עוד הוסיפה הנאשמת ומסרה, כי נגד הקובל מיתנהל הליך פלילי בגין מעשי זיוף וקבלת דבר במירמה, וכן כי עירעורו של הקובל נגד החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה נדחה, תוך שהקובל חויב בהוצאות.
עוד טוען הקובל, כי דברים שנשלחו על ידי עו"ד קבסה, המועסקת במשרדה של הנאשמת, למח"ש והאמירות כי הוא זייף את חתימת גרושתו, וכן שבין הקובל לאחיו קיים הליך משפטי בטענת זיוף צוואת האם, כמו גם העברת פסק דין בדלתיים סגורות מהוים לשון הרע, וגרמו לנאשם לנזק ממוני עקב כך.
לאור יסודות עבירת ההיזק בזדון אותה מייחס הקובל לנאשמת, הנוגעות כאמור לגרימת נזק לנכס, הרי שאף לו הייתי מקבל את כל טענותיו של הקובל בכתב הקובלנה, אין מדובר במעשים העולים לכדי השתכללותה של עבירת היזק בזדון.
הנאשמת צרפה מסמכים הנוגעים לתלונות שהגיש נגדה הקובל ללישכת עורכי הדין במחוז חיפה, שם נקבע כי "בנסיבות המקרה אין מקום לטפול משמעתי...". בועדת האתיקה הארצית של לישכת עורכי הדין נקבע כי "הוועדה סבורה כי העברת חומר מדיון בדלתיים סגורות לגוף חקירה סטאטוטורי (מח"ש) הפועל כדין ורשאי לייצג בהליכים המתקיימים בדלתיים סגורות אינה מהוה הפרה של איסור הפירסום...על כן מצאה הוועדה שלא היתקיימה עבירה אתית...".
הקובל לא הירפה והגיש כנגד הנאשמת תלונה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
...
תלונתו נדחתה וכך נקבע שם:
"תלונתך כנגד הנילונה מתמקדת בהעברת חומרים ע"י מח"ש, בהתאם לבקשה של הנילונה...ובהעברת פרוטוקול דיון מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (הדן בדלתיים סגורות) ע"י הנילונה אל חוקר מח"ש...בענייננו לא מצאנו חשש כלשהו לכך שוועדות האתיקה שדנו בתלונתך פעלו בניגוד עניינים עת טיפלו בתלונות...בכל הנוגע לתלונותייך הנוגעות להעברת חומרי חקירה מתיק מח"ש לידי הנילונה הרי שלא מצאנו בדבר התנהלות פסולה של הנילונה...בכל הנוגע להעברת פרוטוקול הדיון...אלא שבענייננו אין מדובר בפרסום הפרוטוקול או בהפצתו לציבור בלתי מסוים, אלא להעברתו לגוף חקירה הפועל על פי דין...עוד יוזכר, כי העברת הפרוטוקול...קידמה את החקירה הפלילית, עד שבמעלה הדרך הוגש אמנם כתב אישום נגדך ונגד אחותך...". (ההדגשות שלי – ש.ב).
מדברים אלו עולה כי גורמי חוק שונים, ובהם, לשכת עורכי הדין על ערכאותיה, ופרקליטות המדינה, השיבו לתלונות זהות לאלה מושא הקובלנה, והובהר לקובל, כי לא נפל כל פסול, במעשיה של הנאשמת, מהטעמים המפורטים בתשובתם.
לאור האמור, אני מחייב את הקובל לשלם לנאשמת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.