ערעור על פסק דין ליקויי בנייה

בית המשפט קמא קיבל את תביעת המשיבים, וחייב המערערת לפצות בגין ליקויי בניה בסך של 42,857 ₪, בהתאם לקביעת המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש. בנוגע לעלויות בתקופת ביצוע תיקונים, לרבות דיור חלופי, נקבע כי המשיבים לא התייחסו לכך בסיכומיהם, ולפיכך יש לראות בכך ויתור מצדם על ראש נזק זה. עוד חויבה המערערת בגין איחור במסירת החזקה בדירה בסך של 30,000 ₪ על בסיס נימוק כי המערערת לא הכחישה בכתב הגנתה את הטענה הנוגעת לאיחור במסירה כפי שהועלתה בכתב התביעה.

בית המשפט קמא התיר משלוח מצומצם יותר של שאלות, ועל כן הודיעה המערערת על רצונה לחקור המומחה ברם לא הפקידה את הסכום שנקבע כתנאי לזימונו, ובסופו של יום אף הודיעה על הסכמתה למתן פסק דין על בסיס החומר בתיק תוך ויתור על חקירתו.

...

אשר על כן אני מורה על הפחתת 25% מהסכום שנפסק בחוות דעת המומחה.

בכל הנוגע לטענת הקיזוז - משלא הוגשו ראיות מספקות להוכחתה, כפי שקבע בית המשפט קמא, אין מקום להתערב גם בקביעה זו. דומה כי גם המערערת הבינה שאין בראיות שהגישה כדי לבסס טענותיה בענין זה, ולאחר שהוחלף בא כוחה הוגשה ביום 3/1/23 בקשה להגיש תצהירי עדות ראשית, אשר נדחתה ואין מקום להתערב בהחלטה זו. כן יובהר כי על אף דחיית הבקשה נתנה המערערת הסכמתה למתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בתיק, ומכאן שלא ברורה טרונייתה בהקשר זה. גם דין טענות המערערת בנוגע לחיוב אגרה מלאה והחזר הוצאות המומחה – להידחות.

סוף דבר - אני מורה על דחיית הערעור פרט להפחתה בת 25% מסכום חוות הדעת המומחה – סכום זה יושב למערערת ע"י המשיבים בתוך 30 יום.

המשיבים 1,2 הגישו לבית משפט השלום בקריות במאי 2021 תביעה נגד המשיבה 3, לקבלת פיצוי בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירה.

המערערת הכתירה את נספח 1 לערעור בכותרת "העתק פסק הדין שעליו מערערים לרבות החלטות הביניים". בקשתי לראות אם המערערת מערערת על החלטות ביניים כלשהן, שכן לפי תקנה 150, "לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שבקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט". על כן, היה בידי המערערת לערער במסגרת פסק הדין גם על החלטות שניתנו במהלך ניהול התיק.

בית המשפט לא איין את זכותה משום שהמערערת לא טענה לזכות זו. המערערת טענה שלא נדרשה כלל לתקן ליקויים ב"בקשת תיקונים" ולא טענה שגם אם נדרשה לתקן, עתה יש לה זכות לתקן את הליקויים.

...

אני דוחה את טענת המערערת כנגד פסיקת בית המשפט בעגמת הנפש.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיבים 1-2 הוצאות בסך 5,850 ₪ ולמשיבה 3 הוצאות בסך 11,700 ₪.

כלל השתק הפלוגתא מקים מחסום דיוני בפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין פעם נוספת על פלוגתא שכבר נדונה והוכרעה במסגרת פסק הדין שניתן, וזאת - גם אם ההיתדיינות הקיימת מבוססת על עילת תביעה שונה (ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, 12.10.2009, פס' 13-14).

אופק הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בע"ר 9019-05-22, אולם זה נמחק מחוסר מעש, בפסק דינה של כב' השופטת גליקסמן, מיום 26.10.22.

בהקשר זה, מקובלת עליי האבחנה שערכה השופטת פריאל בת.א. (חיפה) 12343/00 ציון אביב נ' עיזבון המנוחה ויקי בן ציוני ז"ל, (פורסם בנבו) (2011): "מהוראות תקנות הפיקוח עולה כי מתפקידו של מפקח עליון לוודא כי הבניה בכללותה מתבצעת בהתאם לתוכניות ולהיתר שניתן. מתפקידו של מפקח צמוד לעומת זאת לעקוב אחר ביצוע כל פרטי העבודה." כן ר' דברי כב' ס' הנשיא, השופט  ש' סרחאן בת"א (שלום נצרת) 3188-04 עמרני נ' קרן צור (23/11/08), לפיהם - "אכן וככלל, אין מהנדס/אדריכל אחראי לליקויים הנובעים מבצוע לקוי, בהבדל מכשלים בתכנון, אלא אם כן חלה עליו חובת הפיקוח (א. נ. ורדי, דיני מכר דירות (תשס"א), 61). במקרה דנן, הנתבעת 1 אחראית על הפיקוח על ביצוע המבנה, ובתור שכזו, נושאת היא גם באחריות כלפי התובעים לליקויי הבניה". (ר' גם: ע"א (מחוזי ת"א) 1625/96 ניר ענב אדריכלים בע"מ ואח' נ' תורג'מן ואח' (3/2/99) ות"א 5246703-12, חיה רינגל ואח' נ' פיני אדר (7.1.16), וכן ת"א 27184-08-17, בטי אליאב נ' אריה צפריר ואח' (30.9.20), פסקה 31 לפסק דינו של כב' השופט נחום שטרנליכט).

...

סוף דבר ותוצאה עולה מכל המקובץ שדינה של התביעה כנגד שני הנתבעים, הן כנגד הקבלן אופק, והן כנגד המפקח קרון, להתקבל במלואה ועל כל רכיביה, ובכלל זה, הפיצוי המוסכם.

גם למפקח אחריות על כל האמור לעיל.

בנסיבות העניין ומשהוריתי על קבלת התביעה במלואה, משענייננו בסכומים שונים ומועדי חיוב שונים (כאשר מועד התיקון של הליקויים הוא מיום 2.1.18, וכאשר החיוב מושא הפיצוי המוסכם הוא אך במסגרת מערכת היחסים שבין הקבלן לתובעים 1, 2 ו-5), אני מורה לתובעים להגיש פסיקתה לחתימתי.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (השופטת ג'ני טנוס) מיום 21.12.23.

בית המשפט קמא מינה מומחה מטעמו, מר אורי פרץ פרי ועל פי חוות דעתו ניתן פסק הדין, לפיו חויבו המשיבים לשלם למערער 83,000 ₪ יתרת חוב בגין עבודות השיפוצים, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ושכר טירחת עורך דין ומע"מ, והמערער חויב לשלם למשיבים 60,000 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים, ועוד עגמת נפש בסך 9,000 ₪.

ליקויי בנייה משמעותיים גורמים מטבעם לעגמת נפש עד לתיקונם, וניתן לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש גם כאשר בהמשך הדרך הליקוי עצמו תוקן (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (נבו 28.02.2005).

...

אני דוחה את טענת המערער בסעיף 70 (ב) להודעת הערעור לפיה "משפחת דורפמן התעקשו על המעקה הספציפי למרות שהקבלן הסביר להם כי גובה המעקה אותו הם מבקשים איננו תקני". זו טענה עובדתית שהיה על המערער לטעון אותה ולאחר מכן להוכיחה.

לפיכך אני דוחה את הערעור בגין עגמת הנפש.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את עיקר הערעור, מלבד חיוב המשיבים למסור למערער את המעקה הישן כאשר יוחלף ואת התריס הישן כאשר יוחלף.

המערער ישלם למשיבים הוצאות הערעור בסך 14,040 ₪.

המשיבה הגישה ביום 5.2.2024 תביעה בסך 2 מיליון ₪ נגד המבקשת – תביעת ליקויי בנייה וחוסרים שהתגלו ברכוש המשותף בבניין ברחוב מנחם דגניה 2 בחולון (להלן גם: "הבניין").

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) נקבע לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.