ערעור על פסק דין בתביעת נזיקין בגין נזקי רכב

על פסק הדין הנזכר הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 2794/17) ובפרוטוקול הדיון מיום 3.1.18 ציינו שופטי ההרכב כי תחת שיכריעו בשאלה האם ניתן לבקש את החלפת הייצוג ראוי למשוך את העירעור ולהגיש תביעה חדשה באמצעות המבקשת, דבר ש יְיַתֵּר את הדיון בשאלה האם בשלב זה רשאים התובעים לבקש את החלפת ייצוגם.

לטענת המשיבות הילכת זלוצין אינה רלבאנטית כלל לתביעות כנגד מבטחות מכוח פוליסת ביטוח, שכן עניינה בתביעה נזיקית בגין ליקויי בניה ולא בתביעה ביטוחית, כמו כן היא אינה עוסקת בתביעות רכב לגביהן קיימת פוליסה תיקנית ייחודית וקיימים שקולי מדיניות כנגד תשלום המע"מ למי שאינו מתקן את רכבו, ולמעשה קיימת בעיניין רכב הנחיית פקוח מפורשת המאפשרת שלא לשלם המע"מ ללא תיקון הנזק.

...

בכל הקשור לצדדי ג' שלא תיקנו את ריכבם ותבעו את מבוטחי הפניקס הרי שאמנם לגביהם תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, היינו עלינו להתייחס לתקופה שמיום 16.1.11 ועד 11.3.15 ואולם לעניין זה אני מקבל את טענת הפניקס כי עומדת לה הגנת תום הלב, ובמילים אחרות, אומנם הכרענו כי הלכת זלוצין שניתנה אחר הכרעת אגף ההון מיום 20.6.99 מתייחסת אף להחזר מע"מ בפוליסות לביטוח רכב ואולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שלפני חברות הביטוח הונחה לכאורה הכרעת אגף ההון מיום 20.6.99 וכי באופן עקרוני ניתן היה לטעון לחילוקים שונים בין החיוב הכללי שנקבע בהלכת זלוצין לחיוב התשלום בביטוח רכב תוך השענות על אותה הכרעה משנת 1999 לגביה לא הוציא אגף ההון כל עדכון.

ואם כן אחר שמצאנו כי המבקשת אינה ראויה לשמש כארגון מייצג בתובענה שבנדון, הוספנו ומצאנו כי אף האינטרס הציבורי לא יפגע מקביעה זו נוכח רמת הראיות הדלה שסיפקה המבקשת לצורך הוכחת תביעתה.

מכל מקום, בנדון, נוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני נצרך לקבוע מסמרות בשאלה זו. סוף דבר מכלל האמור מעלה, מצאתי לדחות הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית כנגד המשיבות.

בפניי תביעה לפצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו (רכב מסוג סיטרואן C4, מ.ר. 78-960-30, להלן: "רכב התובע") ביום 13.10.2021, בעת שיצא מחניה ליד מרכז לו קיי בקרית אתא.

לעניין זה ראו פסק הדין בע"א (חי') 58179-12-20 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עירית אום-אל-פחם (3.5.2021) (בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה על-ידי בית המשפט העליון, רע"א 4082/21 עריית אום אל פחם נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (8.7.2021)), שם נכתבו הדברים הבאים: "על הרשות המקומית מוטלת החובה לשמור על ... תקינות המערכות שבאחריותה, ומחובות אלו נגזרת חובת הזהירות המושגית של הרשות המקומית כלפי העוברים ושבים בתחומה (ראה, למשל, ע"א 2901/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 25.5.06).

כך גם בבחינת הדרך החיצונית: קביעה כי החובה שבסעיף 235 (2) מטילה אחריות למניעת כל תקלה, מטילה בהכרח חובות נרחבות ביותר על הרשות, הן במישור הפרטי והן במישור הצבורי, ומגבירה עד מאוד את חשיפת הרשות לתביעות נזיקיות.

...

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

לפניי ערעור על פסק דין של בימ"ש השלום בטבריה (כב' השופטת אפרת הלר) מיום 24.9.22, בו נדחתה תביעת כספית שהגיש המערער נגד המשיבה 3.

להלן אעמוד בקצרה על השתלשלות ההליך בבימ"ש קמא בהקשר זה. כתב התביעה כפי שהוגש כלל, לפי נסוחו, עילה נזיקית, קרי – המערער תבע בנזיקין את המזיק ומבטחתו בגין הנזק שניגרם לרכב בתאונה, תוך שנטען לרשלנות הנהג הפוגע ולנזק שגרם.

...

היא עצמה, כזכור, מימשה עיקולים רשומים של כספי הפיצוים לטובת צדדי ג', חרף השיעבוד הנטען, ובלי שהוצג ולו ראשית של הסבר לעניין זה. בנסיבות אלה, לא הוכחה הטענה בהקשר זה. התוצאה היא כי דין הערעור להתקבל.

סבורני כי אף אחד מאלה איננו יכול להוות את הסעד בתביעה, לפי עילתה כפי שהונחה בפועל במהלך ההתדיינות.

הערעור מתקבל אפוא.

לפני תביעה על הסך של 16,799 ₪ בגין ניזקי רכוש לרכב ונזקים נוספים שנגרמו לתובע, על פי הנטען, בשל חבטה בחלק התחתון של רכבו, שהתרחשה ביום 16.11.2022, ברחוב נחל אלכסנדר בשכונת כרמי גת בקרית גת, בשל קרצופו של הכביש עד כדי בליטת מכסה הביוב בצורה מסוכנת, והכל ללא שלוט מתאים באותה עת. בכתב הגנתה טענה הנתבעת 1 כי אין כל עילת תביעה כנגדה שכן הצד השלישי ביצע במקום את עבודות הפיתוח והקרצוף, והוא נשכר על ידי חברת יפתח א.ד. חברה לפיתוח.

השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטאנדארט הזהירות המוטל עליו? השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה נזק?".

(מתוך פסק דינו של כב' הש' מאזן דאוד בע"א (מחוזי חי') 58179-12-20 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עריית אום אל פחם' ואח' (פורסם בנבו) – בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 4082/21 עריית אום אל פחם נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) – ההדגשות שלי – י.ב.) שאלת הפרתה של חובת הזהירות יש לבחון, אם כן, האם סטתה הערייה מחובת הזהירות המוטלת עליה.

...

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 10,416 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 8.8.2018 פנה הנהג הנפגע למבקשת, המבטחת של הנהג הפוגע, בדרישה לתשלום פיצויים בגין הנזק שניגרם לרכבו כתוצאה מהתאונה.

בית המשפט בחן את העילה שמכוחה הגיש המשיב את התביעה, וקבע כי על אף שכתב התביעה הגדיר עילה נזיקית (בטענה לאחריות הנהג הפוגע והמבקשת לנזק שניגרם), בחינת כתבי בי-הדין שהוגשו בהמשך ההליך בבית משפט השלום מלמדת כי הצדדים הסכימו בהתנהגותם להרחבת גדר המחלוקת.

לעניין הסעד, נקבע שהמשיב אמנם תבע את מלוא סכום עלות התיקון, אולם משהתקבלה טענתו לעניין הסכום בו הודתה המבקשת, הרי שהוא זכאי לסכום זה. נקבע איפוא כי על המבקשת לשלם למשיב את סכום הפצוי שאינו שנוי במחלוקת, מבלי להביא בחשבון אף אחד מן העיקולים, בגובה 119,169 ש"ח. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות העירעור שלפניי.

בית משפט זה עמד במספר פסקי דין על ההיסטוריה של סעיף 22 לפקודת הנזיקין, והמעוניין מוזמן לעיין בפסקי הדין הרלוואנטיים (ראו: יעקב כספי בע"מ נ' Banco Bilbao Vizcaya Argentaria S.A., פסקות 37-31 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז (6.1.2013) (להלן: עניין כספי); רע"א 7542/20 רשות נקוז ונחלים שרון נ' נייר חדרה בע"מ, פסקות 14-12 לפסק דיני (4.4.2021) (להלן: עניין נייר חדרה); ע"א 2840/21 ‏עו"ד גיסין בתפקידו כנאמן להגשת תביעות מחזיקי אגרות החוב ומטעם משקיעים פרטיים שלBrookland Upreal Limited ‎ נ' Deloitte בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון, פסקה 12 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (26.4.2022) (להלן: עניין ברוקלנד)).

...

אציין כי חבריי ואני היינו חלוקים גם במספר סוגיות נוספות, אך אלה אינן רלוונטיות לענייננו, והמעוניין מוזמן לעיין שם. המחלוקת המתוארת הייתה רלוונטית לנסיבות שנדונו בעניין פרץ, ואילו בנסיבות ענייננו שתי הגישות מובילות לאותה מסקנה, והיא, שהזכות שעומדת לנהג הנפגע אינה נזיקית.

כנלמד מהאמור לעיל, מדובר בזכות שעיגונה הסטטוטורי אינו בפקודת הנזיקין אלא בחוק חוזה הביטוח, והיא נגזרת מזכותו של הנהג הפוגע כפי שהוגדרה בהסכם הפוליסה שנחתם בין המבקשת לבינו (אציין כי הסוגייה התעוררה בת"א (מחוזי מר') 46618-12-14 אמות השקעות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (4.7.2021), ובפסק דינו הגיע השופט שוורץ למסקנה דומה (שם, בפסקאות 97-96)).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.