בחנתי את סבירות הטענות של המבקשים לגבי מקור הכספים, טיב הזכויות בכלי הרכב, ובמקרקעין, ועל סמך החומרים שנאספו עד כה, קיומו של החשד הסביר, קיומה של זיקה בין העבירות לבין הנכסים והכספים שנתפסו, הרי שבדין הם נתפסו, ואין הצדקה להשבתם או לביטול הצוו לגביהם.
כאמור, בשלב של קביעת "פוטנציאל החילוט" מתבררת סוגיית הסיכוי הסביר להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי.
"
אציין כי ערעור על החלטת השופטת בסול נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נאמן) ביום 28/4/2022 תוך שנכתב:
"לאחר שעיינתי היטב בדוח הסודי, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, עיינתי היטב בהחלטה. ראשית, אחדד כי טענת העורר שהראיות הלכאוריות הנן נגד החברה והעורר מס' 1 בלבד, אינן נכונות כלל וכלל. ראה סעיף 42 להחלטה וכן סעיף 49-51 המבהירים במפורש כי החשדות הנם כנגד כל העוררים וכי בשלב זה ניתן לקשור בין כל הכספים שהופקו מהעברות נשוא החשד לבין הנכסים והכספים שנתפסו. כמו כן קובע בית המשפט כי ניתן לקבוע קיומה של זיקה בין הנכסים שנתפסו לבין העבירות נשוא החשד.
ובהמשך בפיסקה 47:
"כאמור, ברגיל, מתמודדים ביניהם הנושים על חלקם ברכושו של אדם בהתאם לדיני הקדימות החלים במשפט האזרחי. נחיצותם של דינים אלה נובעת בין היתר מהקושי המובנה הטבוע במצבים בהם סך נכסי החייב מצומצם מסך חובותיו ועל כן אין בידו לפרוע את חובותיו כלפיהם במלואם. מקום שהחייב הנו נאשם שהורשע בפלילים ובין נכסיו מצויים גם נכסים שהושגו בעבירה, ואשר על כן מתבקש חילוטם, אין לראות להשקפתי באותם נכסים כחלק בלתי נפרד ממסת נכסיו במישור האזרחי. במילים אחרות, אין באפשרותם של הנושים להפרע מנכסים אלה, שכן אין באפשרותו של הנאשם-החייב לפרוע חובותיו מרכוש שאינו שלו אלא נתפש רעיונית כשייך לציבור מעצם זיקתו למעשה העבירה. בנקודה זו באה לידי ביטוי העדפת המחוקק את האנטרס הצבורי שבמאבק בהלבנת ההון על אינטרסים המוגנים במשפט הפרטי: המדינה כמחלטת אינה עומדת בשורה אחת עם הנושים ומתחרה עמם על חלקה ברכוש (וראו פסק הדין בעיניין עו"ד חורש). הכלל שקובע סעיף 36א' לפקודת הסמים הוא כלל של חילוט, כאשר הפתח דרכו יכול צד שלישי להביא להחרגת רכוש מתחולת צו החילוט הנו אך אם הוא מהוה "טוען לזכות ברכוש", כדרישת סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים.
בית המשפט הדן בהליך הפלילי הוא זה שיידרש לקבוע אם הנאמן הוא "טוען לזכות ברכוש" והם מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים את הסגת החילוט.
...
"
אציין כי ערעור על החלטת השופטת בסול נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נאמן) ביום 28/4/2022 תוך שנכתב:
"לאחר שעיינתי היטב בדוח הסודי, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, עיינתי היטב בהחלטה. ראשית, אחדד כי טענת העורר שהראיות הלכאוריות הינן נגד החברה והעורר מס' 1 בלבד, אינן נכונות כלל וכלל. ראה סעיף 42 להחלטה וכן סעיף 49-51 המבהירים במפורש כי החשדות הינם כנגד כל העוררים וכי בשלב זה ניתן לקשור בין כל הכספים שהופקו מהעבירות נשוא החשד לבין הנכסים והכספים שנתפסו. כמו כן קובע בית המשפט כי ניתן לקבוע קיומה של זיקה בין הנכסים שנתפסו לבין העבירות נשוא החשד.
במקביל אני מורה לרשות לאיסור הלבנת הון יחידת להב 433 להעביר לבית המשפט ולנאמן פירוט צו עיקול/תפיסת כל המקרקעין של החייב בתוך 14 יום מהיום.
512937ככל שיופקדו כספים במסגרת פקודת המאסר, המזכירות תדאג להעברתם לקופת הפש"ר.
דיון והכרעה בבקשת ההפטר לחייב הבן:
בכל הנוגע לחייב הבן, מקובלת עלי טענות בא כוחו, כי הנאמן לא התנהל בהתאם להחלטות שיפוטיות של בימ"ש זה אשר הורו לו להגיש בקשת מתן הוראות ו/או בקשת פסק דין הצהרתי בעניין זכויותיו במקרקעין (למרות שהנאמן הודיע בדיונים קודמים כי ישקול דברי בית המשפט).
בל נשכח את הוראת סעיף 161 לחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 הקובע כי "מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק".
בהיעדר בקשת מתן הוראות בעניין זכויותיו של החייב הבן במקרקעין בו הוא גר וכאשר הנאמן ביקש למעשה לבצע "דילוג" על בירור זכויותיו של החייב הבן וכאשר אין די ב"אינדיקציות" או בחלקי הראיות הקיימות כדי להוכיח בעלותו של חייב זה במקרקעין ואין טענה לזכות אחרת שלו במקרקעין ומכל מקום לא הוגשה בקשה מתאימה, אני מקבל את בקשת ב"כ החייב הבן בהקשר זה.
אמנם לחייב הבן היו פיגורים מעת לעת בהליך, אך נכון להיום אין פיגורים ויש לזכור כי מדובר בחייב המתנהל 12 שנים בהליך.
