ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בתביעת משפחה

מס' ימים לפני מתן ההחלטה בעע"ם 9071/11, ביום 12.02.12 ניתן פסק-דינה של כב' המפקחת, אשר דחתה את תביעות התובעים כנגד הנתבעים (מישפחות כהן, רוב וזיסקינד) תוך חיוב התובעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד. פסק הדין של המפקחת מיום 12.02.12, דן בשני התיקים שאוחדו, ת/192/11 (דן במשפחות כהן ורוב) ו- ת/230/11 (דן בזיסקינד) (להלן: "פסק הדין של המפקחת").

לבסוף קבעה המפקחת, כי היא דוחה את התביעה וחייבה את התובעים בתשלום החזר שכ"ט מומחה והחזר שכ"ט עו"ד. התובעים הגישו ערעור על פסק הדין של המפקחת לביהמ"ש המחוזי, אשר נתן פסק דין בהליך עש"א 51009-03-12 אסולין נ' כהן ואח' ביום 04.09.12, לפיו נדחה העירעור וחייב את התובעים בהוצאות (פסק הדין צורף כנספח ז' לכתב ההגנה).

...

טענה, כי לא צורפו המסמכים הנזכרים בכתב התביעה: המבקשים טוענים, כי דין התביעה להימחק על הסף משום שלא צורפו לכתב התביעה מסמכים מהותיים ואף לא מסמך אחד.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף במובן זה שאני דוחה את רכיבי התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, למעט הרכיבים בגין עלות התקנת סורג חדש והטיפול בצנרת הדלוחין- ככל שיציגו התובעים קבלה על תיקון או התקנת סורג חדש שניזוק בשל עבודות החיזוק, אקבל רכיב זה- יודגש, הדבר ייעשה בכפוף להצגת קבלה עד לסכום המבוקש ברכיב זה. הקבלה תומצא לנתבעים תוך 14 יום.

בעניין ההוצאות- התובעים ישלמו סך של3,000 ₪ תוך 60 יום עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך (כולל מע"מ).

מס' ימים לפני מתן ההחלטה בעע"ם 9071/11, ביום 12.02.12 ניתן פסק-דינה של כב' המפקחת, אשר דחתה את תביעות התובעים כנגד הנתבעים (מישפחות כהן, רוב וזיסקינד) תוך חיוב התובעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד. להלן פרטיו: פסק הדין של המפקחת מיום 12.02.12, דן בשני התיקים שאוחדו, ת/192/11 (דן במשפחות כהן ורוב) ו- ת/230/11 (דן בזיסקינד) (להלן: "פסק הדין של המפקחת").

לבסוף קבעה המפקחת, כי היא דוחה את התביעה וחייבה את התובעים בתשלום החזר שכ"ט מומחה והחזר שכ"ט עו"ד. התובעים הגישו ערעור על פסק הדין של המפקחת לביהמ"ש המחוזי, אשר נתן פסק דין בהליך עש"א 51009-03-12 אסולין נ' כהן ואח' ביום 04.09.12, לפיו נדחה העירעור וחייב את התובעים בהוצאות (פסק הדין צורף כנספח ז' לכתב ההגנה).

...

סיכום ביניים- מעשה בית דין: כאמור לעיל, בהתאם לאותם עקרונות הגעתי למסקנה שמדובר במחזור התביעות הקודמות, אשר מבחינה עובדתית קיימת לגביהן השתק, היוצר מעשה בית דין, ומאחר שהתובעים לא חידשו דבר על שכבר הוצג ונבחן, אין בהכתרת התביעה בעילה חדשה משום איון ההשתק האמור.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 10 מחמת מעשה בית-דין.

בעניין ההוצאות- התובעים ישלמו סך של 3,000 ₪ עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך (כולל מע"מ), תוך 60 יום.

הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בחיפה וביום 23.10.18 דחה ביהמ"ש המחוזי את העירעור ואימץ את קביעותיו של ביהמ"ש השלום (ע"א 42237-01-18 בן עמי נ' קול (פורסם בנבו).

יובהר כי בחודש ספטמבר 2019, במקביל להליך הנוכחי הגיש הנתבע נגד התובעת לביהמ"ש השלום בחיפה, תביעה במסגרתה ביקש לחייב את התובעת בפיצויים בסך 200,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולבני משפחתו במהלך מגוריהם בדירה כתוצאה מהליקויים שהיו קיימים בה. ביהמ"ש השלום בפסק דינו מיום 10.1.21 דחה את התביעה על הסף בכל הנוגע לעילה שעניינה עוגמת נפש כתוצאה מליקויים הנטענים בדירה מחמת קיומו של מעשה בית דין וכן בכל הנוגע לעילה שעניינה נקיטת הליכי סרק (ת"א (שלום חיפה) 67772-09-19 בן עמי נ' קול (פורסם בנבו)).

...

הפרש ואובדן דמי שכירות התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבע בדמי שכירות עבור חודש ו-7 ימים בהם לא שילם הנתבע את דמי השכירות שכן בסופו של דבר פינה את הדירה רק ב-07.08.2018, ועל כן בהתאם להערכת השמאי מטעמה יש להעמיד את דמי השכירות על סכום 5,332 ₪ ובנוסף אובדן דמי שכירות של חודש בסך 5,950 ₪, בהתאם להערכת השמאי בשל המצב בו נותרה הדירה שלא איפשר את השכרתה מיד לאחר הפינוי.

לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות התנהלות הנתבע מצאתי לחייבו בפיצוי התובעת בעוגמת נפש בסך 4,000 ₪, זאת גם בשים לב לחוה"ד ולמצב בו הותיר את הדירה במועד הפינוי ומנגד טענותיו לליקויים שהיו בדירה עוד קודם לכן.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 10,880 ₪ - עלות תיקון נזקים ועלויות פינוי.

אולם, על פניו, מדובר בדיון בעירעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בו קיבל תובענה ייצוגית ולא בעירעור על אישור תובענה כייצוגית.

בעיניין אלקובי, המבקש היה עו"ד אופיר לב. למרות שם המשפחה הזהה לשם משפחתו של המבקש מס' 3, הבהיר המבקש מס' 3 בעדותו, כי אין לו קשר משפחתי לעו"ד אופיר לב, אם כי עו"ד לב ייצג ומייצג אותו בהליכים מסוימים (עמ' 18 סיפא לפרוט').

...

"נתתי דעתי לעניין אלקובי, אליו הפנו המשיבים, שם קבעה כב' השופטת ר' למלשטריך לטר, כי המבקש (שם) הגיש תביעות רבות מכֹח סעיף 30א של חוק התקשורת, ובנוסף שלח מכתבי דרישה רבים ליעדים שונים. כב' השופטת ר' למלשטריך לטר הגיעה למסקנה, לפיה בקשת האישור (שם) הוגשה בחוסר תום לב, וכי המבקש (שם) פעל מתוך מניעים שהם זרים לתכליות של חוק תובענות ייצוגיות, הואיל ומטרתו אינה הגשמת האינטרס הציבורי, כי אם שאיפה לקבל סכומי פיצוי ניכרים (אציין, כי על החלטה זו בעניין אלקובי הוגש ערעור לבית המשפט העליון שטרם הוכרע (ע"א 4316/20 לב נ' אלקובי, [פורסם בנבו] הקבוע להשלמת טיעון בעל-פה לתאריך 13.9.2021)).

בסופו של יום נדחתה תביעת הנתבעים בהתאם לפס"ד של בית משפט שלום מיום 15.3.14 שאושר ע"י ערכאת העירעור ביום 28.10.14 ונקבע שאין לבטל את ההכרזה.

ביום 6.1.2015 ניתנה החלטת בית המשפט עליון הדוחה את הבקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש המחוזי.

בבחינת פרק הזמן הסביר יש לקחת בחשבון מכלול שיקולים ובכלל זה שמדובר בנתבעים שמצבם הכללי אינו איתן ואף התנהלו כנגד הנתבע הליכי חידלות פרעון, גיל הנתבעים במועד בו הוגשה התביעה, מצבם המשפחתי ובני המשפחה הנוספים שהתגוררו עימם, פרק הזמן הארוך בו התגוררו בנכס מושא המחלוקת והזמן הסביר הדרוש למצוא דיור באותו איזור.

...

טענות הנתבעים: הנתבעים סבורים שדין התביעה להידחות שכן לא נתמכה בכל ראיה להוכחת הטענה לפיה חייבים בדמי שימוש, למעט חוות דעת שמאית ותצהיר התובע.

בנסיבות אלה דין תביעתם להידחות במלואה, וכך הנני מורה.

סוף דבר: מכל המפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה שדין תביעת התובעים (תמ"ש 1091-08-15 ) להתקבל בחלקה; בהתאמה לכך, הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לידי התובעים סך של 25,500 ₪.

תביעת הנתבעים (תמ"ש 55805-02-16 ) נדחית במלואה; נתתי דעתי לשאלת ההוצאות הצריכות.