ערעור על קביעת נכות בגין "מרפק טניס" לכבאי

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, לעניין נכות כללית, מיום 2.9.13 (להלן: "הועדה") אשר קבעה למערערת 36% נכות רפואית החל מיום 1.8.13.

החלטת הועדה - מעיון בדו"ח הועדה מיום 2.9.13 עולה כי נרשמו מפי המערערת התלונות הבאות – "סכרת מטופלת בכדורים. סחרחורת, חולשה בכל הגוף, כאבים בגב עם הקרנה לרגל ימין, לחץ דם גבוה, כאבי ראש, דלקת פרקים". הוועדה בדקה את המערערת וציינה את הממצאים הבאים – "הועדה עיינה בעירעור מיום 30.7.13 על החלטת ועדה מיום 15.7.13. פנימית – ראומטולוגית גובה 1.56 משקל 108 BMI= 45 – בסעיף זה נכותה 20% לפי 14א4 מ-1.8.13. ידוע על סכרת אשר מטופלת בכדורים. בדיקת EMG לאחרונה לא הדגימה עדות לפגיעה עצבית וזאת למרות שכתובה איבחנה של נורופטיה משנית לסכרת כאחת מהאבחנות של התובעת. נימצאת במעקב אורטופדי וראומטולוגי למכלול של כאבים בלתי ספציפים כולל מרפק טניס ושינויים מבניים בע"ש מותני. בבדיקה נבדקו המפרקים ההקפיים – כולל הכתפיים מרפקים, שורשי אצבעות הידיים, קרסוליים, בירכיים, וירכיים. וכן ניצפתה תנועתיות ע"ש צווארי ומותני – לא נמצאה עדות לדלקת מפרקים פעילה ואין הגבלה בטווח תנועה כעדות לנזק במפרקים ממחלה קודמת. הועדה משנה הסעיף של פיברומיאלגיה לכאבי שלד שריר לא ספציפיים. ומותירה את הנכות כפי שנקבעה בועדה מחוזית. התובעת מטופלת בשתי תרופות .... ובמקרה זה ניתן לקבוע אחוזי נכות ולכן מקבלת את העירעור בגין י.ל.ד וקובעת 10% לפי 9 3בI. ישנו תעוד בתיק לגבי צרבת מתמשכת אי לכך הועדה קובעת 10% לפי 12 3בII. בסעיף של בקע סרעפתי לא מקבלת טיפול ....בכל מקרה. בסעיף זה הועדה קובעת 0% לפי 2א. בנוסף אין בגדלה כבד לעצמו ולא שומנים בכבד או בדם בכדי להעניק או לקבוע אחוזי נכות.

...

על סמך החומר שהונח בפניה לרבות בדיקת EMG הגיעה הוועדה למסקנה כי אין המדובר בנוירופטיה סכרתית וזאת חרף האמור באבחון הרפואי.

לפיכך דין טענות המערערת בהקשר זה להידחות.

לסיכום – עניינה של המערערת מוחזר, לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: בקשר למחלת GERD - הוועדה תתייחס לתלונותיה של המערערת באשר למחלת ה- GERD, תתייחס לסיכום ביקור של ד"ר סמארה מוסא, מומחה בגסטרואנטרולוגיה מיום 30.5.13.

לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.1.13, לפיה נקבעה למערער נכות יציבה בגין "מרפק טניס" בצורה קלה ביד ימין בשיעור של 5%.

המערער יליד 1970, עובד ככבאי בנתיבות.

עיון בפרוטוקול הועדה מלמד שהועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר ולן כדלקמן": "הסעיף בו משתמש ד"ר ולן 42 מדבר על פציעות שרירי מרפק בצורה בינונית. ולא היא במקרה זה. פציעה קלה כלל אינה מקנה אחוזי נכות ולכן העדיפה הוועדה להשתמש בסעיף כללי על מנת לתאר נכונה את מצבו של התובע." (ההדגשה במקור, א.ס.).

...

ביחס לעצם המסקנה אליה הגיעה הוועדה, הרי שלטעמי מדובר בהחלטה רפואית המעוגנת כדבעי בממצאים הקליניים, אשר בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל בית הדין אינו אמור להתערב בה, ולא מצאתי כי מקרה זה חורג מן הכלל כאמור.

נוכח כל האמור לעיל, משמילאה הוועדה אחר האמור בפסק הדין ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות בית הדין – הערעור נדחה.

(2) בהתאם להילכת סיטרוק: א. ככל ותשובה לשאלה 1 חיובית, האם הסבירות להחמרה היא מעל ל- 50%? ככל ותשובה א' חיובית, האם השפעת העבודה על הליקוי (ההחמרה) ביחס לגורמים אחרים הנה השפעה משמעותית בשיעור של למעלה מ- 20%? ביום 3.7.18 השיב ד"ר לאנה: "(1) ספק רב מהנימוקים הבאים: לאור המסמכים שהוצגו בפני וכפי שציינתי בסעיף ב' מזה 6 שנים אין כלל תלונות לבעיה כלשהיא במרפקים. החמרה תמיד יכולה להופיע אולם כאמור אין תעוד לכך במסמכים הרפואיים. כפי שהדגשתי בפרקטיקה מרפק טניס עלול להופיע גם לאחר פעולת הברגה מאומצת באופן חד פעמי אולם צפוי שהלקוח/ה יתלוננו על כאבים. מאחר ואין תעוד שכזה במסמכים אזי אינני רואה מהיכן הקביעה כי קיימת החמרה.

העובדה כי לאחר 2012 אין תלונות מצד התובע (בין אם בעקבות שינוי אופי העבודה, או מסיבות אחרות) אינה לענייננו בשלב זה. על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 הועדה הרפואית היא המוסמכת לקבוע את מצבו הרפואי של התובע בעת בדיקתה, את דרגת נכותו, ואם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.

זכות ערעור על פסק הדין זה תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

...

ההכרעה – לאחר שבחנתי את חוות הדעת הרפואיות ואת טענות הצדדים, דין התביעה להתקבל.

לפיכך דין התביעה להתקבל.

התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

משהופיעה לטענת התובע הפגיעה בעצב האולינרי, החליט התובע שלא להגיש תביעה נוספת להכרה בפגימה זו אלא להגיש בקשה לבדיקה מחדש לועדה רפואית שקבעה את שיעור נכותו בגין הפגימה שהוכרה.

כאשר עומדות בפני המבוטח שתי דרכים נקבע בפסק דין זכי מזרחי כי: "אין המבוטח רשאי לפעול בשני מסלולים משפטיים שונים, ועליו לבחור את הדרך בה ילך. אם תאמר כי למבוטח היו ספקות משפטיים בדבר הדרך הנכונה בה ילך, היה עליו לחזור בו מהדרך האחת - פניה לבית הדין, שעה שהמסלול האחר, הועדה הרפואית נזקקה לתביעתו, מה עוד שלא היסס לערער על מסקנות הועדה הרפואית מדרג ראשון בפני הועדה לעררים...". כלומר כאשר בפני מבוטח עומדות שתי אפשרויות, לא ניתן לאפשר פנייה במקביל הן לועדה הרפואית והן לבית הדין בתביעה כנגד החלטת פקיד תביעות.

הגם שבכתב ההגנה נטען כי הדחייה היא עובדתית ומשפטית, לאור העובדה כי הוכרה תשתית עובדתית לצורך מרפק טניס יודיע הנתבע עד ליום 15.3.21 האם קיימת הסכמה לתשתית עובדתית ולמינוי מומחה רפואי.

...

בכתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית.

לפיכך נדחית הבקשה לדחייה על הסף.