מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על קביעת נכות בגין ליקוי ראיה וכתמי קרנית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בדיון התברר כי העירעור נערך מבלי שחוות דעת יועץ העיניים עמדה בפני ב"כ המערער וכי הוא הסתמך על מכתב המשיב מיום 22.1.2017 בו נכתב: "לידיעתך ביום 22.1.2018 דן בעניינך רופא מומחה בתחום העיניים. לידיעתך, הרופא ממליץ לקבוע אחוזי נכות לצמיתות". המערער השלים את טענותיו בדיון, ביחס לחוות דעת יועץ העיניים וטען כפי שיפורט בהמשך, כי נפלו פגמים בחוות הדעת אשר מצדיקים החזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שתפנה ליועץ חצוני אחר בתחום העיניים.
בענייננו, במסגרת חוות דעתו של יועץ העיניים מיום 22.1.2018, פורטו מימצאי הבדיקה כך: "חדות ראיה 6/5 בעין ימין בעין שמאל 6/18, ללא תיקון אופטי, בסיוע חריר משתפרת כל עין ל 6/9. עיניים שקטות, בעין ימין צלקת סטוראמלת עגולה בקוטר 0.5 מ"מ מחוץ לארבעת המ"מ המרכזיים של הקרנית ללא תגובה סביבה. פרט לכך קדמים תקינים קרקעיות תקינות". בסיכום הדיון ומסקנות, נכתב כך: "היועץ עיין בחוות דעתו של ד"ר חליחל מיום 14.3.17, מימצאי בדיקת חדות הראיה של היועץ שונים מאלה של ד"ר חליחל ובהתאם לכך הערכת הנכות של ד"ר חליחל בגין ליקוי הראיה אינה תואמת את מימצאי בדיקת היועץ, לעניין כתמים בקרנית מיקום הכתם וגודלו מתאימים לסעיף ליקוי 61(ג) ולא (61(ב) כפי שהציע ד"ר חליחל. נכותו בגין צלקת עומדת על 0 אחוז לפי סעיף 62(ג)". אשר לטענות המערער המפורטות בסעיפים 6.
ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.
...
אולם סביר יותר להניח על רקע האמור לעיל, כי מדובר בטעות סופר, לעומת האפשרות כי מדובר בפגמים מהותיים בעבודת היועץ.
סיכום לאור כל האמור לעיל, משלא שוכנעתי כי היועץ או הוועדה נעולים בדעתם, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, כדי שתפעל כדלקמן: יועץ העיניים יבחן את עניינו של המערער מחדש, לרבות ביצוע בדיקה קלינית, ולאחר מכן יציין את ממצאיו.
בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

היועץ בדק את המערער ופירט את מימצאי הבדיקה הקלינית, באופן הבא: "חדות ראיה בעין ימין 6/6 בעין שמאל 6/9 במשקפיו. עין ימין תקינה על כל חלקיה, בעין שמאל צלקת סטרומאלית עכורית שקופה באורך 3 מ"מ, בהקף הקרנית, עדשה מושתלת בלישכה אחורית, פרט לכך סגמנטים קדמי תקין, קרקעית תקינה". בפרק הסיכום קבע היועץ כי "קביעת הנכות בדרג הראשון תואמת את מימצאי הבדיקה הקלינית, למעט העובדה שסעיף הליקוי בגין ליקוי הראיה הוא 52(1)(א)(2) ולא 52(1)(א)(3)". לסיכום קבע היועץ כי למערער נכות בשיעור 0% בגין חדות ראיה לפי פריט ליקוי 52(1)(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות), נכות בשיעור 0% בגין עכירות בקרנית לפי פריט ליקוי 61(ג) לתקנות ונכות בשיעור 0% בגין עדשה מושתלת בלישכה אחורית לפי פריט ליקוי 62(ב) לתקנות.
אי לכך, לא נפל פגם משפטי בעבודת היועץ בנושא זה. עכירות בקרנית: פריט ליקוי 61 עוסק ב"כתמי קרנית", וזהו לשונו: "כתמי קרנית בעין אחת בשתי עיניים
עוד נקבע כי החלפת הרכב ייעשה באותם מקרים נדירים בהם יש חשש ממשי כי הועדה תהיה מקובעת על עמדתה או שהרכב הועדה אינו נאות[footnoteRef:9].
...
] המשיב טען כי יש לדחות את הערעור מכיוון שמדובר בטענות בתחומים רפואיים מובהקים בהם בית הדין אינו מתערב.
עם זאת, משבמסמכים הרפואיים מתועדת עכירות במרכז הקרנית אני סבורה שעל היועץ לבחון בשנית קביעתו בעניין זה תוך התייחסות למסמכים הרפואיים.
בענייננו לא הובא טעם ענייני המצדיק את החלפת הרכב הוועדה או את היועץ ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה או היועץ יהיו נעולים על החלטתם.
] סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית מיום 7.9.2020 (להלן: "הועדה") אשר קבעה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 10% בגין ליקוי ראיה, לפי 52(1)(5א) לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות), תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), וכן נכות בשיעור 0% לפי סעיף 61(א) בגין כתמי קרנית.
...
דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.
כן נימקה הוועדה, כתמיכה במסקנתה ולפיה קיים פער בין ממצא חדות הראיה ובין הבדיקה הקלינית כפי שניתן להבין, כי - "בעת בדיקת הרשתית של עין שמאל היא נראתה כמעט ללא קושי". גם את החלטת הוועדה להעריך בסופו של דבר את נכותו של המערער על פי חדות ראייה של "6/24 לפחות" ניתן להבין.
סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" לדעת ד"ר דיסטניק למעשה מצב עין ימין של התובעת קרוב למצב של "עוורון חוקי". ד"ר דיסטניק ציין כי נכות התובעת בגין מצב לאחר טפול מוצלח בהפרדת רישתית, ובגין ליקוי בשדה הראיה היא 0% וקבע לתובעת 24.12% נכות לפי פירוט זה (הציטוט בדיוק לפי דרך כתיבת הדברים בחוות-הדעת): 10% בגין ליקוי בכושר הראיה ע"פ סעיף 52(2) (ה).
4.5% בגין כתמי קרנית בנוסף ללקוי בחדות הראיה הנובע מהם (לפי סעיף 61(א) 5%).
הצדדים ניסו להמעיט במומחיות המומחה של הצד שכנגד, או לערער את מסקנותיו על בסיס תחומי עיסוקו או עבודתו המעשי.
קשה לחלוק על קביעתו של ד"ר גוטמן שמצא אצל התובעת חדות ראיה טובה בהרבה מזו שמצא ד"ר דיסטניק.
...
לא נראה לי שזה בסיס רלוואנטי להתווכח עם מסקנותיהם.
לסיכום: התביעה נגד הנתבעות 1 ו –3 מתקבלת – הן ישלמו לתובעת סך של 360,000 ₪ הנושא הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% בתוספת מע"מ, הוצאות המשפט בסך 12,000 ואת אגרת המשפט.
התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בלא קשר לערר המוסד שהתייחס להיעדר האפשרות להעניק 5% נכות בגין פריט ליקוי 61 [א], ציינה הועדה שמעבר לכך שלא נפגעה חדות הראיה בתאונה הנדונה, הרי הצלקת אינה מרכזית ואינה בגודל המקנה אחוזי נכות, ובלשון הועדה: "לעניין ערר המוסד – הועדה מקבלת את הערר. ללא קשר להיעדר הפגיעה בחדות הראייה, מדובר בצלקת שאינה מרכזית שאורכה פחות מ-4 מ"מ ולכן הנכות בגינה עומדת על 0%..." המערער בעררו לבית הדין, טען כי הועדה הייתה צריכה להזהיר אותו לפני קביעתה שהיא מפחיתה לו את אחוזי הנכות, וכי הסיבה להפחתה הייתה בגין גודלו של כתם הקרנית ולא על כך הוגש ערעור המוסד לביטוח לאומי.
לא מצאנו כי קיים פגם משפטי בהחלטת הועדה הרפואית לערערים, המצדיק את החזרת העניין אליה, ומצבו של המערער כפי שנקבע על ידי הועדות הרפואיות, אינו מצדיק הענקת 5% נכות בהעדר קשר סיבתי בין הליקוי בחדות הראייה לבין כתמי הקרנית, וזאת אף מבלי להתייחס למיקום הכתמים ולגודלם.
...
בתאריך 19.7.11 נבדק המערער על ידי וועדה רפואית מדרג ראשון אשר ציינה כי המערער שב לאותה העבודה, פירטה את חדות הראייה בעין ימין ובעין שמאל של המערער וציינה "שתי העיניים שקטות, בעין הימנית בגבול האישון צלקת אחרי חתך טראומתי עמוק. פרט לכך, סגמנטים קדמיים תקנים...קרקעיות תקינות בשתי העיניים." מסקנת הוועדה הייתה: "לגבי הירידה בראייה ב-2 העיניים, מדובר על קוצר ראייה שאינו קשור לתאונה הנידונה, זקוק למשקפיים." למרות מסקנה זו העניקה הפוסקת בדרג הראשון 5% נכות למערער לפי פריט ליקוי 61 [א].
אשר על כן, דין הערעור לפניי להידחות.
לא מצאנו כי קיים פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לערערים, המצדיק את החזרת העניין אליה, ומצבו של המערער כפי שנקבע על ידי הוועדות הרפואיות, אינו מצדיק הענקת 5% נכות בהיעדר קשר סיבתי בין הליקוי בחדות הראייה לבין כתמי הקרנית, וזאת אף מבלי להתייחס למיקום הכתמים ולגודלם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו