ערעור על פסק דין בתביעת נזקי גוף בעבודה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 11290-12-19 פלוני נ' גרייב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלעד טל תובע פלוני (ע''י ב''כ עו''ד ז. כמאל) נתבעים 1. סועאד גרייב 2. הישאם גרייב (ע"י ב"כ עו''ד ר. תאברי) פסק דין

עניינה של תביעה זו ניזקי גוף שנגרמו לתובע במסגרת עבודתו אצל הנתבעים.

הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה (רע''א 17687-11-20) וביום 23.2.21 נתקבלה הסכמת הצדדים להמלצת בית המשפט המחוזי לפיה התביעה היתיישנה אולם: "המשיב יהא רשאי לטעון כי אירע לו נזק נורולוגי חדש וכי חל בעיניינו כלל הגילוי המאוחר וכקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות וכפי שפירט בית המשפט קמא בסעיף 24 לפסק דינו, לרבות הקביעה כי הנטל להוכיח את תחולתו של החריג לכלל ההתיישנות מוטל על התובע, דהיינו המשיב כאן. " משהמחלוקת בנוגע להתיישנותה של התביעה היתמקדה בכלל הגילוי המאוחר, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנורולוגי, ד''ר ראדי שאהין לבחינת שאלה זו וכן לשם קביעת דרגת נכותו של התובע.

...

טענות הנתבעים הנתבעים טוענים בראשית כי דין התביעה להדחות על הסף בשל התיישנות שעה שהתובע הגיש תביעתו כעבור שנה מתום תקופת ההתיישנות.

" מן הכלל אל הפרט; לענייננו, איני מקבל את טענת התובע כי הנכות שנקבעה לו בגין הפגיעה העצבית בשפתו השמאלית התחתונה ובלסתו לא היו ידועות לו עד לאחרונה עת פנה למומחים שגילו נכות זו. התובע הגיע לחדר המיון בבית החולים רמב''ם ביום התאונה עם פגיעת שברים בעצמות הפנים וכן פגיעת פה ולסת.

סוף דבר על כן, אני קובע כי לא חל בענייננו כלל הגילוי המאוחר, התביעה התיישנה ואני מורה על דחייתה.

על כן, ובהיעדר פירוט מצידם כנדרש בתקנות ולצורך האיזון אני מחייב את התובע בהוצאות משפט מופחתות בסך של 3,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 36899-11-20 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט אחסאן כנעאן תובעים פלוני ע"י ב"כ עוה"ד שאיב נתבעים ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ג'רבוני פסק דין

בע"א 7841/00 פטאפטה נ' אבו עבד, פ''ד נו(3) 707 נפסק: "כך היה הדין גם אילו קבענו כי ההינתקות הייתה חוליה – עצמאית אך קשורה לשרשרת אחת שסופה, או ראשיתה, פריקה או טעינה – גם אז היינו רשאים אולי לומר כי היא באה למטרות תחבורה, שהרי פריקה וטעינה, אף שמוצאות הן מגדר תחולת החוק כשהרכב חונה או עומד, מהוות הן עצמן שימוש ברכב למטרות תחבורה. '...נזק גוף הנגרם בטעינה של מטען על רכב ובפריקתו ממנו, נופל לגדר המבחן התעבורתי. בעיניין זה אין הבדל של ממש בין המבחן הייעודי לבין המבחן התעבורתי." (ההדגשה שלי – א.כ.) הנסיבות בהן נפגע התובע קרובות לנסיבות שתוארו ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ. סמג'ה, פ"ד נט(3) 541 (להלן: עניין אוסם ).

ערעור על פסק הדין נדחה בהסכמה בע"א (מחוזי חיפה) 55606-11-18 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אלמוני [פורסם בנבו] (ראו גם: נשופט איל דורון בת.א. (שלום חיפה) 47679-09-11 עאסלה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (13.1.2014)).

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי התאונה מהווה תאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים, וכי האחריות לנזקי התובע מוטלת על הנתבעת.

התובע דרך סך של 15,000 ₪ ודרישתו נראית סבירה בהתחשב בפגיעה ואני מאשרה.

לכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 162,402 בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ והחזר אגרה ראשונה בסך של 715 ₪.

השופט איל באומגרט ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אפרת קריב), מיום 10.1.23 בת"א 48557-07-17.

עניינו של פסק הדין הוא תביעת המשיבה, לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לה, עקב תאונת עבודה שארעה לה במהלך עבודתה אצל המערערת ביום 5.6.2014.

...

העובדה שהחוקר מטעמה של המערערת מצא לנכון לשאול את המשיבה האם היה רטוב, או מפגע אחר (עמ' 5 לתמליל), מחזקת את המסקנה שכבר אז ידעה המערערת או צפתה כי זאת הטענה, או הגורם להחלקה, המוזכרת בתביעה, שאחרת מדוע החוקר מטעמה שאל דווקא על רטיבות?! גם מחקירתה הנגדית של המשיבה על ידי המערערת, עולה שהאחרונה צפתה את הטענות שהמשיבה תעלה.

נוכח התוצאה, לפיה הערעור ברובו נדחה, אציע לקבוע, כי המערערת תשלם את הוצאות המשיבה בסך של 12,000 ₪ (כולל מע"מ).

המערערת תשלם את הוצאות המשיבה בסך של 12,000 ₪ (כולל מע"מ) וזאת תוך 30 יום אחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

השופטת רננה גלפז-מוקדי; לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבית שאן (כב' השופטת ודאד יונס גנאים) אשר ניתן ביום 4.8.23 בת"א 64844-12-20 במסגרת תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לעובד במהלך עבודתו.

טענות הצדדים בעירעור בתמצית המערערים מלינים על תוצאת פסק הדין המוגזמות, לשיטתם, אף ביחס לקביעותיו של בית המשפט קמא, ביחס לנכות בשיעור 10%, כאשר בפועל המשיב המשיך לעבוד בישראל מבלי לדיווח על קבלת שכר.

...

אשר לבסיס השכר לצורך חישוב הפסדיו של המשיב, מצא בית המשפט קמא להעדיף את טענת המשיב, אשר נתמכה בעדות העד מטעמו, כי תלושי השכר אינם משקפים את שכרו של המשיב ערב התאונה.

אין די בעדות המשיב והעד מטעמו כדי להוביל למסקנה כי בסיס השכר לעתיד שונה מזה שנקבע לערב התאונה ולא מצאתי בסיס עובדתי מספק לצורך מסקנה זו של בית המשפט קמא.

בהינתן 10 שנות וותק בתחום הטפסנות והעובדה כי כמועד התאונה עבד כעוזר ולא כטפסן, המסקנה היא דווקא הפוכה.

דני צרפתי, שופט סוף דבר אפוא, הוחלט פה אחד, לקבל את הערעור ביחס לסכום הפיצוי אשר נקבע בראשי הנזק של הפסד שכר לעבר, הפסד השתכרות לעתיד והפסד תנאים סוציאליים והכל כמפורט בסעיף 18 לחוות דעתה של כב' השופטת רננה גלפז-מוקדי.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 12 אפריל 2024 ע"א 57110-03-23 שוטוב נ' מגה קמעונות בע"מ לפני: כב' השופטת הבכירה מיכל נד"ב, אב"ד כב' השופטת עירית כהן כבוד השופטת, סגנית הנשיאה, חנה קיציס המערערת פלוני ת"ז 307076919 ע"י באת כוחה עו"ד ליאורה חזן המשיבה מגה קמעונות בע"מ ח.פ. 520036187 ע"י בא כוחה עו"ד יצחק מנדה פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט י' ירמיהו) בת"א 14766-10-19 מיום 26.2.2023.

עניינה של התובענה, ניזקי גוף שנגרמו למערערת, בעת שיעבדה בסניף של המשיבה, בגין תאונה מיום 28.3.2016.

גרסת התובעת בכתב התביעה הייתה "התאונה אירעה במקום עבודתה, בחדר המקפיא, תוך כדי עבודה, כאשר התובעת נכנסה לחדר המקפיא וניסתה להוריד פיתות קפואות מהעגלה ומאחר שמקפיא היה עמוס בעגלות, מלאות סחורה (מוצרים קפואים למיניהם: ירקות, דגים וכו')בגובה מעל גובהה של התובעת, אשר היו מפוזרות ללא כל סדר בצפיפות יתר, אחד העגלות לא תקינה, נטתה לכיוונה של התובעת, דחפה אותה וגרמה לנפילתה בין העגלה לבין הלול וקרטון עם פיתות קפואות ומוצרים קפואים מהעגלה נפלו עליה, וכתוצאה מכך התובעת ניחבלה במרפק ימין (שבר בזרוע ימין), בע"ש גבי, צואר, בצלעות מימ(י)ן, בכתף ואיבדה הכרה עקב הפגיעה". גרסת התובעת בתצהיר העדות הראשית הייתה "המקפיא היה עמוס בעגלות מלאות סחורה (מוצרים קפואים למיניהם: ירקות, דגים וכו'), בגובה מעל הגובה שלי, אשר היו מפוזרות ללא כל סדר ובצפיפות יתר ואחד העגלות לא תקינה נטתה לכווני, דחפה אותי וגרמה לנפילתי בין העגלה לבין הלול וקרטון עם פיתות קפואות ומוצרים קפואים מהעגלה נפלו עלי". המערערת מסרה גירסתה גם למומחים מטעם בית המשפט: גרסת המערערת בפני פרופ' בלנקשטיין "היא נפלה ונחבלה במרפק ימין, כתף ימין, גב, צואר במקום עבודתה. היא עבדה במאפיה בחנות מגה ונכנסה לחדר הקפאה. חפצים נפלו לה על הגב, נפלה, איבדה את הכרתה ונחבלה במרפק ימין וגב, פנתה למוקד בקופ"ח מכבי...". הגרסה בפני פרופ' זמישלני "עבדתי במאפיה וסידרתי סחורה. הלכתי לקחת פיתות מההקפאה ופתאום שמעתי רעש. היו המון עגלות, נפלה עלי עגלה או שתיים, נפלתי מתחת לעגלה. הייתי בלי הכרה, לא יודעת כמה זמן. המנהלת נכנסה לחדר ההקפאה, לקחה אותי משם לשבת בפרוזדור". גרסת המערערת בפני פרופ' ירניצקי: "עבדה במאפיה בתוך סניף של סופרמרקט. מוסרת שנכנסה לחדר הקפאה לקחת משהו. היו שם הרבה עגלות עמוסות סחורה ומאחת מהן נפלו עליה פריטים של בשר קפוא או משהו. מוסרת ששמעה רעש. היא ראתה את הנפילה כי זה היה מאחוריה. הפריטים נפלו על כתף ימין והשכמה ימין והגב התחתון, והיא נפלה על צד ימין תוך שהיא נחבלת בכתף ראש ומרפק שנשבר. מוסרת שאיבדה הכרה...". בעדותה חזרה המערערת על התיאורים האמורים "נכנסתי לבד לשם לקחת קרטון עם פיתות...חדר הקרור היה עמוס מאד, והיו שם המון עגלות שלא צריכות להיות שמה...כאשר נכנסתי לחדר, היה שם שביל המוביל למקום ששם נימצאות הפיתות, אני רציתי להוריד קרטון ולפתע שמעתי צליל מאחורה, שמעתי את הצליל, וכאילו משהו נפל...נפלו עליי הרבה מאד חפצים כלשהם כבדים והעגלות" (ר' פר' עמ' 3 ש' 19- 26).

...

צירוף העדויות מביא למסקנה שהמערערת ניסתה להוריד את הפיתות מהמדף העליון, הורידה את המרפקים במטרה ליישר את ידיה, ומרפק ימין נפגע כתוצאה מפגיעה בעגלה.

הנימוק של בית המשפט לעניין אי הסבירות של צירוף המקרים ביחס לתזוזות העגלה בעת כניסת המערערת, לאחר שהעגלה לא זזה במהלך הלילה לא נטען כלל על ידי הצדדים ולא ברור מה המקור למסקנה זו. המשיבה המשיבה תומכת בממצאי פסק הדין ומתנגדת לקבלת הערעור.