טענות הנתבע בתמצית:
לתובע נקבעה נכות יציבה בשיעור 88% באיבחון רפואי שנערך בתאריך 1.7.15.
בישיבת 25.10.17 טען התובע:
"לאחר ששמעתי את דברי ביה"ד אני אסביר את ההשלכות הישירות של התביעה שלי. ראשית, קופ"ח אליה אני משויך נתנה לי טיפולים רפואיים כנגזרת לאותו ליקוי שביטוח הלאומי הכיר. ישנם ליקויים רפואיים נוספים, שכבר אפרט, שהוצגו בזמן אמת בפני ועדות שונות ואמרו באופן ברור שאם יצטרכו מסמכים נוספים יזומנו אותי בשנית. אני נמצא כרגע באיבחון רפואי. אני צריך לעבור ניתוח בחו"ל ברגליי כדי שלא אאבד את כושר ההליכה שלי. זאת בשל מחלותיי, אפילפסיה והמחלה אנדוקרינולוגית שבאה לידי ביטוי בחוסר הפרשה הורמונאלית. היא גרמה לפגיעה אורתופדית שהדרך שמטפלים בה בארץ מסוכנת יותר מאשר בחו"ל.
בדב"ע (ארצי) נה/0-127 קנטרוביץ-המוסד לביטוח לאומי פד"ע לא 584, 591 (1996), דן בית הדין הארצי בשאלה אם נכה שועדה רפואית קבעה לו נכות רפואית של 95% וועדה לאי כושר קבעה לו נכות תפקודית בשיעור 100% רשאי לערור לועדה הרפואית לעררים כדי להגדיל את דרגת הנכות ל-100% על מנת לזכות בהטבות שמחוץ לתחום הבטחון הסוצאלי.
בית הדין השיב לשאלה בחיוב וקבע:
"יש לראות את זכויות הנכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים אהדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טרבונל מנהלי בדרג ראשון, הגענו למסקנה שיש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך".
בדב"ע (ארצי) נז/01-29 יהודה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב 125 (1999) נידרש בית דין הארצי לטענת המוסד לביטוח לאומי ולפיה ערעור של מבוטחת על החלטת הועדה הרפואית לעררים שעברה את הסף הרפואי לצורך קביעת דרגת אי כושר הוא ערעור תאורטי, נקבע:
"ערעור על ועדה רפואית לעררים לגיטימי גם כאשר המערער עובר את תנאי הסף. לא מדובר בעירעור תאורטי. זאת מחר והחלטת ועדה רפואית לעררים לעניין נכות כללית עשויה להיות רלוואנטית לעניינים אחרים הכלולים בפרק על נכות כללית, כגון לעניין זכאות לגמלת שירותים מיוחדים, שהם גימלה לפי אותו פרק הדן בנכות כללית".
יחד עם זאת, נקבע מפורשות בבר"ע 48206-12-15 יגאל שלו-המוסד לביטוח לאומי (3.1.16), מפי סגנית הנשיא כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, כי:
"למעלה מן הצורך נציין, כי על מנת לקבל פטור ממס הכנסה, על המבקש לפנות בהליך נפרד למוסד לביטוח לאומי, ופטור זה ואף דרגת הנכות לעניין זה אינם נקבעים על יד הועדה הרפואית בנכות כללית".
במקרה שלפנינו, הנתבע טוען כאמור כי תביעתו של התובע מחוסרת עילה, מאחר והתובע ממצה את מלוא זכויותיו בנכות כללית.
...
יחד עם זאת, מצאנו לפרט קביעתנו גם ביחס לנימוק הדחיה העקרי - שהינו רלוונטי גם כיום: זכות התובע, כמי שממצה זכויותיו בנכות כללית - לבדיקה מחדש.
בית הדין השיב לשאלה בחיוב וקבע:
"יש לראות את זכויות הנכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים אהדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טריבונל מינהלי בדרג ראשון, הגענו למסקנה שיש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך".
בדב"ע (ארצי) נז/01-29 יהודה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב 125 (1999) נדרש בית דין הארצי לטענת המוסד לביטוח לאומי ולפיה ערעור של מבוטחת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שעברה את הסף הרפואי לצורך קביעת דרגת אי כושר הוא ערעור תיאורטי, נקבע:
"ערעור על ועדה רפואית לעררים לגיטימי גם כאשר המערער עובר את תנאי הסף. לא מדובר בערעור תיאורטי. זאת מחר והחלטת ועדה רפואית לעררים לעניין נכות כללית עשויה להיות רלוונטית לעניינים אחרים הכלולים בפרק על נכות כללית, כגון לעניין זכאות לגימלת שירותים מיוחדים, שהם גימלה לפי אותו פרק הדן בנכות כללית".
יחד עם זאת, נקבע מפורשות בבר"ע 48206-12-15 יגאל שלו-המוסד לביטוח לאומי (3.1.16), מפי סגנית הנשיא כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, כי:
"למעלה מן הצורך נציין, כי על מנת לקבל פטור ממס הכנסה, על המבקש לפנות בהליך נפרד למוסד לביטוח לאומי, ופטור זה ואף דרגת הנכות לעניין זה אינם נקבעים על יד הוועדה הרפואית בנכות כללית".
במקרה שלפנינו, הנתבע טוען כאמור כי תביעתו של התובע מחוסרת עילה, מאחר והתובע ממצה את מלוא זכויותיו בנכות כללית.
אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל – תביעת התובע נדחית.
