בהחלטתו, שניתנה בתאריך 25.3.2024, קבע בית משפט קמא, כי סכויי העירעור נמוכים, ובכל מקרה, אף אם היה מקום לקבוע שבין הצדדים נכרת חוזה שכירות נוסף, המאריך את תקופת השכירות, הרי המבקש לא שילם למשיב את דמי השכירות על פי החוזה, ומשכך, בכל מקרה קיימת עילת פינוי, המצדיקה דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין.
סוף דבר
אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:
(א) החלטתי ליתן למבקש הרשות לערער על החלטת בית משפט קמא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, ולדון בעירעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.
...
(ב) הנני מקבל את הערעור, והנני מורה לעכב את פינוי המושכר לפי פסק דינו של בית משפט קמא, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש (ע"א 67401-03-24).
ואולם, עיכוב ביצוע הפינוי לפי החלטתי זאת מותנה בתנאים הבאים:
(1) עד לתאריך 30.4.2024, על המבקש לשלם למשיב סך 55,000 (חמישים וחמישה אלף) ₪.
(ג) הנני קובע הוצאות הערעור שלפני בסך 4,680 ₪, וסכום זה ישולם לצד שיזכה בערעור העיקרי על ידי הצד שכנגד.