ערעור על פסק דין בתביעת עובד ניקיון זר

בד"מ 36645-08-16 arahle mosfun tekluweni – כפר המכביה בע"מ ואח' (16.10.2017)) נפסק כי באשר לנתבעת 2 (שם וגם כאן) "התמונה המצטיירת מניהול ההליך שבפנינו ומהעדויות היא כי עיקר עיסוקה הוא באספקת כח אדם בשונה מאספקת שירות ניקיון. משכך, לא עמד התובע לטעמנו בנטל המוטל עליו להוכחת תחולת צו ההרחבה בענף הניקיון לא על אפיקים ובודאי שלא על המשתמש – המלון – שעיקר עסוקו וודאי שאינו בענף הניקיון". בקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה (בר"ע 48541-11-17 arahle mosfun tekluweni – כפר המכביה בע"מ ואח' (28.2.2018), תוך שבית הדין הארצי היתייחס לכוונת המערער לשנות את נטל הראיה להראות עיקר עיסוק וקבע כך: "לדברים דלעיל משקל מיוחד בנסיבות בהן מתבקש שינוי מהותי של הלכה רבת שנים, גם אם "ארכאית" מנקודת מבטו של מבקש השינוי, העשוי לחייב, במקרים מסוימים, קבלת עמדתם של הצדדים להסכמים הקבוציים הרלוואנטיים טרם עריכת השינוי.

הינה כי כן, בנסיבות בהן השאלה המשפטית, המחייבת הצגת תשתית עובדתית נרחבת יותר, הועלתה לראשונה, תוך הרחבת חזית, בסיכומי המבקש בבית הדין האיזורי, כאשר ההליך היתנהל כדיון מהיר ולא הועבר למסלול של תביעה רגילה ומתבקש שינויה של הלכה מבוססת היטב, אין מקום ליתן רשות לערעור על פסק דין של דיון מהיר, שאינו מצמיח זכות ערעור, ולחרוג מההלכה לפיה התערבותה של ערכאת העירעור בפסקי דין שניתנו בהליך דיון מהיר תהיה מצומצמת ביותר".

בתצהירה ביססה התובעת את תביעתה לרכיב זה על עמדת עמותת קו לעובד כפי שהיא באה לידי ביטוי במכתב שהכינה עבורה (נספח ד' לכתב התביעה) וחוות הדעת שצורפה לו. ביום 25.10.2018 הגישה התובעת את חוות הדעת של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אשר כותרתה היא: "חוו"ד בענין החובה לשלם פצויי פיטורים בנסיבות של הפסקת יחסי עבודה על רקע סיום אשרת שהייה". כבר עתה יאמר כי חוות הדעת לא רלוואנטית לעניינו.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו הצדקה לחיוב הנתבעת 3 בפיצוי הנתבע והתביעה בגין רכיב זה – נדחית.

משקבענו כי צו הרחבה זה לא חל על הצדדים – טענתה זו של התובעת נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהסכם הפשרה אשר נחתם בין התובעת לבין הנתבעת 3 בטל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 40735-11-19 21 יולי 2022 לפני אב בית הדין, כב' השופט דורון יפת נציגת ציבור (עובדים) גב' כרמלה קול אמן נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אידה שפירא התובעת BEMNET WOLLA ע"י ב"כ עו"ד מוהנד מרעי הנתבעות 1. מ.מ פלגי שרותים בע"מ ח.פ. 514244516 אין התייצבות 2. עריית ראשון לציון באמצעות ב"כ עו"ד אוראל נדב פסק דין

מכל מקום, "אין בעניינינו מסה, לא כל שכן מסה קריטית של מאפיינים, שיש בה כדי להטיות את הכף כי הערייה היא מעסיקה במשותף... תחום הניקיון אינו מצוי בתחום ליבת עיסוקה העקרי של הערייה" (סע"ש (ת"א) 10728-05-20ZERESNAY GEBREHIOT – עריית אלעד (מיום 22.12.2021); ערעור על פסק הדין נמחק בהמלצת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 50843-01-22; מיום 28.6.2022)(להלן- עניין אלעד).

אכן, הערייה לא צרפה אסמכתות בדמות דוחות של קופות וקרנות, מהן ניתן ללמוד כי ההפרות תוקנו, ולא נעשתה בדיקה נוספת, מעין איזון חוזר לגבי כלל עובדי הקבלן, ובכלל זה לכלל העובדים הזרים אשר הועסקו בחצרי הערייה, כי כל ההפרות תוקנו, כאשר אורנית הבהירה כי יש לה את רשימת העובדים שמועסקים מטעם חברת פלגי (ע' 9 ש' 23-27).

חלף הודעה מוקדמת נוכח דבריה של התובעת בעדותה בפנינו, כי עבודתה בחברת ניר "נמשכה ברצף ולא הייתה הפסקה בעבודתי בביה"ס לבין הקבלנים"(ע' 12 ש' 30-31), מחד גיסא, כאשר בסעיף 17 לכתב התביעה נכתב כי "התובע פוטר" ללא פירוט מלוא הגרסה, מאידך גיסא, לא מצאנו ליתן לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, אך בד בבד לא מצאנו לקבל את גרסת חברת פלגי כי התובעת נטשה את מקום העבודה.

...

סוף דבר אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה, כך שעליה לשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: פיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת על סך של 2,500 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

עם זאת, נוכח כללם של דברים ומחמת העובדה כי בשורה התחתונה, עובדת שהועסקה בחצריה של העירייה נאלצה להגיש את כתב התביעה ולנהל הליך משפטי ולזכות ברוב תביעתה, שכן עניינה עבר "מתחת הרדאר", לא מצאנו לפסוק לטובת העירייה הוצאות משפט, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

עוד בהקשר זה, בית המשפט מחויב לבחון אם יש ניגוד עניינים בין האינטרסים של התובע הייצוגי לבין אלה של חברי הקבוצה; את ניקיון כפיו של התובע הייצוגי (ת"צ 5567-06-08 תמי בר נ' עטרת תעשיות 1996 בע"מ (20/12/10)); האם התובע מוכן להשקיע את המאמצים הנדרשים לניהול התובענה הייצוגית (רע"א 6259/00 פש**** נ' מדינת ישראל (15/1/00)); האם קיים קשר קרוב בין התובע הייצוגי לבא כוח הקבוצה באופן שעשוי להוביל לפסילת אחד מהם או לפסילת שניהם מלשמש בתפקידם (ת"צ 7104-06-12 אורן נ' נעלי נאות אגש"ח לעסקים בע"מ (9/7/17)), את אופן ניהול ההליך הייצוגי ומקצועיות עורך הדין (רע"א 9169/16 עו"ד חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (26/3/17) וכן את ניסיונו של עורך הדין בניהול הליכים דומים.

אשר לכך נקבע בתנ"ג (כלכלית) 48081-11-11 ראובן רוזנפלד נ' אילן בן דב (17.03.2013) כי: "דרישת תום הלב בתובענה הייצוגית נובעת מיומרתו של התובע לייצג קבוצת אנשים רחבה של תובעים (הזרים לו) ולשמש כשופרם, ויש לוודא שהאינטרסים שמניעים את המבקש חופפים לאלו של הקבוצה: "ראוי שבית-המשפט יפקח על ניהולן של התובענות הייצוגיות יותר מאשר על ניהולן של תביעות רגילות. לאור ניגודי האינטרסים האפשריים שבין התובע-הנציג לבין הקבוצה" (חביב-סגל, בעמ' 733).

על חשיבות קיום התנאים הקבועים בסעיף 8 עמדה, כבוד השופטת ארבל בע"א 5045/03 רייכרט נ' יורשי שמש ז"ל, פ"ד סב(2), 437 (להלן: "עניין רייכרט"): "החששות הנובעים מההשלכות האפשריות של מוסד התובענה הייצוגית מסבירים מדוע נתון לבית המשפט תפקיד מכריע, הן בעצם אישור תובענה כייצוגית, כדי שזו תשמש כלי דיוני הולם רק באותם מקרים שלהם נועדה, הן בשלב מתן פסק הדין, כדי שתוצאותיו לא יגרמו לנזק אישי וחברתי חמור יתר על המידה. תפקיד חשוב זה מצא את ביטויו, בין השאר, בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו אישור תובענה ייצוגית, ובסעיף 20(ד) לו, המאזן בין התועלת הצומחת לקבוצת התובעים כתוצאה מן התביעה, לבין הנזק שייגרם לציבור בכללותו, לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע ולנתבע עצמו עקב תשלום הפצוי. כלים אלה נועדו לסייע בהתמודדות עם החסרונות האפשריים של התובענה הייצוגית, ויש להפעילם במסגרת תכליותיו של החוק ועל מנת להגשימן. תכליות אלו עניינן, כאמור, בצמצום למינימום של הסיכונים הגלומים בדרך של תובענה ייצוגית לתועלת החברתית המצרפית." הסמכויות אשר הוקנו לבית המשפט בחוק, פורטו בעיניין אלסינט כדלקמן: "סמכויותיו הרחבות של בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית בכפוף לכל שינוי שעליו יחליט (סעיף 13 לחוק); "לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא היתקיימו [כל] התנאים... אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת" (סעיף 8(ג)(1) לחוק); להגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה (סעיף 10(א) לחוק); "להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה", וכן "להורות על מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לתת-הקבוצה, אם מצא שהדבר דרוש כדי להבטיח שענינם של חברי תת-הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת" (סעיף 10(ג) לחוק).

יתרה מכך, ככלל קביעותיו של בית המשפט בשלב זה אינן בגדר, "סוף פסוק" ולבעל הדין שניפגע מהן שמורה, בדרך כלל, הזכות להשיג עליהן בהמשך ההליך, או בגדרי ערעור על פסק-הדין בתובענה הייצוגית עצמה [עניין פריניר בפיסקה 22; רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' טל פתאל (6/5/10)].

...

לסיכום, מצאתי כי המבקשים הוכיחו כי קיימת אפשרות סבירה לכך שתביעת הקבוצה תתקבל בעילה של הפרת חוק חוזה הביטוח, בכל הנוגע לקיזוז התגמולים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי מהתשלומים המשולמים בהתאם לפוליסת הביטוח.

סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מתקבלת בחלקה – כך, שבכל הנוגע לטענה על קיזוז הכספים שמקבלים המבוטחים מביטוח לאומי מאושרת התובענה כייצוגית.

מנגד, בכל הנוגע לטענה ביחס לסירוב החזר הוצאות רפואיות – הבקשה לאישור נדחית.

פסק דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא (השופט קורן) נידרש ראשון לכל לדיון ולהכרעה במחלוקת שנתגלעה באשר לנסיבות בהן אירעה התאונה בראי הנטען בכתב התביעה והעדויות שנשמעו (שלא בפניו) והגיע לכלל מסקנה כי "פרטים רבים מתוך תאור נסיבות התאונה בכתב התביעה אינם נכונים, ונרשמו במטרה להעצים את חלקה של הנתבעת [המלון] באחריות לתאונה", תוך שקבע כי המערער "לא עבד בעבודות אחזקה ותחזוקה בשירות הנתבעת [המלון] אלא עבד "בתפקיד ניהולי" - "היה מנהל צוות הניקיון ואחראי על הציוד הלוגיסטי ... (ללא קשר לאחזקה או תיחזוקה); כי "העברת המפסק מקדמת התנור אל צדו לא הייתה מעבודתו של" המערער, "לא בתחום אחריותו" והוא "לא התבקש לעשות עבודה זו על ידי איש, ובודאי לא על ידי מישהו מן הממונים עליו"; כי "איש האחזקה" מר אסידו "אינו מנהלו של" המערער ודוקא האחרון "הוא הבכיר יותר, ובודאי לא קיבל הוראות כלשהם" מהראשון, כך גם מר שבח "אינו בכיר" מהמערער "אלא מנהל בדרגה מקבילה, וגם ממנו לא קיבל ... הוראות כלשהן" (ראו סעיף 13 לפסק הדין).

6.2 "מנגד" מצא כי "אחריותו של" המערער "היא אחריות ישירה וקונקרטית" וכי הוא "חרג באופן מובהק מרמת הזהירות המצופה ממנו כעובד אחראי, בכך שנטל על עצמו עבודה שאינו מיומן בה, וביצע את עבודת הקדוח כשהוא שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה, ללא משקפי מגן על עיניו", כאשר "כל בר דעת יודע שקידוח שנעשה בדרך זו "מזמין" חדירת גופים זרים לעיניים" (סעיף 17 לפסק הדין).

בהנתן שיעור הנכות הרפואית (10%) וטיבה (ירידה בראייה בעין שמאל), כמו גם קביעת בית משפט קמא לפיה הנכות התפקודית אינה עולה כדי הנכות הרפואית, גילו הצעיר של המערער (24 בעת התאונה) וגם הישתכרותו במומו (משביח שכרו לאורך השנים באופן ניכר) - סבורני כי אכן בדין נקבע בגין הפסד הישתכרות לעתיד פיצוי גלובאלי, אלא שהעמדתו, לדידי, על 1/6 מהחישוב האקטוארי המלא חורגת מהמנעד המקובל כדי קיפוחו של המערער, ואציע לחבריי להגדילו ולהעמידו על כרבע מהחישוב האקטוארי המלא, כדי סך של 215,000 ₪ בערכי יום מתן פסק הדין בבית משפט קמא באשר לפצוי בראשי הנזק האחרים, אשר גם אם ניתן לסבור שנפסק על הצד הנמוך, עדיין בא הוא בד' אמות המיתחם הסביר ואיני סבורה כי יש מקום להתערב בו. באשר לדחיית התביעה לפצוי בגין הפסדי פנסיה, דומה עלי כי יש להותיר קביעה זו על כנה משב"כ המערער אישרה לפנינו כי לא הונחה מלפני בית משפט קמא "ראיה פוזיטיבית לגבי הפרשה לקרן פנסיה" (ראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

...

בהינתן שיעור הנכות הרפואית (10%) וטיבה (ירידה בראייה בעין שמאל), כמו גם קביעת בית משפט קמא לפיה הנכות התפקודית אינה עולה כדי הנכות הרפואית, גילו הצעיר של המערער (24 בעת התאונה) וגם השתכרותו במומו (משביח שכרו לאורך השנים באופן ניכר) - סבורני כי אכן בדין נקבע בגין הפסד השתכרות לעתיד פיצוי גלובלי, אלא שהעמדתו, לדידי, על 1/6 מהחישוב האקטוארי המלא חורגת מהמנעד המקובל כדי קיפוחו של המערער, ואציע לחבריי להגדילו ולהעמידו על כרבע מהחישוב האקטוארי המלא, כדי סך של 215,000 ₪ בערכי יום מתן פסק הדין בבית משפט קמא באשר לפיצוי בראשי הנזק האחרים, אשר גם אם ניתן לסבור שנפסק על הצד הנמוך, עדיין בא הוא בד' אמות המתחם הסביר ואיני סבורה כי יש מקום להתערב בו. באשר לדחיית התביעה לפיצוי בגין הפסדי פנסיה, דומה עלי כי יש להותיר קביעה זו על כנה משב"כ המערער אישרה לפנינו כי לא הונחה מלפני בית משפט קמא "ראיה פוזיטיבית לגבי הפרשה לקרן פנסיה" (ראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

לאור כל האמור לעיל, מוצע על ידי, איפוא, לקבל את הערעור באופן חלקי ולהעמיד את מלוא הנזק על סך של 300,000 ₪, כך שהפיצוי לו זכאי המערער, לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 15% (45,000 ₪) ותגמולי מל"ל (29,000 ₪), יעמוד על סך של 226,000 ₪ בערכי יום מתן פסק הדין בבית משפט קמא.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור מתקבל באופן חלקי.

השופטת לאה גליקסמן לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת יפית מזרחי-לוי; סע"ש 44981-08-16), במסגרתו התקבלה בחלקה תביעת המשיב 1 (להלן – העובד) לקבלת תשלומים שונים בעד תקופה בה עבד כעובד ניקיון בסניפי המערערת (להלן –שופרסל).

העובד טען כי מפסק הדין עלה כי גירסתה של שופרסל בכתב ההגנה (שלפיה העובד הועסק בסניף המכתש בלבד החל משנת 2013) התגלתה כגירסה שקרית, והיה מצופה כי שופרסל לא תגיש ערעור על פסק הדין; שופרסל וחברת הניקיון ניצלו את פערי הכוחות והמשאבים בינן לבין העובדים לרבות בייצוג המשפטי.

חברת הניקיון טענה כי אין לשופרסל כל עניין בקביעותיו של בית הדין בהליך זה, ומטרת העירעור הוא לשמש "כלי שרת במאבקה" מול חברת ניקיון, וזאת בהליכים המשפטיים שמתנהלים בין חברת הניקיון לבין שופרסל, ובכלל זאת תביעתה של חברת הניקיון כי שופרסל לא עידכנה את הסכמי התמורה שלה מול חברת הניקיון, ולא הוסיפה את התשלום בעד היטל עובדים זרים.

...

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים, בסמוך למועד דיון ההוכחות, נעתר בית הדין האזורי לבקשתו של העובד להגשת ראיות חדשות – ממצאים מחקירה פרטית יזומה שערך בסניפי שופרסל, מהם עולה לטענתו כי עבד בהם לפני חודש יולי 2013.

סוף דבר: ערעורה של שופרסל מתקבל חלקית.

נדחה ערעורה לעניין אחריותה לתשלום זכויות העובד הן בעד התקופה הראשונה והן בעד התקופה השניה, אולם מתקבל חלקית ערעורה לעניין חיובה ברכיבים שונים, כמפורט בסעיף 61 לעיל.

למרות שערעורה של שופרסל התקבל חלקית, מצאנו כי יש מקום לחייב את שופרסל בתשלום הוצאות משפט, שכן לטעמנו לא היה מקום שתעמוד על ערעורה בעניין התקופה הראשונה, והיה מקום שלא תעמוד על חלק מטענותיה בהתייחס לתקופה השניה לאחר שניתן פסק הדין בעניין ASMERET.