מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין מפקחת רישום מקרקעין בעניין הוצאות מיזוג

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 3909/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. חיים טויבר 2. צבי גושן נ ג ד המשיבים: 1. מוחמד אבו בכר 2. ח'לף מיזוג אוויר בע"מ 3. שאוקי קוג'אן 4. מדינת ישראל – הממונה על מירשם המקרקעין בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא א' אברהם) בעש"א 51053-09-17 מיום 15.4.2018
הבקשה הומצאה לבעלי הדירות בבית המשותף, והמשיבים 3-1 (להלן: המשיבים), הם בעלי הזכויות בתת חלקה 14, היתנגדו לה. כעולה מהחומר שלפניי, הדיון בבקשה לתיקון טעות הועבר למפקח על רישום מקרקעין בנצרת (להלן: המפקח), משהתברר כי אפשר שהתיקון המבוקש ישנה זכות מהותית של מי מהצדדים הנוגעים לעניין.
בבקשה נטען כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות המצדיקות מתן רשות לערער לבית משפט זה ובהן: קביעת בית המשפט כי רישום הצמדת המחסן מצריך הכרעה בזכויותיהם המהותיות של הצדדים, בנגוד לקביעותיה העובדתיות של סגנית הממונה; והקביעה – הפוגעת במהימנותו של המירשם – שלפיה חרף קיומה של טעות סופר, אין לתקן את הרישום.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
...
בהחלטה נקבע, כי אף בשים לב לכך שבצו הרישום הוצמד המחסן לדירה, פרק הזמן הארוך שחלף מיום רישום הבית המשותף ועד למועד הגשת הבקשה לתיקון טעות אינו מאפשר להיעתר לה; כי הטעות ברישום ההצמדה לא נעשתה בשלב הסבת הרישום הידני למחשב; כי שטחו של המחסן אינו זניח, בהתחשב בשטח הדירה; וכי נוכח חלוף הזמן לא ברור אם המחסן אכן קיים בפועל בשטח, כך שהתיקון המבוקש עלול לפגוע במהימנות המרשם.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של המפקח על רישום מקרקעין מיום 16.11.16 בתיקים מס' 1/123/14 ו-1/316/14.
עוד עתרה לסילוק מדחסי מיזוג אוויר שהותקנו על הרכוש המשותף ואשר פוגעים לטענתה בדירתה, לסילוק צנורות העוברים בחלקתה וכן לסילוק ידם של המשיבים 3 ו-6 משטחים ברכוש המשותף עליהם הישתלטו לטענתה, ולפרק סגירה במרפסתו של המשיב 6.
בעיניין זה ניתנה ביום 29.10.17 החלטתי ולפיה "בשים לב להחלטת כב' השופט רון מיום 26.7.17 איני רואה מקום להורות על דחיית העירעור על הסף. טענות הצדדים בכל הנוגע למועד הגשת העירעור ומשמעות ההחלטות שניתנו לאחר מכן, שמורות להם להליך העקרי". טענות הצדדים לטענת המערערים יש למנות את מועד הגשת העירעור ממועד קבלת ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, אשר נתקבלה ביום 29.1.17.
בצד האמור, בשים לב לכך שדחיית תביעה, להבדיל ממחיקתה, היא בגדר חריג (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), בעמ' 516 ולנוכח הנסיבות הרפואיות הקשות עליהן אין חולק, רואה אני לנכון להחליף את דחיית התביעה שכנגד במחיקתה, בכפוף לכך שההוצאות אותן פסק כב' המפקח ישולמו בתוך 60 יום מהמצאת פסק דין זה. לא ישולמו ההוצאות במועד כפי שנקבע, יוותר פסק הדין כפי שנקבע על ידי כב' המפקח על כנו.
...
בהחלטה מיום 26.7.17 נעתר כב' הרשם לבקשת התיקון תוך שהוא מציין כי "בין טעמיי לכך העובדה שערעור מקורי, הגם שהוגש באיחור ובמתכונת משובשת, הוגש באיחור מינורי, וכן העובדה שנוטה בית המשפט להקל במעט עם בעלי דין שאינם מיוצגים". בפתח ההחלטה מציין כב' הרשם כי מדובר בבקשה לתיקון הודעת ערעור שהוגשה מספר חודשים קודם לכן וכי "...במאמר מוסגר אציין, שמצד אחדים מבין המשיבים, הוגשה במישור זה גם בקשה לדחייה על הסף שאינה בסמכות רשם; לפיכך, לעת הזאת, אניח לה". בית המשפט נעתר לבקשת התיקון תוך חיוב המערערים בהוצאות כל אחד מהמשיבים וקבע כי בהינתן שישאו המערערים בהוצאות כאמור ויגישו את הודעת הערעור במועד שנקבע "תתקבל הודעת הערעור המתוקנת". ביום 4.9.17 הגישו המשיבים 7-3 בקשה לדחיית הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.
בעניין זה ניתנה ביום 29.10.17 החלטתי ולפיה "בשים לב להחלטת כב' השופט רון מיום 26.7.17 איני רואה מקום להורות על דחיית הערעור על הסף. טענות הצדדים בכל הנוגע למועד הגשת הערעור ומשמעות ההחלטות שניתנו לאחר מכן, שמורות להם להליך העיקרי". טענות הצדדים לטענת המערערים יש למנות את מועד הגשת הערעור ממועד קבלת ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, אשר נתקבלה ביום 29.1.17.
לטענת ב"כ המשיבים 2-1 מדובר בערעור שהוגש באיחור משמעותי, ביום 20.3.17, כשפסק הדין ניתן ביום 16.11.16, ללא בקשת רשות וללא קבלת רשות ומשכך דינו להידחות על הסף.
(ב) מנין המועדים להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור, לפי העניין, על ההחלטה הראשונה או ההחלטה השנייה יהיה לפי הוראות סימן זה. אין בידי לקבל את טענת המשיבים כי פסק הדין שניתן ביום 16.11.16, ניתן במעמד שני הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 44303-06-14 פלדמן נ' חדד ואח' לפני כבוד השופטת עינת רביד מבקשים נתבעים 1. אליהו חדד 2. אליאב חברה לבנין בע"מ 3. גרופין בניה ופקוח בע"מ משיב תובע 1. נחום פלדמן החלטה
בנוסף חויבו הנתבעים וגרופין בהוצאות התובע, ביחד ולחוד, בסך של 3,000 ₪ וכן שכר טירחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪, וכן נקבעה החלוקה ביניהם כך שהנתבעים ישלמו שני שליש מההוצאות ומשכר הטירחה וגרופין תשלם שליש מן הנ"ל. בקשת גרופין לעיכוב ביצוע בבקשה נטען כי פסק דין טרם הומצא לה וכי הודע לה על קיומו מבא כוח התובע, וכי בכוונתה להגיש עליו ערעור.
עוד טענו הנתבעים כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע אירעי, התובע יכול למכור את המחסן, שכן המדובר מחסן שאינו רשום ואשר לא ניתן להוציא נגדו צו איסור דיספוזיציה.
ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים - סכויי העירעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של יום יתקבל העירעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (פורסם בנבו, ‏24.3.2015)).
באשר לסכויי העירעור, יקשה על בית משפט זה לבחון את סכויי העירעור על פסק הדין שהוא נתן [ראו למשל, בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסראווה (17.6.15) וכן ע"א 1103/04 רוזנצוויג נ' מפרק גדרם שמנים בע"מ (בפרוק ובכינוס נכסים), פ"ד נט(3) 125, 130 (2004)].
לא מצאתי כי יש בנימוקים אלו כדי להצדיק עיכוב ביצוע ולו אירעי, אשר משמעו חיוב הנתבעים בהוצאות התובע, וזאת נוכח ההלכה הפסוקה לפיה ככלל אין מורים על עיכוב ביצוע פסק דין, ובייחוד עת המדובר בחיוב בהוצאות (ראו עא 1256/16 אי.סי. אמ. יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' עוז ניצן ז"ל, 17.4.16).
...
בנוסף חויבו הנתבעים וגרופין בהוצאות התובע, ביחד ולחוד, בסך של 3,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪, וכן נקבעה החלוקה ביניהם כך שהנתבעים ישלמו שני שליש מההוצאות ומשכר הטרחה וגרופין תשלם שליש מן הנ"ל. בקשת גרופין לעיכוב ביצוע בבקשה נטען כי פסק דין טרם הומצא לה וכי הודע לה על קיומו מבא כוח התובע, וכי בכוונתה להגיש עליו ערעור.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 15 אפריל 2018 עש"א 51053-09-17 אבו חמאד ואח' נ' טויבר ואח' בפני כב' הנשיא אברהם אברהם מערערים 1.מוחמד אבו בכר 2.ח'לף מיזוג אוויר בע"מ 3.שאוקי קוג'אן משיבים 1.חיים טויבר 2.צבי גושן 3.רשם מקרקעין בשם המערערים – עו"ד עספור בשם המשיבים 1-2 – עו"ד פרנקל בשם המשיב 3 – עו"ד חייק ערעור על החלטת סגנית הממונה על מירשם המקרקעין (עוה"ד אילנה יעקב) מיום 31.07.2017 פסק דין
בכל הנוגע לתקנת השוק הם טוענים, כי המערערים אינם חוסים תחת הגנתה, ולו משום שלא די היה שיעיינו בנסח בעת שרכשו זכות בבית המשותף, כי אם היה עליהם לעיין גם במסמכי היסוד של הבית המשותף, ואם היו עושים כן, היו נוכחים לראות את הצוו, ובו ההוראה בדבר ההצמדה.
משום כל אלה סברתי, כי נכון עשה המפקח כאשר סרב לעשות שימוש בסמכותו לתקן את הטעות, והפנה את הצדדים להליך שפוטי (אזרחי), שבגידרו ייערך בירור של ההיבטים השונים העשויים ליטול חלק במשוואה, ובתוכם שינויים שהיתחוללו בנכס ועשויים להשליך על התיקון המבוקש, תחולתה של תקנת שוק (ובתוך כך תום לבם של המערערים בהסתמכם על הרישום השגוי), ועוד כיו"ב. מכיוון שלכך הגעתי, בחרתי שלא ליתן את דעתי לשאלות אחרות שהעלו המערערים, כגון טענה להתיישנות ושיהוי.
לפי נסיבות העניין מצאתי שלא ליתן צו להוצאות בעירעור.
...
סוף דבר אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת סגנית הממונה ומורה, כי בקשתם של המשיבים 1-2 לתיקון הרישום מחמת טעות סופר שנפלה בו, תידחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיון שנערך בעירעור ביום 22.10.18 הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין"), כדלקמן: "מקובלת עלינו המלצת בית המשפט שהערעור יידחה למעט העובדה שהמשיבות יתקינו רפרפת אקוסטית ומסתור בשני האגפים של הבניינים, לגבי המדחסים של המזגנים, וזאת בהתאם להנחיות של יועץ אקוסטי העוסק בתחום מיזוג האויר ובאופן של יפגע בפעילות המזגנים" המבקשת מבקשת לאכוף על המשיבים בקנס או במאסר לציית לפסק הדין.
אציין כי ב"כ המבקשת טען בעצמו במסגרת ההליך השני "בעיניין הביזיון זה בעייתי" "אין צו מפורש". לפני סיום אעיר שעל פניו ההליך המתאים לביזיון על פסק דין של המפקחת על רישום המקרקעין הוא בפני המפקחת ולא בבית המשפט (ראו למשל, ת"א (שלום ת"א) 22197-01-23 שמואל (סם) לוי נ' טלי סדקה (23.3.23) וכן רע"א (מחוזי נצרת) 24344-04-17 נאווה מלכה ברסלב נ' אלי אלעד (15.9.17)).
המבקשת תשלם למשיבים הוצאות ושכר טירחת עו"ד בסך של 6,000 ₪.
...
על כן, הבקשה נדחית.
בדיון שנערך בערעור ביום 22.10.18 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין"), כדלקמן: "מקובלת עלינו המלצת בית המשפט שהערעור יידחה למעט העובדה שהמשיבות יתקינו רפרפת אקוסטית ומסתור בשני האגפים של הבניינים, לגבי המדחסים של המזגנים, וזאת בהתאם להנחיות של יועץ אקוסטי העוסק בתחום מיזוג האוויר ובאופן של יפגע בפעילות המזגנים" המבקשת מבקשת לאכוף על המשיבים בקנס או במאסר לציית לפסק הדין.
התוצאה התובענה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נדחית, תוך שמירת זכותה של המבקשת לנקוט בהליך המשפט המתאים.
המבקשת תשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו