השופטת נילי ארד
פתח דבר:
הערעורים שלפנינו עניינם בתביעה שהגישה המערערת #_ftn1 (להלן: גירית או החברה) לבית הדין האיזורי בתל אביב (השופט טננבוים ונציגי הציבור מר טיומקין ומר פריאל; עב 4588/02) למתן צוי מניעה זמניים וקבועים נגד המשיבים#_ftn2 למניעת גזל סוכנות בלעדית ופניה אסורה ללקוחותיה.
...
על מהות המגעים שקיים סמי – בעל מניות עיקרי והמנהל בגירית - עם עובדיו הבכירים, הלא הם המשיבים, נאמר בפסק הדין כך: "אנו דוחים את טענתה של התובעת לפיה, המגעים בין סמי לבין הנתבעים נועדו אך כדי להתחקות אחר כוונותיהם של הנתבעים ולהוכיח את זממם לגניבת לקוח. אם כך היו פני הדברים, לא היה מקום לקיים את המגעים תקופה של למעלה מארבעה חודשים כשהנתבעים ממשיכים לעבוד במקביל בתובעת ולעמוד מטעמה בקשרי עבודה עם קרונה. לדעתנו המו"מ מצד סמי התנהל בכוונה לסיימו בהצלחה באופן שיוקם גוף חדש בו יהיו שותפים הוא והנתבעים ואשר יקבל את ייצוגה של קרונה בארץ. המו"מ לא עלה יפה בשל דרישותיהם הגבוהות של הנתבעים לנתח גדול יותר באותה חברה חדשה".
בהמשך נתן בית הדין דעתו למגעיו של סמי עם קרונה, בהם נטלו חלק גם המשיבים: "המו"מ מצידו של סמי בא על רקע החשש הממשי שלקוח חשוב כקרונה ישמט מתחת ידיה של התובעת. כדי למנוע נזק זה לתובעת ולסמי הועלתה, על ידי מי שהועלתה, ההצעה שאמורה היתה להשאיר את קרונה בקשרי מסחר עם סמי באופן שסמי יהיה שותף בכיר בגוף שימשיך לייצג בלעדית את קרונה בארץ. סבורים אנו שכבר בתחילת המגעים בין הצדדים, חשד סמי בנתבעים, כי ידם בכך שקרונה עומדת לשנות את מעמדה של התובעת כנציגה בלעדית שלה בישראל. הצעד שבחר סמי, על מנת למנוע את הנזק הכספי, היה לנסות ולהכנס לשותפות עם הנתבעים וזאת תוך ניצול הקשרים שלהם עם קרונה. לקראת חודש פברואר 2001, הבין סמי כי מו"מ זה לא יגיע לסיכום חיובי מבחינתו ועל כן, "שינה כיוון" והחליט למנוע מהנתבעים לקבל לידיהם את יצוגה של קרונה ללא שיתופו שלו.
"
בהתייחס למעורבות הרבה שגילו המשיבים בהתקשרות עם קרונה ועל החלק הפעיל שנטלו במהלכים אלה, בידיעתו של סמי ואף שלא בידיעתו, קבע בית הדין האזורי: "[המשיבים – נ.א.] לא טמנו ידם בצלחת. תוך כדי עבודה בתובעת, הם ניהלו מגעים אינטנסיביים עם סמי להקמת החברה החדשה ובין השאר הציגו לו מספר תכניות עסקיות באשר להקמתה ופעילותה של אותה חברה. תכניות אלו כללו אפשרויות מימון מגורם חיצוני. זהותו של אותו גורם הוסתרה מסמי. הנתבעים עמדו בקשר גם עם אובה [שהיה מנהל האזור מטעם קרונה ואחראי על הקשרים בין קרונה לגירית – נ.א.] בכל הקשור להקמת הגוף החדש. בהקשר זה אין אנו מקבלים את טענת הנתבעים, כי נסיעתו של הנתבע 2 לגרמניה ביום 5.1.02, היתה במסגרת חופשה פרטית ללא קשר ליוזמה להקמת הגוף החדש. אנו סבורים כי נסיעתו זו לברלין היתה גם בקשר למו"מ שהתנהל בכל הקשור לעתיד הקשרים בין קרונה לתובעת... על הקשר ההדוק שבין אובה לבין הנתבעים – קשר החורג מהיותה של קרונה לקוח של הנתבעת – ניתן ללמוד גם מכך שבעת ביקורו של אובה בארץ בסוף חודש ינואר 2002, בילו עימו הנתבעים גם בחופשה פרטית וגם הפגישו אותו עם המממן הפוטנציאלי של החברה החדשה ללא ידיעתו של סמי ".
חיזוק לקביעה עובדתית זו מוצאים אנו במברק ששלחה קרונה למשיבים#_ftn5 בסמוך לאחר פיטוריהם ובו ביטוי קונקרטי למגעים שהתקיימו ביניהם, הן בזמן שהמשיבים עבדו עדיין בחברה והן לאחר סיום עבודתם בה, ועל קשרי המסחר השוטפים שנקשרו בהסתר בינם לבין קרונה לקראת מימוש פעילותם העצמאית של המשיבים במסגרת החברה שהקימו (להלן: המברק).
בהתחשב באמור לעיל נראה לי כי יש לקבוע למשיבים את תקופת ההגבלה הקבועה בחוזי ההתקשרות בינם לבין גירית, בתוספת 6 חודשים, בגין המו"מ שנוהל על ידם מול קרונה, בתוך תקופת עבודתם ועל כן מן הראוי לקבוע כי מר אביב במשך 18 חודש ומר מורגנשטרן במשך 30 חודש, ימנעו ו/או יפסיקו:
· מלפנות ו/או להתקשר ו/או להיות בקשרי עבודה או עסקים, או קשר מסחרי אחר, במישרין או בעקיפין, ובכל צורה שהיא, עם קבוצת קרונה.
נציג ציבור אמנון כספי
מקובלת עלי חוות דעתה של חברתי השופטת ארד ואני מצטרף להנמקתה ולתוצאותיה.
סוף דבר
על דעת כל שופטי המותב, נדחה ערעורם של המשיבים ומתקבל ערעורה של גירית בכל הנוגע להגבלת המשיבים ביחסיהם עם קרונה.
