כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין לסילוק יד ופינוי במקרקעין בבעלות המדינה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' סגן הנשיא - השופט אריאל ואגו ע"א 48026-01-24 המערער: לוי שפיר ע"י ב"כ עו"ד מישל דראי המשיבה: מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שאול אל-עמי פסק דין
התקבלה תביעת המשיבה - רמ"י, לחייב המערער בדמי שימוש ראויים עבור שטח קרקע, שבבעלות המדינה, אשר המערער החזיק בו, ועשה בו שימוש, לאורך שנים.
רכיב הפינוי-סילוק יד, אשר נתבע אף הוא, הוכרע, במסגרת פס"ד חלקי, שאינו נושא לערעור הנוכחי.
על פי הפסיקתא, אשר נערכה לפי העקרונות שהותוו בפסק הדין, הסכום לחיוב הנו 374,877 ₪, ובנוסף - הוטלו על המערער הוצאות משפט בסכום 30,000 ₪.
...
בנסיבות הכוללות - החלטתי לחייב המערער בהוצאות מתונות, בסכום של 10,000 ₪, אשר יועברו למשיבה מתוך הערבון.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע כי המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, היא בעלת המקרקעין, והיא אוחזת בידה פסק דין המורה לאחיו של המבקש, מר מרדכי מורדוב (להלן: מרדכי), לפנות את המקרקעין, המהוים חלק מ 1,600 מ"ר, ובכללם שטח המחלוקת [(ת"א (שלום-ת"א) 34456-08-14), וערעור עליו שנידחה – ע"א 30220-11-16)].
עוד נקבע כי המדינה לא הייתה חייבת להגיש נגד המבקש תביעת פינוי נוספת, שכן המדובר במקרקעין לגביהם כבר הוגשה תביעת פינוי וניתן פסק דין.
לטענתו לרמ"י אין כל פסק דין או החלטה שיפוטית לסילוק ידו מן המקרקעין, ועל כן המדובר בעירעור אשר סכוייו גבוהים.
פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס על פסקי דין קודמים שניתנו בעיניין המקרקעין מושא ההליך, ואשר לגביהם הורה בית המשפט כי יש לפנותם.
...
במסגרת התגובה חזר על טענותיו בבקשה, וכן טען כי בשטח המחלוקת מתגוררים אנשים, שזה בית המגורים שלהם, ובאם המבנה ייהרס יישארו ללא קורת גג. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את בקשת המבקש ומורה על ביטול הצו הארעי.
במאזן כל השיקולים לעיל, ובשים לב לטענותיה של המשיבה בדבר הצורך בפינוי מקרקעי ציבור, כמו גם העובדה כי המקרקעין אינם משמשים למבקש כמקום מגורים, כי אם כעסק, ואף כי אני ערה לטענות המבקש כי המשיבה אינה יכולה לפנות מהחלק הנוסף הצמוד למקרקעין מושא ההליך, אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני ביחס למקרקעין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מועד הפינוי נקבע (בעירעור על פסק הדין) ליום 31.12.2021.
בעוד שסעיפים 4, 5 ו-5א לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) מציבים תנאים לבצוע צו מינהלי לסילוק יד (ולכן יש לפרש אותם בצמצום); צו שניתן בלא שהיה לתופס יומו בבית המשפט, סעיף 6א לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) מסדיר את האפשרות לבצע סעד עצמי לבצוע פסק דין סופי שהורה על סילוק יד, לאחר שהיה לתופס יומו בבית המשפט.
המדובר במקרקעי ישראל; ניתן בעיניינו של מר קמל פסק דין לסילוק יד; פסק הדין הוא סופי במובן זה שמוצו הליכי העירעור עליו, ונקבע מועד סופי לפינוי.
...
סוף דבר התוצאה הבלתי נמנעת היא שיש לדחות את בקשתו של המבקש לסעד זמני, ושיש לאפשר למשיבה לבצע את הפינוי מכוח ההתראה שנתנה לו. עם זאת, כדי ליתן למבקש שהות מספקת להתארגן, כמו גם לנקוט הליך ערעורי מתאים נגד החלטה זו (ועליו לנקוט הליך כזה ללא דיחוי ככל שיבחר לנקוט אותו, ואיני מביע עמדה), ניתנת לו ארכה להמשיך להתגורר בנכס עד ליום 15.3.2023.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2453/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. חאלד חיאדרה 2. עלי חיאדרה 3. אבראהים חיאדרה 4. סאלח חיאדרה 5. יוסף חיאדרה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא, וכב' השופטות ב' טאובר (ס"נ) ו-ע' אטיאס), מיום 26.1.2023, ב-ע"א 32189-07-22; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד כמאל כמאל; עו"ד איימן אבורייא בשם המשיבה: עו"ד עומרי מנור ][]החלטה
כמו כן, בשנת 2001 הוחכרו המקרקעין לחברת רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. במועד כלשהוא לאחר פינויים בשנת 1965 חזרו המבקשים להשתמש במקרקעין לצרכי עיבוד חקלאי, ללא הסכמת הבעלים.
המבקשים סירבו לסלק ידם מקרקעין, בטענה כי החלקה הייתה בבעלות אביהם והועברה אליהם בירושה, על פי דין, לאחר פטירתו.
לעניין זה, קבע בית משפט השלום כי: "אמנם, לא היה צורך להפקיע את חלקות 21 ו-22 משום שהיו ממילא בבעלות מדינת ישראל. עם [ז]את, אין בעובדה שהופקעו כדי לגרוע מזכויות התובעת. לטענת התובעת, קשה כיום, בחלוף כששים שנה להסביר מדוע נכללה חטיבת קרקע בבעלות המדינה, בהפקעה שנערכה ע"י המדינה, אך נראה שהדבר נעשה בהיסח הדעת נוכח הפקעת חטיבת קרקע גדולה... מכל מקום, אין בדבר כדי לשנות או לפגוע בזכות הבעלות שלה במקרקעין, ואכן נכונה טענתה." (פסקה 12 לפסק הדין).
כמו כן, בבית משפט זה נדחו זה מכבר טענות לפיהן העדר הנמקה בפסק דין שניתן על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות מהוה "עוות דין". זאת, מהטעם שדחיית ערעור על יסוד התקנה האמורה מהוה למעשה אימוץ מלא של ההנמקה אשר שימשה את הכרעת בית המשפט דלמטה, עליה הוגש העירעור (רע"א 3126/23 רובין נ' בן טובים, פסקה 5 וההפניות שם (11.5.2023)).
...
יוער, כי אין בשימוש בתקנה 148(ב) בבית המשפט המחוזי כדי לחסום, כשלעצמו, את האפשרות להיעתר לבקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". ככל שהטענות המופנות נגד פסק הדין של בית משפט השלום עומדות באמות המידה למתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" (כקבוע בתקנה 148א לתקנות), ובית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין האמור על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות, הרי שיש ליתן רשות ערעור כאמור.
ברם, בית משפט השלום התייחס לטענה זו בפסק הדין וקבע, כממצא עובדתי, שבעלות המדינה במקרקעין התגבשה עם סיום הליכי ההסדר שקדמו להליך ההפקעה (וכראיה הוגש נסח הטאבו הרלוונטי); וכי אין בהליך ההפקעה כדי לשנות ממסקנה זו. מדובר בקביעה עובדתית מובהקת.
אשר על כן – בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1485/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: סאלח סלאח נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 14.2.2024 בע"א 22004-08-23, שניתן על-ידי כבוד השופטים: א' דראל – סג"נ, ע' זינגר ופ' נויבירט; ובקשה לעיכוב ביצוע
בפסק הדין, דחה בית משפט השלום את בקשת סאלח להורות על ביטול צו לסילוק יד ופינוי מקרקעין שהוצא נגדו (להלן: צו), מכוח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981 (להלן: חוק הפינוי).
בית המשפט המחוזי קבע אף הוא כי מדובר ב'מקרקעי ציבור' על יסוד הוראות סעיף 27(ב)(2), לפיהן "די בפירסום הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 ובחלוף 25 שנים ממועד פירסום ההודעה כאמור, כדי להפוך את המקרקעין למקרקעין שבבעלות המדינה, ללא תנאי נוסף". כמו כן, נדחתה טענה נוספת של סאלח, לפיה היה על המשיבה לפְנות בתביעת פינוי לבית המשפט, בהתאם לסעיף 8 לפקודה, ולא להסתפק בהוצאת הצוו.
...
הערעור נדחה.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא בזאת, וממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו