ערעור על קביעת נכות נפשית ואורתופדית

המערער ערער על קביעת גובה אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו.

[footnoteRef:5] [5: ראו נספחי כתב התשובה לערעור, שם עמ' 8] בהתאם להוראות פסק דין זה, היתכנסה הועדה נשוא ערעור דנן, בהרכב מתאים של שלושה רופאים – ד"ר בורינסקי, אורטופד, ד"ר מחאג'נה, נורולוג וד"ר רומוב, פסיכיאטר.

...

ואם כן האם יש מקום להיעתר לבקשת המערער להארכת מועד? האם קיים פגם משפטי בהחלטת הוועדה? רקע כללי: המערער, יליד 1945, עבד בבתי הזיקוק בחיפה, הוכר על ידי המשיב כסובל מפגיעה בעבודה – הפרעה אולינרית דו"צ בכפות ידיו.

יוצא אפוא, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה מושא הערעור אשר דחתה את הבקשה להחמרת מצב.

טענות המערער להעדר התייחסות למסמכים עובר למועד הגשת הבקשה להחמרת מצבו דינה להידחות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור הן מחמת התיישנות והן מחמת העדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

בעקבות שתי תאונות העבודה הראשונות נקבעו למערער נכויות בתחום הנפשי ובתחום האורתופדי (גב תחתון).

על קביעת הועדה מדרג ראשון בנוגע לנכות בצואר בלבד ערר המערער.

...

אלא שלא שוכנעתי שמדובר בשתי אסכולות בעלות עמדות מנוגדות בסוגיה רפואית אחת ואשר משקלן שווה, להבדיל מסברה של המערער, ומנסיבות רפואיות שמשתנות ממקרה למקרה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור לא שוכנעתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה מושא הערעור.

על כן דין הערעור להידחות.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.3.22 (להלן: "הועדה"), אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 8.11.21 (ב"ל 36651-07-21, להלן: "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי למערער נכות נפשית יציבה בשיעור 10%, החל מיום 10.7.20 (להלן: "ההחלטה").

הפגימה שהוכרה היא: "חבלת שורש כף יד ימין וקרסוליים". ביום 30.3.16 ועדה רפואית לעררים קבעה למערער נכות זמנית (אורתופדית ונפשית) בשיעור 25%, לתקופה מיום 11.8.15 ועד ליום 29.2.16.

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כנדרש, הקשיבה לתלונות המערער ולטיעוני בא כוחו, עיינה בחוות הדעת שהוצגו בפניה, בחנה בשנית קביעתה בעניין הנכות היציבה בגין יתר לחץ דם וקבעה, כי מדובר ביתר לחץ דם הקשור למצב הנפשי ממנו סובל המערער ובגינו נקבעה לו נכות, כפי שגם נקבע בחוות הדעת מאת פרופ' חמאיסי; משכך – לדעת הוועדה קביעת נכות יציבה נוספת בגין יתר לחץ דם תהא בגדר כפל נכויות ועל כן קבעה הוועדה, כי הנכות בגין יתר לחץ דם היא בשיעור 0%.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה וכן במכלול החומר המונח לפני ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר על יסוד האמור ובהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה.

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), אשר קבעה ביום 27.7.21 את נכותו של המערער בשיעור 73.21% מיום 29.6.20, בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם-1979 (להלן: תקנות מס הכנסה).

נוכח האמור, בהודעה מיום 29.11.22 קיבלה המשיבה את המלצת בית הדין, כי עניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתתייחס לטענה שועדה רפואית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, קבעה לו בהחלטה מיום 1.5.2019 נכות רפואית בשיעור 40% בגין תגובה נפשית לרדיפות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(4)-(5), ותשקול את קביעת הנכות הפסיכיאטרית בהתאם.

האבחנה שציין ד"ר ליברזון היא "BACK PAIN CHRONIC". אומנם יש ממש בטענת המשיבה, כי בערר (מוצג מש/1) פירט המערער את נושאי הערר, ולא טען במישור האורטופדי (ומעיון בהחלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון עולה שבדרג הראשון לא נקבעה למערער נכות אורטופדית).

...

דין הטענה להידחות.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

המשיבה תשלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, ובתוך 30 ימים מהיום.

המערער טען בפני הועדה כי עבר שתי תאונות בקרסול שמאל, והפנה לפרוטוקול נכות כללית במלואו, כשהועדה "אמרה" לב"כ המערער שכל הפרוטוקולים של הועדה הרפואית בנכות כללית מונחים לפניה, וכאשר בנכות כללית נקבעה למערער נכות נפשית צמיתה ונכות אורתופדית זמנית (מ/1).

בכל הנוגע לטענת המערער בסעיף 17 לכתב העירעור – כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 15/12/2022, המשיב הסכים להחזיר את עניינו של המערער לועדה, גם על מנת שתידון בטענה היחידה אשר הועלתה במסגרת הערר מיום 04/10/2021 (נספח 3 לכתב העירעור), ואשר במסגרתו הלין המערער על שעורי הנכויות הזמניות אשר נקבעו לו על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בדיון מיום 15/12/2022, כך שיש לדחות את יתר טענות המערער, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

סיכומו של דבר, הערעור מתקבל, כך שעניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 08/04/2022 (תאונת עבודה מיום 04/08/2020), על מנת שתפעל כדלקמן: הוועדה תשקול את עמדתה מחדש בשאלת הקשר הסיבתי בין תלונות המערער בתחום הנפשי לבין התאונה מיום 04/08/2020.