בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
עפ"ת 49292-03-24 אמר דוד נ' מדינת ישראל
לפני
כב' השופט עמית רענן בן-יוסף
המערער
אמר דוד
ע"י ב"כ עוה"ד דוד גולן ודוד קולקר
המשיבה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל כהן
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב [כב' השופטת ש. שטרן] (להלן: "בית משפט קמא"), הכרעת דין מיום 06.12.23 וגזר הדין מיום 21.02.24.
בית משפט קמא קבע שטעויות שנפלו במסמכים (בפלטי הינשוף), בשעת הבדיקה הנן רק טעויות של מה בכך שניתן להן הסבר מספק, ומצא כי ראיות התביעה דיין להרשעת המערער בדין, הן במישור ההוכחה באמצעות הינשוף והן בשל ראיות אחרות אותן פירט.
...
הכרעת הדין, כאמור, ניתנה רק ביום 06.12.23 בשל הבקשות החוזרות שבהן, ובתמצית ייאמר, לא נעתר בית משפט קמא לאחר מעל שלוש שנות ניהול משפט ואחרי סיכומי ההגנה ולקראת מתן הכרעת הדין לפתוח את הדיון מחדש.
בנוסף טוען המערער, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא נעתר על פי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") לזמן את העדה אליזבט מיכלזון לעדות פעם נוספת באותה פרשה.
דיון והכרעה
בראשית הדיון בפניי הודעתי וציינתי בפני באי כוח המערער את ההלכה הידועה, כי אין בית משפט של ערעור יידון בטענות שלא נטענו על יד המערער בפני הערכאה הדיונית:
"כאמור, חלק מטענותיו של המערער בנוגע להכרעת הדין לא נטענו על-ידו בפני הערכאה הדיונית, וכבר מטעם זה אין בידינו לקבלן (ראן: ע"פ 548/83 דהוד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 6, 9 (1986); ע"פ 7045/05 אנטיפקה נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (03.04.08))".
ע"פ 2781/14 פלוני נ' מדינת ישראל (26.09.16) פסקה 36.
בית משפט זה התלבט אם צודק יהיה בנסיבות לעשות שימוש בסעיף 211 לחסד"פ, לגבות ראיות בערכאה הנוכחית או בערכאה הדיונית, אך בחרתי, בעיקר של חלוף הזמן מאז בוצעה העבירה והגשת כתב האישום ועינויי הדין שנגרם לצדדים, שאין הצדקה לעשות כן.
בנסיבות הנני קובע שקביעותיו של בית משפט קמא בעניין הינשוף בגדרי תיק זה בלבד לא ניתן להסתמך עליהן ואין לסמוך הרשעה באמצעותו.
לאחר שהתרשמתי מהנאשם, באופן בלתי אמצעי, אינני מקבלת טענתו כי לא שתה או לא היה שיכור.