עסקינן בעירעור על פסק דינו של בית משפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני), שניתן ביום 7/2/22 בתלה"מ 49713-10-20, במסגרתו הורה על הפחתת חיובו של המערער במזונות בנו ד', מסכום של 3,000 ₪ לסכום של 2,550 ₪.
הודגש כי בפסיקת המזונות נילקחו בחשבון:
זמני שהות מצומצמים ביחס למגמות הנוהגות;
האב מרויח יותר מ 25,000 ש"ח נטו ולעיתים אף 28,000 ש"ח. האם מרויחה כ – 5,000 ₪ נטו עבור משרה חלקית (בהקף של 50% עד 60%);
נוכח גילאי הקטינים באותה עת (שלוש ושש שנים) החיוב של האב בצרכיהם ההכרחיים הוא אבסולוטי;
לאב חיסכונות בסך מאות אלפי ₪ שהאם טוענת לשיתוף בהם;
האם אינה ממצה כושר הישתכרותה;
על דמי המזונות להיתחשב בדמי טפול רעיוניים לפחות.
ביום 19.1.20, בעקבות הסדר דיוני נדחתה תביעת האב ואומצו המלצות תסקיר מיום 31.10.19.
ערעור על פסק הדין נדחה למעט הוספת לינה של ד' בסופשבוע בבית האב.
נטען לשינוי נסיבות המתבטא בהרחבת זמני השהות של האב עם ד', הפחתה בהכנסות האב, מעבר של האב לעיר אחרת המכביד את נטל ההסעות, לידת ילד נוסף, שני, לאב מהקשר הנוכחי (בסך הכל המערער ואישתו הנוכחית מגדלים ארבעה ילדים) וצמצום זמני השהות של האם עם ד' בלילה אחד בכל סופשבוע שני.
פסק הדין קמא
בפסק הדין קמא שוכנע השופט קמא כי חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק הפחתת מזונותיו של ד' לסך של 2,550 ₪.
...
השופט קמא נימק החלטתו כדלקמן:
"... במקרה שלפני, עלה בידי האב להראות כי התרחבות משפחתו הנוכחית מהווה שינוי נסיבות המצדיק הפחתה מסויימת בהיקף המזונות, אך יש להסתפק בהפחתה לא משמעותית כיוון שהאב לא פרש תמונה מלאה בנוגע להכנסות ולרכוש שלו ושל אשתו הנוכחית נכון להיום. מהמסמכים שכן הוצגו עולה כי לאשתו הנוכחית של האב יש הכנסה משמעותית מעבודה בסך ממוצע של 13,327 ₪, אם כי שכרה נטו יכול להגיע לא אחת גם ל 15,000 ₪ ו 18,000 ₪ . עוד יש לקחת בחשבון כי האב ואשתו הנוכחית, שלכל אחד מהם יש לפחות ילד אחד מקשר נישואים קודם, בחרו באופן מודע להרחיב את המשפחה באופן משמעותי ע"י הבאתם לעולם של שני ילדים נוספים. נקודת המוצא היא כי החלטה שכזו התקבלה מתוך הערכה כי האב ואשתו הנוכחית יוכלו לכלכל את אותם ילדים. נוכח האמור אני סבור כי הולדת שני ילדים נוספים לאב מאשתו הנוכחית מצדיק הפחתה של היקף החיוב במזונות הבן ד' מסך של 3,000 ₪ לסך של 2,550 ₪..." (ציטוט מסעיף 20 לפסק הדין קמא).
בנדון לא מצאנו להתערב בממצאיו העובדתיים של השופט קמא בפסק הדין; ממצאיו העובדתיים תומכים במסקנה המשפטית, שאין בה טעות שבחוק, בדבר הפחתת סכום המזונות של הבן ד' לסך של 2,550 ₪.
המסקנות המשפטיות שהסיק, מעוגנות בדין ובפסיקה, ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בהן.
סוף דבר
לאור כל זאת אנו מורים על דחיית הערעור.
