זקנה; ועוד.

...