ערעור על צו מניעה להגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות

לפני בקשה להארכת תוקף צו הגבלה לשימוש במקום מכוח סעיף 3א לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות , תשס"ה 2005 ( להלן : " החוק").

מטרת הצוו על פי סעיף 4 לחוק היא מניעת המשך שימוש אסור במקום.

ערעור- כמפורט בדין.

...

\ ככל שנוגע לרמת המודעות של המשיבה 2 לנעשה במקום אני סבור שמדובר ברמת מודעות גבוהה ביותר וכפי שציינתי אני מוצא שפעילותה במקום גובלת בסרסרות.

לפיכך אני סבור שיש מקום להיעתר לבקשה ומורה על הארכת תוקף צו הגבלת השימוש בנכס עד לתאריך 9/6/2023.

אני סבור שבנסיבות מקרה כדי להבטיח קיומו של הצו ולמנוע המשך קיום העבירות בנכס יש מקום להיעתר לבקשה שבפני ולהורות על סגירת הנכס .

סעיף 4 לחוק קובע: "צו הגבלת שימוש יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השמוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנידרש בנסיבות הענין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום". סעיף 5א לחוק קובע, כי מי שרואה עצמו נפגע מצו על פי החוק רשאי לערער בפני ביהמ"ש, אשר מוסמך לבטל את הצוו או לשנות את תנאיו.

...

על אף קיומו של חשד סביר כאמור, ואף שמדובר בצו שהוצא על פי סמכותו של קצין המשטרה בחוק, סבורני כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן, שכן הצו כפי שניתן אינו מידתי, ויש בו פגיעה העולה על הנדרש במקור פרנסתו של המבקש.

בין השיקולים הללו ניתן לציין את עצמת החשד כי במקום התקיימו משחקים אסורים, לאור חומר החקירה כאמור לעיל, לצד המסקנה המתבקשת בדבר ידיעתו הברורה של המבקש על אודות קיום אותם משחקים, כאשר נראה כי המבקש העמיד לרשות לקוחותיו את החדר הפנימי במטרה לקיים בו את המשחקים האסורים.

מסקנתי היא, כי השיקולים לקולה ורמת הפגיעה במקור פרנסתו של המבקש, לא הובאו בחשבון במסגרת הצו, אשר הופעל, כאמור, במלוא עוצמתו.

בבית המשפט העליון רע"פ 2050/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת (כב' הנשיא א' אברהם) מיום 20.02.2022 בתיק עפא 037368-08-21 בשם המבקש: עו"ד הדס גרניט; עו"ד רעות צומעי בשם המשיב 1: עו"ד דורינה קורין הירש בשם המשיבה 2: עו"ד איתמר גלבפיש ][]החלטה

בפסק הדין נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת מ' חליחל-דיאב) בצ"מ 34261-01-19 מיום 11.8.2021, שביטל צו איסור פירסום ביחס לפרטים מזהים של המבקש בהליך הנ"ל. הרקע לבקשה בחודש דצמבר 2018 נעצר המבקש בחשד לאחזקת מקום המשמש לזנות ולבצוע עבירות נילוות, לרבות הלבנת הון.

ביום 23.2.2019 הורה בית משפט השלום בנצרת על הארכת תוקפו של צו הגבלת השמוש ב-60 יום נוספים, וביום 15.4.2019 – ב-30 יום נוספים (צ"מ 34261-01-19 מדינת ישראל נ' פלונים, ולהלן: הליך הגבלת השמוש), מכוח סמכותו לפי סעיף 3א לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005.

...

בדיון שהתקיים ביום 16.12.2018 בבקשה להארכת מעצרו (מ"י 34818-12-18 מדינת ישראל נ' פלונים; להלן: ההליך הפלילי) נעתר בית משפט השלום בנצרת לבקשת המבקש ליתן צו איסור פרסום ביחס לפרטים מזהים לגביו.

בנסיבות אלה, נעתר בית משפט השלום בו-ביום לבקשה, וקבע – מבלי להוסיף נימוקים – כי "נוכח הסכמת הצדדים, ניתן בזה צו איסור פרסום שמו של המבקש". ביום 27.4.2021 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב), שלא היה צד להליך הגבלת השימוש או להליך הפלילי, בקשה לבית משפט השלום במסגרת הליך הגבלת השימוש לביטול צו איסור הפרסום שניתן בעניינו של המבקש בהליך האמור, בטענה כי קיים אינטרס ציבורי בפרסום הפרשה, בין השאר לנוכח רלוונטיות המידע שנאסר פרסומו לבחירות המוניציפליות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בפניי ערעור שהגיש המערער כנגד צו הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 5א(א) לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, תשס"ה – 2005.

ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על כוונה לבצע עבירה במקום – עולה כי שאלת ידיעת המערער על ביצוען של עבירות במקום הוא רק אחד הפרמטרים עליהם יש לתת את הדעת במתן צו לגבי המקום.

...

בהקשר זה אפנה לעניין אבנבך, בו נקבע: "בנסיבות העניין התרשמתי גם כי קיים יסוד סביר לחשש כי יש בפעילות העבריינית המתוארת, כך לכאורה, כדי לסכן את ביטחונן של אותן חשפניות העובדות במועדון במתן שירותי מין תמורת כסף לרוב מתוך מצוקה כלכלית קשה על רקע סוציואקונומי מורכב, לצד הצורך להגן על הציבור בכללותו, מפני ההשפעות השליליות שבעבירות הסרסרות והחזקת מקום לשם זנות, אשר לא אחת מובילות לפעילות עבריינית אחרת, כגון אלימות פיזית ומילולית וצריכת סמים". קביעה זו מקובלת עליי והיא נכונה גם בעניינו של המערער.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ואף בהתחשב במספר הרב של מקרים קודמים בהם נמשך ביצוע העבירה על אף ביקורי המשטרה במקום בשעות שונות של היממה, לא מצאתי כי ישנם תנאים ומגבלות חלופיים שניתן להשית ואשר ישמשו חלופה שתיתן מענה הולם וסביר בנסיבות העניין לסגירת המקום.

הערעור נדחה.

       צו הגבלת שימוש יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השמוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנידרש בנסיבות הענין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

אפנה לעניין זה לעצ"מ (מחוזי תל אביב) 68183-03-18 אבנבך נ' מ"י (להלן: עניין אבנבך) בו נקבע כדקלמן המתאים גם לענייננו: "ודוקו, תכלית החוק הנה מניעתית וצופה פני עתיד ולא עונשית. הצוו נשוא הערעורים נועד לשבש ככל הניתן את המשך הפעילות העבריינית לכאורה במקום בכל הנוגע לסרסרות ולהספקת מקום זנות, ולמנוע הישנות ביצוע העבירות באותו מקום.

...

אפנה בעניין זה לסיכום הארועים במ/11 ממנו עלה כי במספר רב של הזדמנויות התרחשו ארועי אלימות וגרימת נזק במקום.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ואף בהתחשב במספר הרב של מקרים קודמים בהם נמשך ביצוע העבירה על אף ביקורי המשטרה וצו קודם לפיו נסגר המקום למשך תקופה ארוכה, לא מצאתי כי ישנם תנאים ומגבלות חלופיים שניתן להשית ואשר ישמשו חלופה שתיתן מענה הולם וסביר בנסיבות העניין לסגירת המקום.

אני מורה על סגירת המקום למשך 60 ימים כמבוקש.