ערעור על פסק דין בתביעת עובד זר נגד מעסיקה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 33769-02-21 ניתן ביום 21 אוקטובר 2021 ROSOM KIDNE המערער .1 סחניני מחמוד כללי בע"מ .2 סחניני מחמוד .3 מוחמד יחיא מסארווה .4 שג'ראוי - ליבוביץ בניה בע"מ המשיבים לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת חני אופק גנדלר, השופט מיכאל שפיצר נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים ב"כ המערער - עו"ד דוד בר-חוה ועו"ד דוראל רות רפאל ב"כ המשיב 3 - עו"ד ג'אמל עלושי ב"כ המשיבה 4 - עו"ד דלית כסלו ספקטור פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט תומר סילורה ונציגי הציבור גב' עליזה כהן מרקוביץ ומר אברהם גלאי; סע"ש 57093-03-17) שבו התקבלה בחלקה תביעת המערער, עובד זר אזרח אריתראה (להלן – העובד), כנגד המשיבה 1 (להלן – חברת סחניני) וכנגד המשיב 3.

...

לטענת המערער היות חברת סחניני קבלן כח אדם מביאה למסקנה שיש לראותו כעובד חברת שג'רואי בחלוף תשעה חודשים מתחילת העסקתו בשירותה.

אנו סבורים שאין באפשרותנו לדון בטענה זו, שכן לא ברור מפסק דינו של בית הדין האזורי האם הוכח שעבודתו של המערער בתקופה א, כולה או חלקה (מעבר לשמונת הימים שבית הדין האזורי נקב בהם), נעשתה באתרים של חברת שג'רואי, וככל שנעשתה, מה היקפה מבחינת מישכה ורציפותה.

בית הדין האזורי יביא בחשבון ההוצאות הליך זה. סוף דבר הערעור כלפי המשיב 3 וחברת סחניני נדחה, כמפורט בסעיפים 8 ו- 11, לפי העניין.

לפנינו ערעורה של הגב' גודית לים (להלן – המערערת), על פסק דינו של בית דין זה (הרשמת מירב חבקין; תיק 49048-10-15) מיום 29.10.21 (להלן: פסק הדין), שבו היתקבל החלק הארי של תביעת המערערת כנגד מעסיקה לשעבר, מר הרצל זכאי (להלן – המשיב).

המנוח (יליד 1926) היה בתקופה הרלבנטית במצב סיעודי ובעל היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד.

במסגרת פסק הדין, נדחתה תביעת התובעת כנגד השותפות התקבלה בחלקה תביעת המערערת כנגד המשיב ובית הדין פסק לזכות המערערת שכר עבודה בגין חודשיים העסקה בסך של 9,300 ₪, פדיון חופש בסך של 372 ₪, פצויי הלנת שכר בסך של 6,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

...

נוכח האמור, סבורים אנו כי ההוצאות שנפסקו לזכות המערערת הינם תוצאה מאוזנת ומידתית, שאין כל הצדקה להתערב בה. כפי שציינה הרשמת על אף בקשת המערערת לפסיקת הוצאות בסכום של עשרות אלפי ₪ אין מקום לפסיקת האמור שכן כדברי הרשמת סכום התביעה מכתיב בסופו של דבר את היקף ההוצאות שיש לפסוק.

אי לכך, אין לנו אלא לדחות את ערעורה של המערערת גם בסוגיה זו. סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שערעורה של המערערת - נדחה.

באשר לשאלת ההוצאות ועל אף שהערעור נדחה לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבים משלא הוגשה תגובה על ידי אלה ולא הייתה התייצבות מטעמם לדיון שהתקיים בתיק.

ביום 3.10.2021 הגישה התובעת והנתבעת שכנגד, ערעור על פסק הדין, במסגרתו צוין ברישא כי פסק הדין נחתם בהיעדר חתימות נציגי ציבור.

לפי ההלכה, מעסיק אינו זכאי לטעון לקזוז תשלומים ששולמו לעובד מעבר למגיע לפי דין לאחר סיום יחסי עבודה, בתגובה להגשת תביעה נגדו.

בהתאם לאמור, תבע מר דפנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ולמשקו – פיצוי בגין 6 חודשי העסקה בהם תפסה גב' פרינו את אשרת העבודה כך שלא יכול היה להעסיק עובדת אחרת; פיצוי בגין נזקים והפסדים מייצור קטניות; נזקים והפסדים מייצור עגבניות לזרעים בחממה; הוצאות קבועות ומשתנות; הפסדים בגין ביטול התקשרויות וחוזים עתידיים ופגיעה במוניטין; דמי הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אי ביצוע העברת תפקיד והדרכה לעובד מחליף; פיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים זרים ומנהלים; ובסך הכך, לצרכי אגרה – סך של 328,180 ₪.

בסע"ש (ב"ש) 12131-01-15‏ וויציאן פאואינאוי נ' דוד אוביץ ז"ל (פורסם בנבו, 7.9.2017) קבע כבוד השופט יוחנן כהן: "עובד אינו קניינו של מעבידו. עובד, כל עובד, ובכלל זה עובד זר, זכאי לסיים עבודתו, מבלי שיהיה חשוף לטענת מעבידו שבעצם עזיבתו גרם למעבידו נזק. בית הדין הארצי הביע פעם אחר פעם את מורת רוחו ממעסיקים המתייחסים אל עובדים זרים מתפטרים כאל "ברחנים", כפי שכינתה המעסיקה את התובע למשל בסעיף 54 לתצהיר עמי (ע"ע 1459/02 בוצ'מן – בסט ייזום ובניה (19.12.02), ס' 10 לפסק הדין: ע"ע 1218/02 XUE BIN – חברת א. דורי (20.3.03), ס' 14 לפסק הדין).

...

כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.

תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

ביום 6.10.21 הגישו הנתבעים 1 ו- 2 בקשה לדחיית התביעה כנגדם על הסף וביום 26.4.22 ניתן פסק דין שני בתיק המורה על דחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות הנתבעים 1 ו- 2 ובשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

בעניינינו אין המדובר בתביעת עובד כנגד מעסיקו לתשלום זכויות סוציאליות קוגנטיות אלא בתביעת התובע שהוא בבחינת צד שלישי מכח המחאת זכות שנחתמה על ידי העובדת לפרעון חוב כספי רגיל שלה כלפיו, כך שמעולם לא היתה בין הצדדים כל הכרות או יחסי עובד ומעסיק.

מהשתלשלות העניינים בהליך שתוארה בתגובת התובע עולה, כי הנתבעת 3 הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית, הבקשה התקבלה והתובע חויב בהוצאות הנתבעת 3 בסך 1,000 ₪ ששולמו על ידו והוחזרו לו בהמשך על ידי הנתבעת 3 "ברוח טובה ומכובדת" נוכח קבלת העירעור על פסק הדין הראשון.

חרף טענת התובע בסעיף 12 לתשובה, כי בידו די והותר לכסוי כל סכום הוצאות שייפסק כנגדו, הרי שאין בכוונת התובע לשלם למבקשים את הוצאותיהם ככל שתביעתו תדחה; אחרת, מדוע התובע לא פרע את סכום ההוצאות בו הוא חויב בעבר לטובת המבקשים ואילץ את האחרונים לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגדו לגביית החוב וחרף עיקולים על חשבונות הבנק שלו, לא עלה בידי המבקשים לגבות כל סכום משך שנה שלמה? אם לתובע יש כטענתו הכנסות וזכויות כספיות בישראל לרבות תשלומי פנסיה וקיצבת אזרח ותיק, וכן לדבריו יש לו תיק פעיל במס הכנסה ושלושת ילדיו לרבות מר אורן בלאו שהוא שותף התובע בעסקי ההלוואות לעובדים זרים מתגוררים בארץ – מדוע סכום ההוצאות שנפסקו לחובת התובע בעבר לא שולמו במועד? התשובה לדעת המבקשים ברורה והיא ניסיון היתחמקות מתשלום החוב.

...

טענות המבקשים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית נדחו זה מכבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כאשר מכלול טענות הצדדים, הן העובדתיות והן המשפטיות, לרבות שאלת היותו של התובע "חליף" העובדת ושאלת הנפקות המשפטית של המחאת הזכות עליה חתומה העובדת, העומדת בבסיס התביעה, דינן להתברר לגופן במסגרת ההליך ונראה על פניו ומבלי שיהא בדבריי כדי לקבוע מסמרות בהליך לגופו, כי אין המדובר בהליך סרק.

ודוק, בענייננו התובע נתן הסבר המניח את הדעת להיעדר תשלום ההוצאות, אשר כאמור בוטלו בסופו של יום במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 31.5.23 (ע"ע (ארצי) 52123-05-22), מה גם שטענת התובע כי הוא שילם את הוצאות הנתבעת 3 שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין הראשון לא נסתרה (הוצאות שכאמור אף הן בוטלו במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.6.21, ע"ע (ארצי) 12159-01-19) ואף מטענות המבקשים עולה, כי התובע הפקיד את הערובה בסך 3,000 ₪ שבה הוא חויב על ידי בית הדין הארצי לעבודה ומכל אלה שוכנעתי בקיומה של יכולת פירעון המאפשרת למבקשים להיפרע את הוצאותיהם ככל שהתביעה תידחה.

סוף דבר על יסוד האמור - הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 64646-05-23 18 פברואר 2024 לפני: כב' השופטת, סגנית הנשיאה רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר אבשלום אייזנר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' שלומית לוי המבקשת: שופרסל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד עידן רזגור המשיב: ABRAHAM MELAKE TOWELDEM ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור פסק דין

רקע ביום 24.5.23 הגיש המשיב, עובד זר מאריתריאה, תביעתו כנגד המבקשת, במסגרתה עתר לקבלת פיצוי בגין זכויות להן הוא זכאי לטענתו בשל תקופת העסקתו בסך כולל של 67,734 ₪.

המשיב לא הגיש ערעור על פסק הדין והוא חלוט.

כעת, בחלוף כימעט 4 שנים ממועד מתן פסק הדין מנסה התובע לנהל תביעה נוספת כנגד שופרסל בגין אותה תקופה ואותן עילות תביעה, תוך שהוא מסתיר ביודעין את העובדה שקיים פסק דין חלוט בעיניינו.

...

עוד הוסכם כי "לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא, עבור תקופת העבודה וסיומה, ומבלי להודות בכל חבות וכל טענה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪ כדלקמן: א. סך של 3,750 ₪ בגין זכויות התובע... בנוסף סך של 1,250 ₪ בגין השתת]ות בשכ"ט התובע בתוספת מע"מ...". אם כן, בהסכם הפשרה נכתב במפורש כי הוא נועד לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים עבור תקופת העבודה וסיומה.

כמו כן, המשיב מיאן לנמק מדוע הגיש כתב תביעה הכולל תקופה בה ניתן פסק דין חלוט ואף הסתיר את קיומו, לא ביאר מדוע לא הצהיר בהליך הקודם כי לכאורה עבד עד לחודש 12/18 ולא ביקש לתקן את תביעתו, ותחת זאת אף מבקש הוא לתקן כיום את כתב התביעה ללא כל נימוק מדוע יש להיעתר לבקשתו המאוחרת.

סוף דבר לאור כל המקובץ, ומשקיים מעשה בית דין בעניינו של המשיב, דין בקשת הסילוק על הסף להתקבל.