ערעור על צו לפירוק חברה בשל סכסוך בין בעלי המניות

ראו דברי המלומדת ציפורה כהן בספרה "פירוק חברות" (תש"ס-2000), בעמודים 125-126: "בית המשפט יורה על פירוק החברה מטעמי צדק ויושר, כאשר המשך נהולה של החברה אינו אפשרי עקב קיומו של מבוי סתום הנובע מכך שכוח הצבעה במועצת המנהלים ובאסיפה הכללית מחולק שווה ושווה בין שתי קבוצות, שיש ביניהן חילוקי דיעות... כמו כן, עשויה חלוקת הכוחות בחברה להיות כזו שתמנע מהחברה השגת הרוב הדרוש להגשמת מטרותיה. מבוי סתום עלול גם להגרם, כאשר מסיבות שונות לא ניתן להשיג מניין חוקי לאספות החברה". בענין סתוי הנזכר לעיל נקבע כי "עילת השסתום" יכולה להכיל מקרים שונים למשל: היקלעות החברה למבוי סתום כרוני; הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה; מניעת קפוח ועושק של בעל המניות; "ניהול החברה תוך ביצוע מעשי תרמית; חברה שהיא שותפות או בועה וכדומה". בתיק פש"ר (נצ') 286/09 מיקרו תעשיות פח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (10/3/10) [פורסם במאגרים] (להלן: "עניין מיקרו תעשיות") נדחתה בקשה לפירוק חברה פעילה ורווחית, מטעמי צדק ויושר, בשל סיכסוך חריף ומשבר אימון בין בעלי המניות.

לקראת סיום אין לי אלא להפנות לע"א 3620/17 שמואל ידיד נ' אליהו ידיד (27.11.17) [פורסם במאגרים], המתיישב עם המקרה שלפנינו ככפפה ליד, ואצטט את פסק הדין (הקצר) במלואו: " מונח לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (פר"ק 6923-06-16; השופט ד' מינץ), במסגרתה ניתן צו לפירוק חברה ומונה לה עו"ד כמנהל מיוחד. ברקע, חברה שמחזיקה בנכס, אשר מחלוקות שהתגלעו בין בעלי המניות בה – אחים – הובילו להתדיינויות משפטיות רבות ומתמשכות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט קמא כי לנוכח המבוי הסתום שאליו הגיעה החברה אין תוחלת להמשך קיומה, ויש לפעול למימוש נכסיה דרך פירוקה. עולה כי בית המשפט קמא פעל לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, המקנה שיקול דעת לבית המשפט להורות על פירוק חברה מטעמים של צדק ויושר. בא כוח המערער הסתייג מהחלטת בית המשפט קמא בטענה כי ההכרעה מוקדמת מדי, ואינה מיטבית מבחינה כלכלית. בעיניין זה, נאמר שניים: ראשון, כי בית המשפט ציין שבמהלך הפרוק בעלי המניות יוכלו להתמחר ביניהם, או למכור את הנכס לצד ג' חצוני. שני, כפי שציין בא כוח המשיבים 1-2, ייתכן כי מבחינת המצב הרצוי טוב יותר לו הצדדים היו מגיעים להסדר, אך לעיתים גם בתחום זה אין לבית המשפט אלא את המצב המצוי – שיתוק מתמשך, שאינו מגלה סימנים לשינוי.

...

סוף דבר, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות" ( הדגשות שלי).

לאור כל האמור לעיל, מאחר וניתנו לצדדים הזדמנויות רבות, גם במסגרת ההליך שבפניי, להגיע להבנות ולגבש הסכמות, מאחר וה"רצוי" אינו ה"מצוי" ונמשך ה"שיתוק המתמשך", ללא כל סימנים לשינוי לטובה אלא להקצנה, ניתן בזאת צו לפירוק החברה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 2701/20 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. אליהו ידיד 2. יעקב ידיד נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד מרדכי ידיד 2. שמואל ידיד 3. רמי לוי שיווק השיקמה בע"מ 4. ראמדן אחזקות בע"מ 5. חברת גוש 30052 חלקה 22 (בפרוק) 6. עו"ד יעקב אמסטר – המנהל המיוחד 7. יצחק ידיד 8. הכונס הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 16.4.2020 בת"א 54845-02-20 שניתנה על ידי כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ ובקשה למתן סעד זמני בשם המבקשים: עו"ד רועי בראונר ][]החלטה

להלן: "יצחק"), הם בעלי כלל המניות בחברת גוש 30052 חלקה 22 בע"מ (בפרוק) (המשיבה 5.

החל משנת 2008 מתנהלים בין האחים הליכים משפטיים רבים בערכאות המשפטיות השונות בשל סיכסוך ביניהם הנוגע לניהול החברה והזכויות בה. על רקע זה, ולאור העדר היכולת לנהל את החברה, ביום 2.6.2016 הגישו המבקשים בקשה לפירוק החברה (פר"ק 6923-06-16).

ביום 8.3.2017, ניתן צו לפירוק החברה ומימוש נכסיה, והמשיב 6, עו"ד יעקב אמסטר, מונה למנהל מיוחד לחברה (להלן: "המנהל המיוחד").

...

סבורני כי המקרה שלפניי אינו נמנה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור.

הואיל ועסקינן אך בבקשה לסעד זמני, לא מצאתי לנכון לדון בשאלת התקיימות התנאים לביטול החלטה חלוטה מחמת מרמה, אולם אציין כי מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא לפיה ספק אם מולאה בנסיבות המקרה דרישת החיוניות לפיה במידה שטענת המרמה תתקבל – עשוי הדבר להוביל לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהחלטה המקורית (ע"א 8024/17 ב.י.מ חברה לבניה והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל - רשם הקבלנים, פסקה 21 (16.3.2020)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית הבקשה לסעד זמני בערעור.

הרקע העובדתי הנידרש: ביום 17.2.19 ניתן צו פירוק נגד החברה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המערערת, שהיתה בעלת מניות בחברה.

סעיף 7.4 להסכם בעלי המניות קובע את מנגנון ההפרדות בין בעלי המניות, ובו נקבע: "היה ומסיבה כלשהיא יגיעו הצדדים לחילוקי דיעות אשר לא יאפשרו את המשך עבודתם המשותפת, ימונה מעריך אשר יעריך את שווי החברה וקדרון תמכור על פי הערכה זו את מניותיה לאופיר או שימונה מפרק לחברה." בשנת 2014 נתגלע סיכסוך בין המערערת לבין מר אופיר בקשר עם המשך פעילותה של החברה והעמדת אשראי לצורך פעילות ייבוא ושיווק הגבינות.

מקום בו המערערת חתמה על הסכם בעלי המניות, אשר קובע אחת משתי חלופות לצורך הפרדות מהחברה – בין אם על ידי פירוקה ובין אם על ידי רכישת מניות המערערת על ידי מר אופיר – ומקום בו המערערת בחרה את החלופה של רכישת מניותיה על ידי מר אופיר על פי שווי חברה שייקבע בבוררות והשווי שנקבע אינו מגלם כלל את התחייבויות וחובות החברה ומאפשר למערערת לקבל לידיה את שווי מניותיה כאילו לחברה אין חובות – אזי קביעה אשר תאפשר למערערת גם לתבוע את החברה בהליך של פירוק, משמעה ריקון מכל תוכן של פסק הבורר.

...

כמו כן, העובדה שהבורר קבע שמימון ההלוואה ייעשה בהתאם למקורותיו של כל צד אף מחזקת את המסקנה המתבקשת – והיא, שאין המערערת יכולה לחזור ולהיפרע מהחברה, שאחרת, מה רבותא בהליך הבוררות ובפסק הבורר? אשר על כן, טענות המערערת ביחס לתחולת סעיף 9 לחוק הערבות, המאפשר לנושה לחזור ולהיפרע מהחייב – אינן יכולות לעמוד, שעה שהיא זו שבחרה לקבל את מלוא זכויותיה מהחברה בכובעה כבעלת מניות, ולא כנושה, וללכת בדרך של היפרדות, תחת הליך של פירוק.

יוצא אפוא, כי לו הייתה הערכת השווי מתייחסת וכוללת את חובות החברה לבנק הפועלים, הרי שהתוצאה היתה כי החברה היתה מוערכת כחברה הפסדית, והמערערת הייתה יוצאת בלא כל תמורה עבור מניותיה.

סוף דבר: דין הערעור – להידחות.

לפניי ערעור על הכרעת חוב שניתנה על ידי הנאמן ליישום הליכי חידלות הפרעון של חב' ע.ר.א.ר מיתקני מחזור בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה").

כנגד החברה ניתן צו פירוק ביום 6.1.21 ועו"ד עמי פולמן מונה לתפקיד הנאמן.

לטענת הנאמן, אין זה סביר כי הוא "ייכנס בנעליו" של המערער ויפעל במקומו לאיתור ראיות ומסיבה זו גם לא מצא הנאמן מקום לפנות אל בעלי המניות של החברה לצורך קבלת עמדתם, על רקע הסיכסוך הקשה בין בעלי המניות, אשר הוביל לפירוק החברה בשל מבוי סתום ועל רקע השינויים שנעשו על ידי בעלי המניות במחשבי החברה, העלמת מסמכים וניסיונות להבריח כספים ורכוש מהחברה, כאשר חלק מספקי החברה היו בעלי עניין בחברה, במישרין או בעקיפין.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי יש מקום להתערבות בית משפט זה בהכרעת החוב ולא מצאתי כי חלה סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות פעולת הנאמן בדרך בחינת תביעת החוב ובאופן הכרעתו.

אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.

לאחר מועד זה יתווספו לסיכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

בשנת 2018 הגישה בעלת מניות המיעוט בחברה (להלן: בעלת מניות המיעוט) בקשה למתן צו פירוק נגד החברה ומינוי מפרק זמני לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עורך הדין מיכה צמיר (להלן: המערער), וזאת בשל סיכסוך עסקי בין בעלת מניות המיעוט לבין בעל השליטה בחברה (להלן: בעל השליטה).

בהתאם, נקבע כי בירור החובות של החברה טרם הסתיים ומשכך הבקשה מיום 5.5.2021 מוקדמת; וכי ככל שיתברר שיש צורך לידון בטענות המערער לגבי היתנהלות בעל השליטה כאמור, ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה לאחר ההכרעה בערעורים על החלטות בעלת התפקיד לבדיקת התביעות בעיניין תביעות החוב (להלן: הערעורים בעיניין תביעות החוב).

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

לבסוף, משמצאתי כי דינו של הערעור להידחות כאמור, איני רואה צורך להכריע בטענה אשר לקביעתו של בית המשפט בעניין זכותו הדיונית של המערער להגיש בקשת פסלות כמפרק בהליך.

הערעור נדחה אפוא.