לפניי ערעור על פסק דין של בימ"ש השלום בצפת (כב' השופט רונן פיין), במסגרתו התקבלה חלקית תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המערער, באופן שהמערער חויב לשלם למשיבה סך של 104,910 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
רקע:
המשיבה, חברה העוסקת בממכר חומרי/מוצרי חשמל, הגישה נגד המערער, קבלן חשמל במקצועו, תביעה כספית ע"ס 144,732 ₪.
בפרט מסכימה אני עם קביעתו של בימ"ש קמא, כי משהוכח בצורה ברורה באמצעות ראיות ועדים אובייקטיביים, כי המועצה האזורית מסרה למשיבה את העבודה המדוברת וכי המועצה שילמה למשיבה עבור ביצועה המלא, ומשהמשיבה לא ידעה להצביע על כל גורם אחר שביצע בעבורה את העבודה, ובעליה אף העיד כי לדעתו עד היום לא בוצעה העבודה (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 4) – טענה שהיא בלתי סבירה בעליל, הכף הראייתית נוטה בהחלט לקבלת גרסת המערער ועדיו בנקודה זו.
חרף האמור, טענת המערער כי הוא זכאי לתשלום תמורה מהמשיבה בגין עבודתו, שהועלתה על-ידו כטענת קזוז בתביעתה של האחרונה, נדחתה.
...
המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות, משמדובר בערעור עובדתי ובהיעדר עילה להתערבות בממצאיו של בימ"ש קמא בעניין זה. לטענתה, משהמערער לא צירף לכתב הערעור את פרוטוקול הדיון, לא ניתן להידרש לו ואין למערער על מה לבסס טענותיו.
אולם רכיב זה לא הוכח, ואין בנמצא תימוכין ראייתיים לדבר, ולפיכך דין טענותיו בעניין זה להידחות.
המסקנה היא כי יש להכיר בזכות קיזוז למערער בסך 50,000 ₪, כשלכך נוסף סך של 3,500 ₪ שבו הודה בעלי המשיבה בחקירתו (עבור עבודה אחרת שביצע המערער, בישוב רמות נפתלי), ובסה"כ – 53,500 ₪.
הערעור מתקבל אפוא חלקית, באופן שמהסכום שנפסק לטובת המשיבה בפסה"ד של בימ"ש קמא יקוזז סך של 53,500 ₪ (משוערכים מיום 31.5.16, מועד שיערוך סכום התביעה), ובתוספת מע"מ. סכום ההוצאות שנפסק בפסה"ד קמא (בגין בקשת ביניים) יעמוד בעינו, וסכום שכ"ט עו"ד שנפסק לחובת המערער בהליך קמא יופחת לסך 8,000 ₪.
