ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

לפנינו ערעור על פסק דינו בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 8.8.2022 (סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציג הציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין; ד"מ 24813-12-19) (להלן: "פסק הדין") במסגרתו התקבלה תביעת המשיב (להלן: "מר אבידן") במלואה.

סוף דבר – העירעור מתקבל כך שפסק דינו של בית הדין האיזורי מבוטל כמו גם התשלומים להם חוייבה החברה מכוחו.

...

משאלו פני הדברים אנו סבורים שלא עלה בידי מר אבידן להוכיח כי בינו לבין החברה התקיימו יחסי עובד-מעסיק ומשכך אין זה בסמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעתו, שכן תביעתו אינה נמנית על העניינים המנויים בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

משזו מסקנתנו הרי שאין אנו נדרשים לבחון את טענות הצדדים בדבר טיב עבודתו של מר אבידן ואין אנו קובעים כל קביעה בנושא לכאן או לכאן.

סוף דבר – הערעור מתקבל כך שפסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל כמו גם התשלומים להם חוייבה החברה מכוחו.

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב (השופטת מירב קליימן; ב"ל 68330-07-23), (להלן – פסק הדין) מיום 30.1.2024, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.7.2023 (להלן – הועדה).

...

אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה כי הוועדה התעלמה מטענותיו בעניין הכאבים מהם הוא סובל ברגליו.

אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הוועדה לא נתנה דעתה לממצאי בדיקת CT, לממצאי בדיקת מיפוי עצמות ולמסמכים רפואיים נוספים שעמדו בפניה, שכן עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי תחת הכותרת "ממצאים" מנויים המסמכים שעמדו בפני הוועדה ובניהם בדיקת CT ומסמכים רפואיים נוספים המופיעים בנספח לפרוטוקול.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב מיום 9.6.2023 (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; סע"ש 61148-03-23, להלן: פסק הדין).

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, כמפורט מטה.

טענתו של המבקש כי איחר בהגשת הערעור משום שהמתין להחלטת בית המשפט המחוזי, אין די בה על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

המבקש טען, שבמסגרת הליכים שניהל בבית הדין לעבודה בעניין עיזבון המנוח, הוא הופנה לבירור טענותיו לפני בית המשפט לענייני משפחה, אולם עולה לטעמו בסופו של דבר מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי העניין צריך להתברר לפני בית דין לעבודה.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, נדחית.

משנדחתה הבקשה להארכת מועד, לאחר שהוצע למבקש בהחלטה מיום 19.10.2023 שלא לעמוד עליה (ללא צו להוצאות), והמבקש בחר לעמוד על הבקשה באופן שהצריך הגשת תגובות, ישלם המבקש לכל אחד מהמשיבים 2-5 בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 400 ש"ח, ובסך הכל 1,600 ש"ח. מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בשבתו בבת-ים, מיום 7.5.2023 (סע"ש 39497-12-22, השופטת מירב קליימן ונציגי הציבור הגב' קריסטינה פוליצר מימון ומר אליעזר חגי עינת; להלן: "פסק הדין" ו"בית הדין האיזורי"), אשר דחה על הסף, בין היתר מחמת היתיישנות, תביעה שהוגשה מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 (להלן: "חוק ההגנה על עובדים").

...

מסקנה פרשנית זו מיוסדת על זיקתה ההדוקה של הביקורת השיפוטית על אי מתן תעודת הכרה להליך הנזיקי וזאת במספר היבטים: השאלות הטעונות הכרעה עת מועלית הטענה לקיום התנאים להכרה בחסינות (ביצוע המעשה תוך כדי תפקיד שלטוני שלא ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו); המועד להגשת הבקשה לפי סעיף 7ב(ד) לפקודה (תוך 14 ימים מהמועד האחרון למתן הודעת ההכרה); מועד ההכרעה בבקשה שהוגשה ("לאלתר" כמצוות המחוקק היינו "לפני מתן כל החלטה אחרת בתובענה" כמצוות מחוקק המשנה); ההשלכות הדיוניות הנובעות מקביעה כי נתקיימו תנאי החסינות במיוחד במקרים בהם המדינה לא נתבעה מלכתחילה ויש צורך בצירופה להליך (וערים אנו לכך כי במקרה דנן היא נתבעה מלכתחילה).

לסיכומם של דברים, מצאנו כי אין הצדקה להתערב בקביעותיו של בית הדין האזורי, אשר קיבל את בקשת המדינה לסילוק העילה מכוח חוק ההגנה על עובדים על הסף מחמת התיישנות, ובכל הנוגע לתעודת ההכרה נוכח היות ההסדר הקבוע בפקודה ממצה.

סוף דבר הערעור נדחה, בכפוף לאמור בסעיף 33, ללא צו להוצאות.

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 809-07-23 ניתן ביום 02 מאי 2024 מיכל דרור המערערת המוסד לביטוח לאומי המשיב בפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק, נציג ציבור (עובדים) מר ירון לוינזון, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יעל עפרון המערערת בעצמה בשם המשיב - עו"ד ליאת אופיר פסק דין

הנשיאה ורדה וירט ליבנה - לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב (השופטת יפית מזרחי-לוי ונציגי ציבור מר אמיר אופיר ומר **** הרפז ; ב"ל 38843-08-21) בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המשיב להכרה בארוע מיום 6.12.19 כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן – החוק).

...

לשון אחרת - גם אם היינו מגיעים למסקנה שהמערערת צלחה את המבחן הראשון, הרי שלא היה בכך כדי להביא להכרה בפגיעתה כפגיעת עבודה היות ולא הוכחה כל זיקה בין האירוע במהלכו היא נפלה, לבין אירוע הנופש.

בשולי הדברים ועל אף שאיננו נדרשים לכך, מצאנו לציין כי יש לדחות את טענת המשיב בנוגע לאופן קרות האירוע.

סוף דבר - אין מנוס אלא לדחות את הערעור.