ערעור על צו הגבלת שימוש במרכול בגין עבירות כניסה לישראל

בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה בר"ש 31202-06-21 סופר קופיקס בע"מ נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כבוד השופט עמית שלמה איזקסון מבקשת סופר קופיקס בע"מ עו"ד עיברי ועו"ד בורסי משיבה מדינת ישראל עו"ד רייך החלטה

הונחה על שולחני בקשה מטעם המבקשת שכותרתה : "בקשה דחופה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה". כדי להכניס את הקורא לנבכי הסוגיה, נציין את השתלשלות האירועים בפרשה: בתיק 40919-08-19 הוגש כתב אישום נגד המבקשת/הנאשמת המנהלת והמפעילה של מרכול, בתיק העקרי.

לאחר שהנאשמת הודתה בעבירה שבכתב האישום, נגזר דינה בתאריך 2.12.2020.

מעבר לכך, הוסיפה ב"כ המבקשת וציינה כי הועדה המקומית איננה האינסטנציה האחרונה והיחידה, שכן, יש למבקשת זכות לערער בפני וועדת ערר מחוזית בתוך 30 יום ממועד קבלת המסמך הדוחה את הבקשה ובכוונת המבקשת למצות הליך זה עד תום כדי לנסות לשנות את רוע הגזרה.

ב"כ המבקשת הפניתה אותי לפרוטוקול הדיון בועדה שהתקיים, בתאריך 02.10.2020 שבו מהנדסת הועדה הגב' חנה חרמש ציינה כי: "אני מייצגת פה את העמדה התכנונית... זה חלק מההחייאה של רחוב סוקולוב, זה עוגן מאוד משמעותי שמביא ציבור גדול, אנחנו מכירים כולם בכל רחבי הרחובות הערוניים בת"א ובעוד ערים נושא של מרכולים שכונתיים, מאוד מקובל שמגיעים לאיזונים בין החניה ושעות טעינה ופריקה והשקט ובכל מקום אפשר לעשות הסדרים. הבעיה היא פה לא עצם העניין ועצם הקיום של הסופר אלא עצם אי העמידה בהסדרים וסיכומים... אנחנו בעיקרון... אני כאילו התייחסתי להיבט התיכנוני ולא להיבט היזמי מתוך מודעות לכל הבעייתיות שיש, הצבנו כמובן רף מאוד גבוה של תנאים מתוך הכרות עם כל המיגבלות. מקוה שלא יהיה פה עניין של מילכוד 22 כי העובדה שאין להם רישיון עסק ואין להם היתר בניה, אין להם היתר בניה כי הם הגישו בקשה לשימוש חורג ואנחנו לא מאשרים אותה אז יש פה קצת ביצה ותרנגולת וצריך לחשוב משפטית... חשוב לי שתישמע עמדתי המקצועית, שלולא הייתה בעיה של מפעיל המיקום של סופר שכונתי לא גדול במקום הזה ברחוב ערוני מרכזי היא מאוד מאוד טובה ותורמת לרחוב. והבעיה היא בעצם ביזם ובאי עמידה שלו בסיכומים והנחיות ואישורים שהוא התבקש לתת." הופניתי ע"י ב"כ המבקשת לפסקי דין ולהחלטות של בתי משפט אחרים שנאותו לבקשות להארכת מועדים מעת לעת כאשר מדובר היה בצוי סגירה לעסקים, מטעמים שונים, בתוכם גם מטעמים הקשורים בבעיות בהשגת הרישיון.

...

הופניתי לכך שהמרכול מעסיק יותר מ-40 עובדים ואין מקום להיעתר לבקשה של עו"ד רייך, לפיה ייסגר המקום וייפתח רק כאשר יתקבלו כל האישורים המאפשרים את הפעלת העסק כדין.

דיון נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, למסמכים שהונחו על שולחני ע"י שני הצדדים וכן לפסיקה שאליה הופניתי ולשיקולים שמקובל להפעיל בסוגיה זו. הגעתי לידי מסקנה כי יש מקום בעת הזאת לאפשר למבקשת למצות עד תום את הליך הערעור בפני הוועדה המחוזית.

המערער חולק במסגרת העירעור על קיומו של יסוד סביר להניח שבבית העסק שלו נעברה עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, הוא חולק על קיומו של חשש שהמקום ישמש להעסקת שוהים בלתי חוקיים וטוען שבהפעלת שיקול הדעת על מפקד המחוז היה להיתחשב בעובדה שמדובר במרכול, שהוא עסק חיוני לציבור.

במקרים אחרים – הליכים כנגד צוים מינהליים לפי חוק התיכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (סעיף 229 לחוק) או כנגד צוי סגירה מינהליים לפי חוק רשוי עסקים תשכ"ח – 1968 (סעיף 22 לחוק), לרבות בגין עבירה שנעברה בבית העסק, המחוקק קבע כי בית המשפט רשאי להורות על ביטול הצוים אם הוכח שלא היתקיימו התנאים למתן הצוו או אם היתקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי לביטול הצוו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שעל בסיסן התקבלה ההחלטה, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטה המורה על הוצאת הצוו ובכלל זה המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שאין יסוד סביר להניח כי במקום נעברה עבירה, הוא לא הוכיח שלא היה לקצין יסוד לחשש שהמקום ימשיך לשמש לבצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וכן לא הוכיח שההחלטה על הוצאת צו הגבלה למשך 30 ימים היא החלטה שחורגת מהמידה הנדרשת כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

...

האם התקיימה עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה - המערער לא טען להתקיימות עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה ואמנם לאחר שבחנתי את זהות הגורם נותן ההחלטה ואת אופן קבלת ההחלטה לרבות שימוע שנערך בדיעבד בהתאם להוראת סעיף 12ב4(ג) – לא מצאתי כי התקיימה עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה.

סוף דבר מהמקובץ עולה כי לא התקיימה עילה המצדיקה התערבות בהחלטה.

הערעור נדחה.

רקע וטענות הצדדים : ענייננו בעירעור כנגד צו מינהלי שהוציא מפקד מחוז דרום ביום 19.10.23 להגבלת שימוש בבית העסק של המערער מסוג מרכול הממוקם בשכונה 7 בלקיה למשך 30 ימים לפי סעיף 12ב4 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

הקף הבקורת השיפוטית – לטענת ב"כ המשיבה הבקורת השיפוטית על צו הגבלת שימוש לפי חוק הכניסה לישראל היא ביקורת שיפוטית בהתאם לכללי המשפט המינהלי במסגרתה מצוה בית המשפט לבחון האם ההחלטה והשיקולים שנשקלו במסגרתה נעשו בגדר הסמכות שהוענקה בחוק, בסבירות, במידתיות ותוך שמירה על כללי צדק טבעי מבלי להכנס לנעלי מקבל ההחלטה ומבלי להחליף את שיקול דעתו.

במקרים אחרים – הליכים כנגד צוים מינהליים לפי חוק התיכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (סעיף 229 לחוק) או כנגד צוי סגירה מינהליים לפי חוק רשוי עסקים תשכ"ח – 1968 (סעיף 22 לחוק), לרבות בגין עבירה שנעברה בבית העסק, המחוקק קבע כי בית המשפט רשאי להורות על ביטול הצוים אם הוכח שלא היתקיימו התנאים למתן הצוו או אם היתקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי לביטול הצוו.

סיכום ביניים - מהאמור עולה כי בית המשפט יורה על ביטול או שינוי צו הגבלה מינהלי בהתקיים אחת מן העילות הבאות – לא היתקיימו התנאים למתן צו - אין יסוד סביר להניח כי במקום נעברה עבירה; אין יסוד לחשש שהמקום ימשיך לשמש לבצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל; הההגבלות בצו עולות על הנידרש כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

...

לאחר ששקללתי את כלל השיקולים והתחשבתי בנוסף בנזק הכלכלי שנגרם למערער, שהוא אמנם לא הוכח, אבל הוא אינהרנטי להחלטה על סגירת עסק, החלטתי לקצר את תוקף הצו עד ליום 9.11.23 בכפוף לתנאים הבאים, שיהיו בתוקף למשך חצי שנה עד ליום 9.5.24: המערער יעביר למשיבה רשימת עובדים, שתוכל להיות מעודכנת מעת לעת, ותחול עליו חובה לוודא שהעובדים ברשימה הם עובדים ישראלים או בעלי היתר כדין.

שימוע בשולי הדברים, למען הסר ספק, יצוין כי דין טענות המשיב ביחס לשימוע להידחות.

סוף דבר מהנימוקים שפירטתי אני מורה על קיצור הצו עד ליום 9.11.23 בכפוף לתנאים שפורטו בסעיף 39 לעיל.

רקע וטענות הצדדים : ענייננו בעירעור על צו מינהלי שהוציא מפקד המחוז ביום 30.10.23 להגבלת שימוש בעסק מסוג מרכול ומסעדה בשם "מסעדת אלערבי" בשכונה 14 בית 167 ברהט למשך 30 ימים לפי סעיף 12ב4 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

השאלה שבמחלוקת המערער כאמור לא חולק על התקיימות התנאים להוצאת צו הגבלה מינהלי לפי חוק הכניסה לישראל- יסוד סביר להניח כי המקום משמש לבצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל; יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לבצוע עבירה כאמור; הצוו הוא במידה שלא עולה על הנידרש כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

...

אף אם הייתי מגיעה למסקנה שמדובר בשני עסקים נפרדים וכאמור לא כך הוא, המערער לא הוכיח שהשוהים הבלתי חוקיים שעבדו לכאורה במקום, לא עבדו במרכול.

סוף דבר מהמקובץ עולה כי לא התקיימה עילה המצדיקה התערבות בהחלטה.

הערעור נדחה.

לדבריו הליך השימוע נמשך כ -7 דקות לכל היותר, טופס השימוע היה ערוך ברובו מראש, ולכן לגישת ב"כ המבקשת השימוע נערך שלא " בלב פתוח ונפש חפצה". כמו כן נטען שהצו פוגע בחופש העיסוק, ומעבר לכך כניסתו המיידית של הצוו לתוקף גרמה למבקשת נזק כלכלי עצום , ללא הצדקה ויש בכך כדי להצדיק ביטול הצוו.

אין מחלוקת שמדובר בעסק הדורש רישיון עסק לפי סעיף 4.7 ד לצוו רשוי עסקים ( מרכול) ואין מחלוקת שהעסק פעיל פרק זמן המגיע לכדי חודשיים לכל היותר ואין כל מחלוקת שהעסק אינו נושא ברישיון עסק.

לעניין זה נעניתי " זה לא המקום לבוא ולומר מהי המדיניות. אנחנו לא רוצים לחשוף את המדיניות שלנו בפני הפורום הזה". ב"כ המשיבה אישר שאין מדיניות כתובה במשטרת ישראל לגבי השמוש בסמכות לפי סעיף 20(א)(1).

ב"כ המשיבה הדגישה שסעיף 22 לחוק המקנה לבית המשפט סמכות לידון בבקשה לביטול צו ההפסקה המינהלי מגביל את שיקול הדעת של בית המשפט וקובע שלא יבוטל צו אלא אם כן לא היתקיימו דרישות למתן הצוו או אם היתקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי המצדיקה ביטול הצוו.

אציין שהאמור במש/3 פורס תמונה מודיעינית רחבה בנוגע למיכה ביטון , בעלה של המבקשת ובני מישפחה נוספים , ומבהיר את שנכתב במפורש בצו לפיו " חלק מבעלי העסק קשורים לפעילות פלילית וארגוני פשיעה פליליים". בדיון במעמד צד אחד הובהר לי על ידי ב"כ המשיבה שבשלב זה אין בידי המישטרה מידע מודיעני קונקריטי בנוגע לארוע הרימון בעסק ( בנגוד להערכות מודיעיניות המפורטות במש/3) וכמו כן אין מידע מודיעיני על עבירות שמתבצעות בעסק.

בצ"מ (שלום נצ') 20472-10-22 ג'בר סאלח נ' תחנת מישטרה כפר כנא (נבו 26.10.2022)‏‏ צויין : "החלטה של רשות מנהלית, אשר הורתה על סגירת העסק, הנה החלטה מנהלית. על כן,  בית המשפט יבחון אותה בהתאם לכללי המשפט המינהלי, דהיינו אם ההחלטה סבירה ואם נשקלו במסגרתה שיקולים עניינים בלבד, תוך מתן משקל נכון לכלל שיקולים. בית משפט זה, כאמור, איננו משמש כערכאת ערעור על החלטת מפקד המחוז, וכל שעל בית המשפט לבחון הוא, האם עסקינן בצו סביר בנסיבות העניין, והאם ההחלטה נופלת בגדר מיתחם הסבירות, כי אז בית המשפט איננו מיתערב בשקול הדעת שהביא להוצאת הצוו" נזכור שצו זה הוצא מכוח סעיף 20(א)(1) לחוק – צו שניתן להוציאו לכל עסק שטרם מלאו 18 חודשים למועד בו החל העיסוק בעסק.

...

כמוכן אני סבור שמפקד המחוז לא נתן משקל מספיק לאמור במש/3 לפיו בעניינם של בעלי העסק לא מעודכן " סכסוך מוכר ועדכני במערכת". בנוסף אני סבור שהחלטת מפקד המחוז לוקה גם במימד המידתיות.

אני סבור שבנסיבות מקרה זה ניתן משקל יתר לנסיבות הקשורות למפעילי העסק ולאו דווקא לנסיבות הקשורות בניהול העסק עצמו.

אני מורה שהצו יבוטל החל מתאריך 29/2/2024 שעה 10:00 ואני עושה כן כדי לאפשר למשיבה לבחון הגשת ערר על החלטתי זו. מזכירות תעביר עותק מהחלטתי זו לצדדים.