ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין זכויות סוציאליות

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 23131-05-23 ניתן ביום 12 אפריל 2024 יעקב סלע המערער .1 אליהו יחזקאל .2 ברוך יחזקאל המשיבים לפני: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' בל יוסף, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן חן <#2#> ב"כ המערער עו"ד גיל בר-זהר, עו"ד אורי כנרי ב"כ המשיב 1 עו"ד משה שי דרור, עו"ד שרית נדלר ב"כ המשיב 2 עו"ד יובל ניב פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד ונציג הציבור מר אייל רחלי; סע"ש 1063-05-19) בו התקבלה תביעת המשיב 1 נגד המערער והמשיב 2, ואלה חויבו יחד ולחוד בתשלום שכרו בגין 20 חודשי עבודה וכן זכויות סוציאליות.

אשר לקנוניה הנטענת בין אליהו לאביו ברוך, כך שהתביעה הוגשה בנגוד לגירסתם המקורית לפיה סלע היה עובד מן השורה, רק לאחר זכייתו של סלע בבית משפט השלום ובהתעלם מכך שאליהו לא קיבל מעולם שכר מהעסק - נקבע כי "טענותיו של סלע בעיניין זה אינן מעלות או מורידות מחובתו לשלם לתובע את זכויותיו מכוח משפט העבודה המגן". אשר לטענה כי פסק דינו של בית משפט השלום סיים את כלל ההיתחשבנות לרבות חובות נטענים כלפי העובדים, קבע בית הדין האיזורי כי "גם אם ניתן היה לסבור, שבית המשפט הביא בחשבון, באומדנה שערך, את חובות השותפות לצדדים שלישיים, לא הוכרע קונקרטית שמדובר בזכויות עובדים, אשר הסמכות הייחודית לידון בתביעות של עובד כנגד מעסיקו נתונה לבית הדין לעבודה" (סעיף 89 לפסק הדין; נעיר כי פסק דינו של בית הדין האיזורי ניתן טרם פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה).

...

לטעמנו מכלול הראיות מלמד כי אליהו, ככל הנראה במקביל לבני משפחה נוספים, "נתן כתף" בעסק המשפחתי של אביו ואחיו בהיקף גמיש שלא הוברר בהליך אך שאינו מלא וללא מחויבויות כשל "עובד". משכך, שוכנענו כי בנסיבות המקרה המיוחדות מוצדק להתערב בקביעותיו העובדתיות ובעיקר המשפטיות של בית הדין האזורי ולקבוע כי הסיוע שנתן אליהו לא חרג מעזרה משפחתית לאביו (בכובעו כשותף בעסק) וכי התייחסות אליו כ"עובד" בדיעבד היא מלאכותית ומאולצת.

נוסיף כי ככל שהיה מקום למסקנה כי בוסס מעמדו של אליהו כעובד - וכאמור לעיל עמדתנו שונה - הרי שבסכסוך המסחרי בין המעסיקים במשותף בנוגע לחלוקת האחריות ביניהם עשוי להינתן משקל גם לעקרון תום הלב.

מבחינה זו הגשת התביעה לבית הדין תוך שיתוף פעולה ברור בין אליהו וברוך באופן שיש בו כדי לסכל את פסק הדין של פירוק השותפות נעשתה לפיכך לטעמנו בחוסר תום לב מובהק, שגם ממנו קשה להתעלם בעת ייחוס האחריות בין ברוך לסלע אם וככל שהיה מקום לקביעה בדבר קיומם של יחסי עבודה.

סוף דבר - הערעור מתקבל והחיובים שנקבעו בפסק הדין של בית הדין האזורי בטלים.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 40817-09-23 04 אפריל 2024 רותם וינר המערער .1 הום פלוס בע"מ .2 עומרי רביב .3 רונן לוי המשיבים לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' בל יוסף, נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא ויצמן ב"כ המערער עו"ד רענן באלס ב"כ המשיבים עו"ד ענת ברק פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' ארנה רזניק ומר יואל מלי; סע"ש 48511-09-20), במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיבים לאחר שנקבע כי לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה 1.

בתביעתו, שהוגשה סמוך לאחר סיום ההיתקשרות, טען המערער כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה ועתר בראש ובראשונה לשכר מינימום בגין תקופת ההיתקשרות (לפי הקף של משרה מלאה) וכן לזכויות סוציאליות (חופשה, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים שכן לטענתו פוטר, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ועוד).

גם מבחן הפיקוח היתקיים לטעמנו (ולו במידה מסוימת בהיתחשב בסוג העיסוק), ובית הדין האיזורי עצמו התרשם כי "ההתכתבויות בין הצדדים עסקו בעיקר בעינייני תיווך (לקוחות פוטנציאליים ונכסים המוצעים למכירה), ונראה שמטרתן הייתה לרוב תאום בין הצדדים בעניינים אלו". בית הדין האיזורי קבע כי לא היתקיים הפן החיובי גם מהטעם שהמערער עבד עבודה חלקית בלבד ובשעות לא קבועות.

התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך בירור זכויותיו הכספיות הנובעות מיחסי העבודה על בסיס התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין האיזורי לרבות הקף המשרה וכן בתביעה שכנגד.

...

גם מבחן הפיקוח התקיים לטעמנו (ולו במידה מסוימת בהתחשב בסוג העיסוק), ובית הדין האזורי עצמו התרשם כי "ההתכתבויות בין הצדדים עסקו בעיקר בענייני תיווך (לקוחות פוטנציאליים ונכסים המוצעים למכירה), ונראה שמטרתן הייתה לרוב תיאום בין הצדדים בעניינים אלו". בית הדין האזורי קבע כי לא התקיים הפן החיובי גם מהטעם שהמערער עבד עבודה חלקית בלבד ובשעות לא קבועות.

איננו מתערבים בקביעה עובדתית זו, אך שוכנענו כי לא נובע ממנה כי לא מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.

בהינתן עובדות אלה, אנו סבורים כי מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.

אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – לא שוכנענו כי עבודת המערער נעשתה במסגרת עסק עצמאי.

מהראיות עלה לטעמנו בבירור כי לא דובר בפלטפורמה משותפת למתווכי נדל"ן עצמאיים ששיתפו ביניהם פעולה, אלא בעבודה שנדרש המערער לבצע עבור לקוחות המשיבה במסגרת עסק שניהלה ובהתאם להנחיותיה (ראו והשוו לגבי מתווך נדל"ן: ע"ע (ארצי) 21791-10-21 הום נכסי השרון בע"מ – ערן מאייר (22.3.22))).

סוף דבר – הערעור מתקבל ואנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערער למשיבה במהלך תקופת ההתקשרות.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 40817-09-23 04 אפריל 2024 רותם וינר המערער .1 הום פלוס בע"מ .2 עומרי רביב .3 רונן לוי המשיבים לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' בל יוסף, נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא ויצמן ב"כ המערער עו"ד רענן באלס ב"כ המשיבים עו"ד ענת ברק פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' ארנה רזניק ומר יואל מלי; סע"ש 48511-09-20), במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיבים לאחר שנקבע כי לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה 1.

בתביעתו, שהוגשה סמוך לאחר סיום ההיתקשרות, טען המערער כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה ועתר בראש ובראשונה לשכר מינימום בגין תקופת ההיתקשרות (לפי הקף של משרה מלאה) וכן לזכויות סוציאליות (חופשה, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים שכן לטענתו פוטר, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ועוד).

גם מבחן הפיקוח היתקיים לטעמנו (ולו במידה מסוימת בהיתחשב בסוג העיסוק), ובית הדין האיזורי עצמו התרשם כי "ההתכתבויות בין הצדדים עסקו בעיקר בעינייני תיווך (לקוחות פוטנציאליים ונכסים המוצעים למכירה), ונראה שמטרתן הייתה לרוב תאום בין הצדדים בעניינים אלו". בית הדין האיזורי קבע כי לא היתקיים הפן החיובי גם מהטעם שהמערער עבד עבודה חלקית בלבד ובשעות לא קבועות.

התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך בירור זכויותיו הכספיות הנובעות מיחסי העבודה על בסיס התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין האיזורי לרבות הקף המשרה וכן בתביעה שכנגד.

...

אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – לא שוכנענו כי עבודת המערער נעשתה במסגרת עסק עצמאי.

מהראיות עלה לטעמנו בבירור כי לא דובר בפלטפורמה משותפת למתווכי נדל"ן עצמאיים ששיתפו ביניהם פעולה, אלא בעבודה שנדרש המערער לבצע עבור לקוחות המשיבה במסגרת עסק שניהלה ובהתאם להנחיותיה (ראו והשוו לגבי מתווך נדל"ן: ע"ע (ארצי) 21791-10-21 הום נכסי השרון בע"מ – ערן מאייר (22.3.22))).

סוף דבר – הערעור מתקבל ואנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערער למשיבה במהלך תקופת ההתקשרות.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 71451-06-23 ניתן ביום 7 יוני 2024 גדי בן עמי המערער 1. GRUPO BM INTERINVEST TECHONOLOGIES SL 2. סרג'יו מייזלר 3. רונן פלג 4. ירון גיסין 5. אייל יצחק בן עזרא 6. יובל איתן הנטמן 7. יונתן לוי 8. עידן פס המשיבים לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים בשם המערער - עו"ד **** ועקנין בשם המשיבים - עו"ד מיכאל איילון; עו"ד מאיה לוי פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד; סע"ש 39326-04-22), במסגרתו סולקה על הסף תביעת המערער כנגד המשיבים מחמת העידר סמכות בינלאומית, בשל כך שמדינת ישראל אינה הפורום הנאות לבירורה, ובשל העידר עילה נגד המשיבים 2-8.

בתביעתו שהוגשה לבית הדין האיזורי טען כי לאורך כל תקופת עבודתו קיבל שכר בלבד ללא זכויות סוציאליות, מבלי שנצברו עבורו זכויות פנסיוניות ומבלי שהונפקו בגינו תלושי שכר.

לאחר שעיינו בכל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים כפי שהובאו בפנינו בכתב ובעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העירעור להיתקבל בחלקו, במובן זה שיבוטל פסק דינו של בית הדין האיזורי (למעט ביחס למשיבים 5-8 בעיניינם לא הוגש ערעור), והבקשה לסילוק על הסף מחמת העידר סמכות בינלאומית/פורום לא נאות תוחזר לבית הדין האיזורי למתן החלטה מחודשת בשים לב להערותינו להלן.

...

אשר למשיבים 2-4 – המערער אמנם פירט בכתב התביעה מדוע יש לייחס לשיטתו אחריות אישית ולחלופין הרמת מסך, אך בית הדין האזורי סבר שפירוט זה אינו מספיק ובנסיבות העניין קביעה זו מקובלת עלינו.

עם זאת, במקום סילוק התביעה כנגד משיבים אלה על הסף, אנו סבורים כי יש לאפשר למערער לתקן את תביעתו כנגדם באופן שיפרט ביתר הרחבה את העילות האישיות.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל, ובקשת המשיבים לסילוק על הסף תוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה מחודשת על יסוד ההנחיות לעיל.

...