ערעור על קביעת ועדה רפואית לעררים בעקבות פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.11.2021, שהיתכנסה מתוקף פסק דין שניתן בהסכמה בהליך ב"ל 25720-07-20 (להלן: פסק הדין המחזיר) ודחתה את הערר שהגישה המערערת.

ביום 22.8.2019 היתכנסה הועדה הרפואית לעררים מכוח פסק הדין המחזיר הראשון וקבעה כי למערערת נכות נוירולוגית בשיעור של 20%.

הועדה הרפואית לעררים היתכנסה בעקבות פסק הדין המחזיר השני ולא שינתה מקביעותיה.

...

בהתאם למסגרת הנורמטיבית שלעיל, ולאחר שעיינתי בכתב הערעור על נספחיו, בתגובת המשיב ובטענות הצדדים כפי שהועלו בפרוטוקול הדיון מיום 15.6.2022, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, החלטת הוועדה ניתנה בסמכות וכדין, והיא מנומקת באופן שמאפשר להתחקות אחר הלך דעתה ולהבין את קביעותיה.

משכך, דין הערעור להידחות.

זהו ערעור על החלטת ועדת ערר - אי כושר מיום 13.3.22 (להלן: "הועדה") אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 25.1.22 (בל 55190-07-21, להלן: "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי המערער איבד 65% מכושר הישתכרותו, החל מיום 1.10.19 (ההחלטה).

הועדה דוחה את הערר" על החלטת הועדה הוגש ערעור לבית דין זה. בפסק הדין המחזיר מיום 25.1.22 (נספח 5 לערעור), אשר ניתן על יסוד הסכמת הצדדים, הושב עניינו של המערער לועדה, בהרכבה הקודם, "על מנת שתנמק את חוסר ההלימה בין נכותו הרפואית בשיעור 82% לבין דרגת האי כושר תוך היתייחסות לגילו של המערער". ביום 13.3.22 היתכנסה הועדה מכח פסק הדין המחזיר, הקשיבה לתלונות המערער ולטיעוני באת כוחו ורשמה אותם כדלקמן: "עו"ד: הפס"ד מתיחס לחוסר ההלימה בין האחוזים הגבוהים שנקבעו באיבחון (ועדה) ולדרגת אי הכושר שנקבעה. כמו כן יש להתייחס לגילו – היה בן 67 במועד הוועדה.

" עת עניינו של מבוטח מוחזר לועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר והסבירה את הפער בין הנכות הרפואית לבין זו התפקודית, וקיבלה את הערר באופן חלקי, תוך התייחסות להשפעת הנכויות המצטברות ביחד ולחוד, לתיעוד הרפואי שהונח בפניה ולפרוטוקולים השונים ולא נפלה בהחלטתה טעות משפטית.

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר על יסוד האמור, הערעור מתקבל.

מבוא – לפני ערעור על החלטת ועדת ערר (אי-כושר) מיום 27.7.2022 (להלן: "הוועדה") אשר היתכנסה מכוח פסק דינו של בית דין זה מיום 8.5.2022 (ב"ל (חי') 39662-10-21, כב' השופט חסן.

" עוד אציין, שכאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין, שבו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).

עוד אוסיף, כי בנגוד לטענת המערער, הוועדה כלל לא נדרשה במסגרת פסק הדין המחזיר לבדוק אותו, או לשקול קבלת חוות דעת מיועץ כלי דם. למעשה, הטענה האחרונה אף נדחתה במפורש בסעיף 15 לפסק הדין המחזיר, שם נרשם, כדלקמן: "... בטרם אחתום אוסיף, כי לא מצאתי מקום להורות לוועדה להיוועץ עם מומחה לכלי דם, שכן מדובר בוועדה לעררים-אי כושר ולא בוועדה רפואית לעניין קביעת דרגת נכות וככל שהמערער סבור, כי יש לקבוע לו נכות רפואית בשיעור גבוהה יותר בגין פגימה זו – בפני המערער עומדת האפשרות להגיש תביעה חדשה". על יסוד כלל האמור לעיל, ומשעה שהביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהיתכנסה מכח פסק דין מחזיר, מוגבלת לבחינת שאלה אחת ויחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו; ועת שוכנעתי כי הוועדה אכן קיימה את הוראות פסק הדין כנדרש; הרי שלא מצאתי טעות משפטית המצדיקה היתערבות בהחלטת הוועדה והחלפת שיקול דעתה, בשקול דעת בית הדין.

...

מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובמכלול החומר שבתיק, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי דין הערעור להידחות.

עוד אוסיף, כי בניגוד לטענת המערער, הועדה כלל לא נדרשה במסגרת פסק הדין המחזיר לבדוק אותו, או לשקול קבלת חוות דעת מיועץ כלי דם. למעשה, הטענה האחרונה אף נדחתה במפורש בסעיף 15 לפסק הדין המחזיר, שם נרשם, כדלקמן: "... בטרם אחתום אוסיף, כי לא מצאתי מקום להורות לועדה להיוועץ עם מומחה לכלי דם, שכן מדובר בועדה לעררים-אי כושר ולא בועדה רפואית לעניין קביעת דרגת נכות וככל שהמערער סבור, כי יש לקבוע לו נכות רפואית בשיעור גבוהה יותר בגין פגימה זו – בפני המערער עומדת האפשרות להגיש תביעה חדשה". על יסוד כלל האמור לעיל, ומשעה שהביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה מכח פסק דין מחזיר, מוגבלת לבחינת שאלה אחת ויחידה – האם מילאה הועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו; ועת שוכנעתי כי הועדה אכן קיימה את הוראות פסק הדין כנדרש; הרי שלא מצאתי טעות משפטית המצדיקה התערבות בהחלטת הועדה והחלפת שיקול דעתה, בשיקול דעת בית הדין.

סוף דבר – לאור כלל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

זהו ערעור על החלטת ועדת ערר - אי כושר מיום 11.12.22 (להלן: "הועדה") אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 7.6.22 (בל 11237-02-22, להלן: "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי המערער איבד 65% מכושר הישתכרותו, החל מיום 1.8.20 (ההחלטה).

אני חושב על חיזיון הביטוח הלאומי" הועדה נותרה בדעתה, כי המערער איבד 65% מכושר הישתכרותו ונימקה החלטתה בזו הלשון: "הועדה עיינה בפסק דין בית איזורי לעבודה 7.2.22, עיינה בתיקו הרפואי, בדו"ח עובדת השקום וכן האזינה לעורר, למייצג ולבת זוגו ברוב קשה.

" עת עניינו של מבוטח מוחזר לועדה לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל, באופן בו עניינו של המערער יוחזר לוועדת ערר (אי כושר), בהרכב אחר.

הוועדה לא עמדה על ההשפעה המצטברת של מכלול הליקויים על כושר השתכרות המערער ובהקשר זה אין בידי לקבל את טענת המשיב במסגרת תגובתו שהוגשה לאחר הדיון, כי בישיבה הקודמת לפסק הדין המחזיר עמדה הוועדה על השלכתם התפקודית של הליקויים האורתופדיים.

סוף דבר הערעור מתקבל.

הועדה בהתכנסות קודמת ביום 20.9.22 קיבלה את ערר המערער על קביעת הוועדה מדרג ראשון -שקבעה לו נכות בשיעור 5% - וקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 10%.

דיון והכרעה עת עניינו של מערער מוחזר לועדה רפואית לעררים לדיון מחודש בעקבות פסק דין שבו נקבעו הוראות, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, ולהתייחס לאמור בפסק הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו. ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהיתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה: האם מילאה הועדה אחר מצוות פסק הדין? בעת בחינת החלטת הועדה בוחן בית הדין אם נפל פגם משפטי, דהיינו אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, היתעלמה משיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת .

...

המערער קיבל את יומו ודין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל – הערעור נדחה בזאת.