לא זו בלבד שתפישה זו של שותפות גורל חוטאת למעמדו המיוחד של בעל התפקיד בפרוק (אליעזר וולובסקי כונס נכסים בדיני החברות 92 (זיו וולובסקי עורך, 2004); רע"א 6707/08 ינאי נ' קטן, בפסקות 24-22 להחלטת השופט י' דנציגר (טרם פורסם, 27.11.08)) – והלא המערערים עצמם הדגישו כי "המנהל המיוחד אינו פועל מטעם פז ואינו מקבל ממנה הוראות כלשהן" (פסקה 23 לכתב העירעור), אלא שאף אין בה, כפי שיובהר, כדי לשרת את ענינו של מי מבין המשיגים על צו ההקפאה.
במיגרש זה של שקילה נורמאטיבית תלובנה טענות היורדות לפרטיו הקונקרטיים של המקרה הנידון, מן הסוג שהציגה פז לתמיכה בעמדתה בעירעור זה ובהן, למשל, הטענה כי הצוו הזמני הוא שהביא להפרת החוזה, כי הכספים עוקלו טרם הקפאתם, כי סכום הנשייה הוא אך חלק זעום מן הרכוש שחילוטו מבוקש, כי הנשייה היא בדין קדימה, ועוד טענות שעשויות להשמע מפיו של נושה, כמו זו בדבר הפגיעה הפוטנציאלית בחיי המסחר או ייקורן של התקשרויות חוזיות מחשש לחילוט (וראו פרשת סיטבון, בפיסקה 53).
הצגתה של חלופה מדודה יותר, שבית-המשפט ימצא כי יש בה ממש, לצורך הדוגמה – העמדתם של בטחונות כספיים להבטחת האפשרות כי הכספים יועברו לידי המדינה ככל שיימצא יסוד לחילוט, תוכל לחלץ את הרכוש מן ההקפאה הזמנית ולאפשר את מסירתו כבר בשלב המקדמי לידי הזכאי לו. כתב על כך השופט מ' חשין:
"במקום שניתן להשיג את תכלית החילוט באמצעים חלופיים ודרסטיים פחות מאשר (בעניינינו) עיקול [הכספים החשודים כמולבנים], כן ייעשה. בית-משפט קמא לא בחן אפשרות זו של צוים מקלים עם המשיב מן הצוו של עיקול זמני וצו-מניעה זמני כבקשת המדינה, ודומה שראוי כי אמצעים אלו ייבחנו לגופם". [בש"פ 1542/04 מדינת ישראל נ' אדר, פ"ד נח(3) 613, 623 (2004).
עם זאת, על יסוד החידוש בענין חביץ', אשר טרם בא לעולם שעה שבית-המשפט המחוזי נצרך להכרעתו, יש לראות בפז – האוחזת בפסק-דין המעגן את זכותה להפרע את חובה מדור עדן חן, ברת-מעמד בהליך ההיתנגדות לצוו הזמני במסלול השני, היינו, לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון.
...
לסיכום
בשלב הביניים, שענינו בצו ארעי, רשאי נושה חוזי להשיג על קיומן של ראיות לכאורה למעורבותו של הרכוש הנדון בדבר עבירה, או להציע חלופה שבכוחה להבטיח את אפשרות החילוט עם גזירת דינו של הנאשם.
משבאתי לכלל מסקנה כי השגותיה של פז על הצו הארעי, והן בלבד, מצדיקות בחינה מחודשת בגדרו של הליך זה, החלטתי לקבל את ערעורה ולהשיב את התיק לבית-המשפט המחוזי, למען יבחן לגופן את טענותיה, ככל שיובאו בפניו.
המשיבים ישלמו למערערת 2 שכר-טרחת עורך-דין בסך של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט באדר התשס"ט ([]25.3.09).
