בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש אינו זכאי לפצוי כ"בן זוג" שהיה תלוי במנוחה.
ואולם, בעניינינו, כך נטען, בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום דילג על השלב הראשון, וכלל לא בחן את השאלה אם המנוחה והמבקש היו ידועים בציבור, ואך הסתפק בקביעה כי די בסיכוי שהייתה עשויה להתקיים ביניהם תלות עתידית לצורך הזכאות מכוח סעיף 78 לפקודה.
המבטחת מוסיפה וסומכת ידיה על קביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה לשם הכרה בזכאות לפצוי כתלוי מכוח סעיף 78 לפקודה נידרשת תלות בפועל, ואין להסתפק בתלות בכוח.
ואולם, בית משפט השלום לא קבע ממצא ברור בשאלה הראשונה והמקדימה – האם בני הזוג היו ידועים בציבור.
במישור היחסים החיצוניים, ההשלכות המרכזיות של הכרה בבני זוג כידועים בציבור הן מתן זכויות ירושה וההשלכות הנגזרות על צדדים שלישיים בשל כך (ראו: עניין בלאו); זכאות לקיצבת שארים; הכרה בדיירות מוגנת (ראו: [ע"א 481/73](http://www.nevo.co.il/case/17924523) רוזנברג, בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון המנוחה נ' אפרים (ארנסט) שטסל, פ"ד כט(1) 505 (1974)); הקלות במיסוי; סמכותו של בית המשפט לעינייני מישפחה לאשר הסכמי ממון בין ידועים בציבור (ראו: רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר (2.7.2003)); פרשנות המונח "בן זוג" כמשתרע גם על ידועים בציבור לעניין סעיף 78 לפקודת הנזיקין (ראו: עניין לינדורן); ופרשנות המונח "קרוב" שבחוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 ובתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל"ה-1974, בכל הנוגע לפטור ממס שבח וממס רכישה (ראו: ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309 (2003)).
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את העירעור באופן חלקי, במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שיבחן, בשלב הראשון, האם ניתן להכיר במבקש כידוע בציבור של המנוחה בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקת בית משפט זה ופורטו לעיל; ככל שיימצא כי התשובה לכך שלילית – תדחה תביעת המבקש כבר בשלב זה. לעומת זאת, ככל שהתשובה לכך תימצא חיובית, ימשיך בית המשפט ויבחן, בשלב השני, את השאלה האם המבקש היה תלוי במנוחה ובהקשר זה ניתן יהיה להוכיח תלות בפועל או תלות בכוח, והפיצוי שייקבע יהיה בהתאם לתלות שתוכח.
...
מסקנה זו עולה בבירור מלשונו של סעיף 80 לפקודת הנזיקין, הקובע כי "בתובענה לפי סעיף 78 [...] הפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה" (ההדגשה הוספה, י.ו).
בענייננו ועל רקע האמור, ככל שהמבקש יצלח את השלב הראשון, שבמסגרתו עליו להוכיח כי הוא והמנוחה היו ידועים בציבור, יהא עליו להוכיח, בשלב השני, תלות בפועל או תלות בכוח (שהייתה ידועה כבר בעת פטירת המנוחה).
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שיבחן, בשלב הראשון, האם ניתן להכיר במבקש כידוע בציבור של המנוחה בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקת בית משפט זה ופורטו לעיל; ככל שיימצא כי התשובה לכך שלילית – תידחה תביעת המבקש כבר בשלב זה. לעומת זאת, ככל שהתשובה לכך תימצא חיובית, ימשיך בית המשפט ויבחן, בשלב השני, את השאלה האם המבקש היה תלוי במנוחה ובהקשר זה ניתן יהיה להוכיח תלות בפועל או תלות בכוח, והפיצוי שייקבע יהיה בהתאם לתלות שתוכח.