ערעור על צו מעצר מינהלי לפי חוק סמכויות שעת חירום

בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.4.2022 (מ"ם 31136-04-22, סגן הנשיא א' אליקים) בגדרה אושר צו למעצר מנהלי של המערער עד ליום 28.7.2022, שניתן על-ידי שר הבטחון מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק).

כמו כן, נתפסה אצלו טבעת מסוג "חותם הנביא" המזוהה עם ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" (להלן: דאע"ש), ואותרו ברשותו "שתי חוברות בעלות תכנים סלפים ג'האדים קצוניים". בהמשך לכך, נעצר המערער כאמור – תחילה במתכונת של מעצר רגיל שהוארך מעת לעת (מ"י 62590-03-22), ובהמשך החל ביום 14.4.2022 במעצר מנהלי לפי סעיף 4 לחוק למשך תקופה של שלושה וחצי חודשים.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, בחומר החסוי שהוגש לעיוני וכן שמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

עוד יש להדגיש את חומרת הדברים שמסר בחקירתו, ואשר צוינו בפרפרזה הגלויה, לפיהם הוא שקל להתאמן במטווחי ירי כדי להיערך "במידה ויהיה עימות עם 'הכופרים'". במהלך הדיון בא-כוח המדינה אף הדגיש, כי תכני החוברות שנמצאו אצל המערערים "הם חריגים באופיים, במובן זה שהם חריגים בקיצוניותם". לנוכח כל זאת ובמכלול הנסיבות, אני סבורה כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בקביעתו של בית המשפט המחוזי.

סוף דבר: הערעור נדחה.

][ לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא מ' סובל) במ"מ 26521-04-22 מיום 24.4.2022, בגדרה אושרה הארכת צו מעצר מנהלי שניתן נגד המערער לתקופה של כארבעה חודשים.

עוד באותו היום, ניתן על ידי שר הבטחון צו מעצר מנהלי בעיניינו של המערער, מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), המורה על מעצרו במעצר מנהלי מיום 12.4.2022 עד 6.8.2022, וזאת בשל קיומו של "יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה/בטחון הציבור מחייבים זאת". בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דן באישור הצוו בהתאם לסעיף 4 לחוק, קבע כי מהמערער אכן נשקפת מסוכנות בשל כוונתו לבצע פיגוע טירור, בצרוף היותו פעיל טירור קצוני ובעל נגישות לאמל"ח. צוין, כי המידע המודיעיני החסוי המבסס חשש זה מעוגן בתשתית ראיות מינהליות מספקות, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, תוך שחשיפת החומר תהא כרוכה בהכרח בחשיפת מקורות המידע, הנלווית לה פגיעה חמורה באנטרס הצבורי.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני בא כוח המערער, תגובת בא כוח המשיבה, עיינתי בחומר החסוי שהונח לפניי במעמד צד אחד, ושמעתי את נציגי שירות הביטחון הכללי, נחה דעתי כי יש ממש בקביעות בית המשפט המחוזי בדבר החשש למסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמערער העולה מנגישותו לאמל"ח וכוונתו לבצע פיגוע טרור.

שוכנעתי כי מסוכנות זו, הנשקפת מהמערער, אינה ניתנת לאיון באמצעות חלופה אחרת, זולת מעצרו.

אשר על כן, ובהיעדר עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי – הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר ][]פסק-דין

ביום 18.4.2022 הוציא שר הבטחון צו מעצר מנהלי בעיניינו של המערער, מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), המורה על מעצרו למשך כ-6 חודשים, עד ליום 1.10.2022, וזאת בשל קיומו של "יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה/בטחון הציבור מחייבים זאת". בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן באישור הצוו בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק, קבע ביום 24.5.2022 כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו בעיניינו של המערער די כדי להצביע על סיכון ממשי הנשקף ממנו לבטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המנהלי.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, בחומר החסוי שהוגש לעיוני וכן שמיעת טענות הצדדים, כמו גם הסברים שניתנו לי בעל-פה על ידי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

ברם, שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים שימוש באמצעי חריג זה. מהחומר החסוי ומההבהרות שניתנו לי במעמד צד אחד, ניכר כי נשקפת מהמערער סכנה ממשית הקרובה לוודאות לביטחון המדינה והציבור.

הערעור נדחה.

ביום 24.5.2022 אושר על ידי בית המשפט המחוזי צו מעצר מנהלי שהוצא בעיניינו של המערער על ידי שר הבטחון מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), עד ליום 1.10.2022.

...

בית המשפט מצא כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו די כדי להצביע על סיכון ממשי ומוחשי הנשקף מהמערער לביטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המינהלי.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר החסוי שהונח לפנַי, נחה דעתי כי אין מקום להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי.

אלא שמקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים שבהם אין מנוס משימוש בכלי חריג זה. הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיאה ר' לורך) במ"מ 16597-11-22 מיום 13.11.2022, בגדרה אושר צו המעצר המינהלי שהוצא נגד המערער, ונקבע כי הוא יוחזק במעצר מינהלי עד ליום 7.3.2023.

ביום 8.11.2022, בשל מידע מודיעיני חסוי בעיניינו של המערער, הורה שר הבטחון על מעצרו המנהלי למשך ארבעה חודשים, עד ליום 7.3.2023 (להלן: הצוו), זאת, מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק).

...

בענייננו, בחנתי בכובד ראש את החומר החסוי שהוצג כאמור לעיוני במעמד צד אחד, קיבלתי הסברים והבהרות, ונחה דעתי כי החומר מבסס היטב את הצורך במעצרו המינהלי של המערער, על מנת למנוע פגיעה בביטחון המדינה או הציבור (בפרט, אני מפנה לסעיף 17 בחומר החסוי).

נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה אפוא.