ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בלידה

נטען, כי עורכי הדין לא הודיעו למשיבים על מחיקות התביעה בשתי הפעמים, לא הגישו בקשה לביטול המחיקה השנייה ולא הגישו ערעור על פסק הדין.

בנסיבות המפורטות, הגישו המשיבים את תביעתם בהליך זה כנגד הגורמים הרפואיים בשל התרשלותם בלידת המשיב ועוד קודם לכן במהלך הריונה של אמו, המשיבה.

עיון בכתב התביעה גם מלמד כי המשיבים לא טענו במפורש לקושי בהגשת התביעה כנגד הגורמים הרפואיים בשל התיישנותה, וכי קיימות עילות לכאורה כנגד המבקש גם אם תביעת הרשלנות הרפואית טרם היתיישנה במועד הגשת תביעה זו. לאמור, הטענות כי התביעה לרשלנות רפואית לא היתיישנה, אין בה כשלעצמה כדי לשנות מהמסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגד המבקש המספקת בשלב זה. ברי, כי הטענות באשר להכבדה בודאי שהיו צריכות לעלות במועד ולא בחלוף זמן רב. מה גם, שאף לגביהן איני סבור שיש בהן כדי להביא לשינוי מהמסקנה שישנו חשש סביר כי אי מתן צו העיקול המבוקש יכביד על ביצוע פסק הדין אם התביעה תיתקבל.

...

מעבר לצורך יצוין כי גם הטענה שעל בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו להטיל את העיקול גם כיום על בסיס טענות שעמדו למבקש כבר במועד הטלת העיקול על אף שהוא יכול היה להעלותן במועד שנקבע לכך בתקנות – דינה להידחות.

עיון בכתב התביעה גם מלמד כי המשיבים לא טענו במפורש לקושי בהגשת התביעה כנגד הגורמים הרפואיים בשל התיישנותה, וכי קיימות עילות לכאורה כנגד המבקש גם אם תביעת הרשלנות הרפואית טרם התיישנה במועד הגשת תביעה זו. לאמור, הטענות כי התביעה לרשלנות רפואית לא התיישנה, אין בה כשלעצמה כדי לשנות מהמסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגד המבקש המספקת בשלב זה. ברי, כי הטענות באשר להכבדה בוודאי שהיו צריכות לעלות במועד ולא בחלוף זמן רב. מה גם, שאף לגביהן איני סבור שיש בהן כדי להביא לשינוי מהמסקנה שישנו חשש סביר כי אי מתן צו העיקול המבוקש יכביד על ביצוע פסק הדין אם התביעה תתקבל.

סופו של יום, דין הבקשה להידחות.

תאריך הישיבה: ג' באדר ב התשפ"ב (6.3.22) בשם המערערים: עו"ד גלית קרנר; עו"ד **** פינחסי בשם המשיבה: עו"ד שרון מן-אורין ][]פסק-דין ]השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוביץ) בת"א 65580-12-17 מיום 10.9.2021, בגדריו נדחתה על הסף תביעת המערערים מחמת העדר עילה.

התביעה הופנתה נגד רופא ומוסד רפואי (להלן: הנתבעים) שלקחו חלק בטיפול במערערת 2, ונטען כי אלה התרשלו במעקב ההיריון שבוצע לה ועקב התרשלותם לא אובחנה התיסמונת טרם לידתו של המערער.

תחת העילה של "חיים בעוולה", הוכרה בפסק הדין בעיניין המר תביעת ההורים בגין "הולדה בעוולה", לה עומדת תקופת היתיישנות בת שבע שנים (וראו רע"א 398/18 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני, פסקה 3 (‏15.3.2018) (להלן: רע"א 398/18); ע"א 7903/16 פלוני נ' מכוני איבחון בשפלה בע"מ, פסקה 4 (‏2.4.2017) (להלן: עניין מכוני איבחון)).

המערער נולד ביום 17.11.2009, והתביעה מושא ההליך שלפנינו הוגשה רק ביום 31.12.2017, כשמונה שנים לאחר לידת המערער וכחמש וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין בעיניין המר.

...

המשיבה טענה תחילה כי גם דינה של עילת תביעה זו להידחות מחמת התיישנות, אך בהמשך הודיעה המשיבה כי היא אינה עומדת על טענתה זו. חלף זאת, עתרה המדינה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה.

אף לא מצאתי כי יש בטענות המערערים לגבי גילוי המסמכים שלשיטתם היו נחוצים לצורך הכרעה בשאלת קיומה של עילת תביעה, כדי לשנות ממסקנה זו. ודוק, אין ענייננו בטענה להפרת חובת פיקוח המוטלת על מי מרשויות המדינה, בזכויות או הטבות שבעלי מוגבלויות זכאים לקבל מהמדינה, או בחובת יידוע שיכולה לחול על המדינה בנוגע לסיכונים בריאותיים הנשקפים לאזרחיה (וראו הדיון בנושא בע"א 1535/13 מדינת ישראל נ' איבי (‏3.9.2015) בעניין נפגעי הקרנות נגד גזזת).

אי לכך, ובהעדר עילת תביעה כנגד המדינה מהטעמים המפורטים לעיל, אין מנוס מלהורות על דחיית הערעור שלפנינו.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2829/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב המערערת: פלונית נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. שירותי בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 34172-12-17 שניתן ביום 3.3.2021 על-ידי כבוד השופטת ב' טולקובסקי תאריך הישיבה: ז' בסיון התשפ"ב (6.6.2022) בשם המערערת: עו"ד מירון קין בשם המשיבה 1: עו"ד שרון מן אורין בשם המשיבה 2: עו"ד ויקה אביצור, עו"ד אבי אלרום ][]פסק-דין

]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי) מיום 3.3.2021, בת"א 34172-12-17, בו נדחתה תביעת המערערת לפיצויה בגין ניזקי גוף שנגרמו לה בשל הולדתה כשהיא סובלת ממום במערכת העצבים המרכזית.

כן נקבע, כי להבדיל מתביעה של "חיים בעוולה" או "הולדה בעוולה", שבה הנחת המוצא היא כי היילוד לא היה יכול להוולד בריא וההתרשלות מיתמקדת בהחמצת האיבחון הטרום לידתי ומניעת האפשרות להפסיק את ההיריון, הרי שבעניינינו, התביעה מיתמקדת בטענה שאילמלא ההתרשלות קיים סיכוי שהמום לא היה נוצר והמערערת הייתה נולדת בריאה.

...

השופט ד' מינץ סקר בהרחבה את התפתחות הפסיקה הנוגעת לאחריות המדינה בנזיקין והגיע, בדעת רוב, לכלל מסקנה, ולפיה הגישה 'המצמצמת' שבאה לידי ביטוי בהלכת לוי חיה וקיימת גם כיום.

נמצאנו למדים כי הלכת לוי וחריג שיקול הדעת עדיין עמנו.

אשר על כן – דין הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8515/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת י' אילני) מיום 17.10.2021 בתיק א 10910-02-17 תאריך הישיבה: י"ט בטבת התשפ"ג (12.01.2023) בשם המערערים: עו"ד רינה רחמני רבינוביץ; עו"ד אריק ריבציקי; עו"ד אלעד דנוך בשם המשיב: עו"ד מירב ג'יניאו הבר ][]פסק-דין

]השופטת י' וילנר: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת י' אילני) בת"א 10910-02-17 מיום 17.10.2021, בגדריו נדחתה תביעת המערערים בגין רשלנות רפואית שגרמה, לטענתם, ללידה מוקדמת של המערער 1 (להלן: המערער) ושל אחיו התיאום, ולהידבקות המערער בפטריית קנדידה במהלך שהותו בפגיה בבית החולים 'סורוקה' בבאר-שבע (להלן: בית החולים), שבבעלות המשיבה.

...

לנוכח האמור, לא מצאנו עילה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

בשים לב לכל האמור, לא נמצאה לנו עילה להתערב בממצאי העובדה והמהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, ואף לא מצאנו פגם בקביעות המשפטיות שהתקבלו על בסיס ממצאים אלו.

אנו דוחים אפוא את הערעור ומאמצים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו, לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 125/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערערים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש) מיום 29.11.2020 בתיק א 43776-02-17 תאריך הישיבה: י"ט בטבת התשפ"ג (12.1.2023) בשם המערערים: עו"ד נתן רון; עו"ד דוד לסגולד בשם המשיבה: עו"ד הדר אדרי ][]פסק-דין

]השופטת י' וילנר: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש) בת"א 43776-02-17 מיום 29.11.2020, בגדריו נדחתה תביעת המערערים בגין רשלנות רפואית שגרמה, לטענתם, ללידת בנם הלוקה בתסמונת דאון.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ושמענו את טיעוניהם בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי אין להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

זאת, מששוכנענו כי אין מקום להתערב בממצאי העובדה שנקבעו בפסק-הדין; כי ממצאים אלו תומכים במסקנותיו המשפטיות; וכי לא נפלה בו טעות שבחוק.

בנסיבות אלו, לא שוכנענו כי ענייננו בא בגדר המקרים החריגים, שבהם תתערב ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות מובהקים שקבעה הערכאה הדיונית, או בהחלטה להעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה, ועל כן, דין הערעור להידחות.

לנוכח כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור ומאמצים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו, לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.