ערעור על קביעת בזיון בית משפט בגין רטיבות בדירה

התובעים הגישו לבית משפט זה בקשה למתן צו עשה, אשר יחייב את הנתבע, בעל הדירה המצויה מעל דירת התובעים, לתקן ליקוי בדירתו הגורם לרטיבות בדירת התובעים.

הדבר דורש הכרות עם דקויות בהחלטה שניתנה, עם "רוחה" של ההחלטה ועם הרקע לה , כולם פרי יצירתו של נותן פסק הדין, המפקח על רישום המקרקעין: "בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיה של כבוד המפקחת. הדרשותו לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לא תוכל לשמש כר לעיון בתוכנו של פסק-הדין, במידת התאמתו לסוגיות המשפטיות הנדונות ולהלכה שנקבעה בהן וכיוצא באלו שאלות של ערעור. זאת, ממש כשם שבית-המשפט, בהידרשו לבקשה לפי פקודת-הביזיון, לא יוכל לשוב ולהרהר במידת התבונה שבה נתברך פסק-דין שלו-עצמו" (ה"פ (שלום תל אביב-יפו) 36602-03-14 נציגות הבית המשותף ברחוב לוינסקי 5 בתל אביב-יפו נ' גנמור (פורסם ביום 12.10.14)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.

אני מודע להחלטות בהן הגיעו בתי המשפט למסקנה שונה, ואולם לטעמי, על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה לאחרונה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע : "1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) שניתנה ביום 12.07.2021 במסגרת ה"פ 23101-12-20 ובמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף את בקשת המשיבה 1 נגדה, אשר הוגשה בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט על תיק 8/358/2019 שנידון בפני המפקחת על הבתים המשותפים בחיפה.

המבקשת והמשיבים 2 – 4 טענו במהלך הדיון שהתקיים לפני המפקחת כי הם היורשים של הדירה שנטען לגביה שהיא מקור הליקוי לרטיבות בדירת המשיבה 1 (התובעת שם) והצהירו לפרוטוקול שעל מנת לייעל את הדיון הם מצהירים כי ככל שחוות דעתו של המומחה המוסכם תמצא כי קיימים ליקויים בדירה שירשו, הם מסכימים לכך שיינתן פסק דין בתיק בו הם יופיעו כנתבעים ללא צורך בתיקון של כתבי הטענות.

אף בימ"ש קמא קבע כי המפקחת על הבתים המשותפים אינה סבורה שיש לה סמכות לידון בבקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ובקשות מסוג זה המוגשת אליה מועברות – תדיר – לבית משפט השלום.

...

ראשית יצוין כי בהתאם להלכה הפסוקה סעד של סילוק תביעה על הסף הוא סעד חריג וקיצוני ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לביהמ"ש שאין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש.

כאמור, סילוק תביעה על הסף הינו צעד דרסטי ואין להיעתר לכך אלא אם ברור לביהמ"ש כי אין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך -טל) מיום 27.1.21 אשר ניתנה במסגרת ת"א 32585-08-17, בגדרה בית משפט קמא האריך מועדים לבצוע עבודות שנקבעו בהחלטה קודמת שניתנה על ידו ביום 2.11.2020.

רקע עבודתי בקליפת אגוז; ביום 2.11.2020 דן בית משפט קמא בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בגין אי ביצוע עבודות אשר חויבה המשיבה לבצען במסגרת פסק הדין שניתן במסגרת הליך בבית משפט קמא.

בקיצור, אציין כי מדובר בסכסוך שכנים, ובמסגרת סיכסוך זה הגישו המבקשים תביעה בגין נזק רכוש שניגרם להם עקב חדירת רטיבות מדירת המשיבה, דירה אשר נימצאת מעל דירתם.

במסגרת ההליך בבית משפט קמא מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר פירט, בחוות דעתו, את הליקויים שאותרו בדירת המשיבה ואת העבודות שטעונות ביצוע כדי לתקן את הליקויים.

כאשר בית משפט דוחה בקשה של הזוכה בדין לפי פקודת ביזיון בית המשפט, או כאשר אינו נעתר לבקשה במלואה, העירעור על החלטה הוא בהליכים אזרחיים לפי הדין הכללי (בש"א 998/92 יהושע בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה פד"י מ"ו 2, 749).

...

כאשר בית משפט דוחה בקשה של הזוכה בדין לפי פקודת ביזיון בית המשפט, או כאשר אינו נעתר לבקשה במלואה, הערעור על החלטה הוא בהליכים אזרחיים לפי הדין הכללי (בש"א 998/92 יהושע בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה פד"י מ"ו 2, 749).

בשולי החלטתי אבקש להסב את תשומת לב בית משפט קמא ואת הצדדים לכך שבסעיף 19 ד' להחלטה מיום 2/11/20 השית בית משפט קמא תשלום של 300 ₪ לכל יום איחור בביצוע התיקונים וזאת החל מ – 21.12.2020 ועד לקבלת אישור מטעם המומחה בדבר השלמת ביצוע העבודות.

על כן, בקשת רשות הערעור , נדחית.

בבית המשפט העליון ע"א 1832/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: עמימה גנות נ ג ד המשיבות: 1. ורד כהן 2. נציגות הבית המשותף ברחוב קדושי קהיר 15 ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון, א' שלומאי, מיום 20.2.2023 בתיק 4/428/2019. בשם המערערת: עו"ד דוד ששון פסק-דין

בשנת 2019 הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) את התביעה נושא העירעור דנן נגד המערערת, ובה נטען כי המקור לרטיבות שהתגלתה בדירת המשיבה הוא בדירתה של המערערת הממוקמת מעליה.

בהחלטה מיום 14.2.2023 קבע המפקח כי יתקיים דיון בבקשת המשיבה לפי פקודת בזיון בית משפט והורה לה לצרף תצהיר לבקשתה.

כן צוין כי בתצהיר שצורף על ידי המשיבה, אשר נועד לתמוך בבקשתה לפי פקודת בזיון בית משפט, נאמר באופן אגבי כי המערערת ניצפתה עולה במדריגות לדירתה אך לאחרונה ומשכך יש להורות על התייצבותה לדיון.

...

בו ביום נעתר המפקח לכך וקבע כי המערערת תתייצב לדיון.

עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון ע"א 5470/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: עמימה גנות נ ג ד המשיבים: 1. ורד כהן 2. נציגות הבית המשותף ברחוב קדושי קהיר 15 ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון, א' שלומאי, מיום 6.7.2023 בתיק 4/428/2019 בשם המערערת: עו"ד דוד ששון ][]פסק-דין

בתמצית ייאמר כי עניינו של ההליך בתביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) נגד המערערת שבה נטען כי המקור לרטיבות שהתגלתה בדירת המשיבה הוא בדירת המערערת הממוקמת מעליה.

לאחר שבמשך תקופה ארוכה סירבה המערערת לקיים את הבדיקה, הגישה המשיבה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט והמפקח קבע כי יתקיים דיון בבקשה זו בנוכחות המערערת.

...

עובדות המקרה הצריכות לעניין פורטו בפסק דיני בע"א 1832/23 גנות נ' כהן (16.3.2023), שבו נדחה ערעורה של המערערת על החלטה קודמת של המותב שלא לפסול עצמו מלדון בהליך (להלן: ערעור הפסלות הקודם).

לאחר עיון בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.