ערעור על פסק דין בתביעת לשון הרע בין שוטר לאזרח

הפרסום המיוחס לנתבע 2 (להלן גם :"עידו"),(השגיאות הן במקור): "ככה מתנהגיים משטרת צפת בהתנהגות אלימה ברברית ללא שום סיבה מוצדקת ובשימוש גז פילפאל שאסור לשהשתמש בואו רק במקרה של חיים או מוות..... השוטרים התוקפים הם ליאור אלחדד, ורועי כהן מצפת.. הסירטון מתועד באלימות פיזית כנגדי וכנגד אחותי.." הפרסומים המיוחסים לנתבע 3 (להלן גם "אמיר") (השגיאות הן במקור) , שהוא אחיהם של הנתבעים, הנם: "רועי כהן וזה שהיה איתוו גברים חבל על הזמן מרביצים לבחורה ולחייל שלא הגיב להם בכלל אולייי כנראה הרביצו להם שהיו קטנים אוו שאולי הם לא שוום כי הם אפסיים אוו שאוליי איין להם חברים אפסייםםםם נמושותתתת" וכן:"כל הכבוד צריך לעשות לזה סוף זה לא תלונה ראשונה שמגישים על שתי השוטרים האלימים האילה בושה בושה בושה....גם מבייש את המישטרה וגם את היהודים". וכן: "חייב להעיף את השוטרים שמביישים את משטרת צפת ואז נראה אותם בלי מדים כמה הם חזקים שמרביצים לבחורות" וכן:" עבודת קודששששש חחחחחח עבריינים על מדיים צא מהסרט גבר" בנוסף, להלן ציטוט חלקי מדברים נוספים שכתב אמיר במענה לדברים שכתבה הגב' מלכה: "... לא ראית כלום יש לך בעיר מישטרה זונות מנייאק..." במענה לאחת התגובה: "ועופר לשוטרים האיילה יש כבר הרבה תלונות על תקיפות אזרחים" הנתבעת 4 (להלן גם:"דינה"), אימם של הנתבעים, פירסמה כך: "אחרי יום קשה כזה....ברצוני לשתף אתכם בהחלטת השופט....כך אמר השופט בפתיחת המשפט...בושה למישטרה. ובושה ללובשי המדים רועי כהן וליאור אלחדד. עוד אמר השופט.. גרמת לחייל חבלות קשות בראש. החייל נאלץ לעבור סי טי ראש... איך אתם בתור שוטרים מתנהגים בצורה שמביישת את המישטרה. עוד אמר השופט... באמירת זלזול....השוטר רועי כהן התלונן כ יש לא שריטה ביד???????בושה...אני השופט דורש לשחרר את החייל מיד לביתו. לומר לכם חברים השוטרים הנל נדרשים להוריד את המדים מידית... לא נשתוק עד שהצדק יגיע לבית משפט כמו שאמר השופט איך הגעתם למצב כזה בכלל..קוראת לכם מכאן לשתף בכדי שלא יגיע בטעות למקרה הבא...קוראת מכאן למפקד משטרת צפת להוקיע את הארוע. ולטפל בענייו במיידית.. בושה למשטרת צפת..." וכן: כל הכבוד לחוק המשפט!!! האמת יצאה לאור!!! משטרת צפת!! שני השוטרים רועי כהן!! ואלחדד!!השתמשו בכח ברברי נגד החייל!!ללא שום סיבה!!חברים שיתפו שכולם ידעו" וכן:"אני אימא של הילדים,לראות איך הילדים שלי מתמודדים עים אלימות ברברית מצד שני השוטרים רועי כהן!! וליאור אלחדד!!ללא שום סיבה!! להשתמש בגז פלפל!!ללא צורך!!!אני קוראת לכם מכאן שני השוטרים הנ"ל עברו את חוקי המישטרה!!! כמו שאמר השופט"השוטרים הנ"ל השתמשו באלימות ברברית!!! שמביישת את מדי משטרת ישראל". התובע טען כי הפרסומים הנ"ל נועדו להשפילו בעיני הבריות,לבזותו ולעשותו מטרה ללעג ומהוים "לשון הרע" כהגדרתה בחוק.

יפים דבריו של כב' השופט א' פרקש ב תא (י-ם) 3865-09-12 יורם פינקלשטיין נ' אבינועם רכס: " בעיניין Canwest, הוא העירעור על פסק הדין של השופטת אגמון-גונן, נימנע גם כב' השופט ע' פוגלמן מלדון בסוגיה, ואף הדגיש כי אינו מביע עמדה באשר לתחולת עוולת הרשלנות במקרה שבפניו (שם, פסקה 5). בת"א (מרכז) 20528-01-12 **** הרפז נ' מרחב (מ.נ.פ) בע"מ (27.4.12) קבע כב' השופט י' קינר, כי יש לסלק על הסף תביעת רשלנות נגד מומחה, שהוגשה בגין חוו"ד שהוכנה במסגרת הליך משפטי. לדברי השופט קינר, מקום בו נהנה המומחה מהגנה מוחלטת, מכח סעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע אין לאפשר "'דרך עוקפת' המבקשת להמנע מתחולת ההגנה.

ע"א (מחוזי מרכז) ברינה נ. אלברט שם נידון ערעור על סכום הפצוי שפסק ביה"מ קמא עת קיבל בחלקה תביעת לשון הרע שהגיש שוטר.

...

לאור האמור אני דוחה את עתירת התובע להורות לנתבעים לפרסם התנצלות.

יש ליתן את הדעת לפרמטרים נוספים הנוגעים אפוא לטיבו של הפרסום, למהותו, לנגישותו, למשקל שהציבור מתייחס לו. אין ספק שבמקרה דנן,מדובר בפרסומים חמורים ביותר היוצרים רושם כאילו מדובר בשוטר אלים המתנהג בברוטאליות ובברבריות ללא סיבה,מכה אשה,שוטר נאלח, שבעברו כבר כמה וכמה תלונות על תקיפה,"עברין על מדים". אינני מקבלת את טענת הנתבעים בסיכומיהם,כאילו אמירותיהם מתייחסות לגוף המשטרתי ולא באופן אישי כנגד התובע.

לאור כל האמור,אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע פיצוי בסך של 14,000 ₪.

להלן סקירת פסיקה לגבי גובה הפצוי במקרה של לשון הרע נגד נציגי החוק, אותה סקרתי לאחרונה במסגרת פסק הדין בת"א 73510-05-19 אנטלוב ואח' נ' ממו (פורסם במאגרים משפטיים): בת"א (באר שבע) 44703-01-18 גיל משיח נ' שריף אל עטאונה (פורסם במאגרים משפטיים), נפסק על ידי הח"מ, לפי סעיף 79א, ללא שמיעת ראיות, לשוטר ממשטרת ישראל, בגין פוסט באתר "באר שבע ביחד", סך של 28,000 ₪ וכן סך של 5,850 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. הפוסט נכתב בגין דו"ח תעבורה שנתן התובע לאישתו של הנתבע, כאשר בפוסט צוין שמו של השוטר, הוא הוצג כגזען וגם כמי שרודף אחר הנתבע באופן אישי, וגם נטען שהוא "מיץ של הזבל". בע"א 17683-01-16 חיים חליוה נ' אברהם שביט שטרית (פורסם במאגרים משפטיים), התובע שם היה מיתנדב במשטרת התנועה, אשר רשם לנתבע דו"ח, בגין פירסום כתבה במקומון, שכותרתה: "שוטרים עבריינים או אזרח עבריין אתם תשפטו". בגוף הכתב הואשם התובע בשיבוש הליכי משפט וכונה עבריין וגם כונה חמור.

בתיק ע"א 36021-10-16 אסולין ואח' נ' אלחדד (פורסם באתרים משפטיים), נדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בעיניין לשון הרע שפורסם על שוטר.

בפוסט נכתב שמו ומספרו האישי של התובע כאשר הפוסט ניפתח בתאור מסוים של חילופי הדברים לכאורה בין השוטרים לנתבע כאמור לעיל, ובמסגרתו בין היתר נכתב: "לא רק שאתה השוטר הכי טיפש שפגשתי בחיים שלי, אתה גם בן אדם נאלח ומנוול, שניסה לתפור תיק לאזרח חף מפשע. אני רק תוהה מה קורה לאדם הסביר, שבשעה 5 בבוקר מותש מהחקירה ומהיחס המשפיל שלכם, חותם על מיסמך שכזה בלי לקרוא אותו ונופל בפח כזה, שאפס כמוך טמן לו.

בתיק ע"א 3405-10-08 יורם ברינה נ' דבי אלברט (פורסם במאגרים משפטיים), שם נדון ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה שבו קיבל ביהמ"ש תביעת המערער נגד המשיב בגין הוצאת לשון הרע, חייב את המשיב לפצות את המערער בסכום של 10,000 ₪, וכן חייבו בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪.

...

לסיכום מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת 33,000 ₪.

מאחר והתביעה נוהלה עד תומה, ביחסים שבין התובעת לנתבע, הוגשו תצהירים והתקיימו שני מועדי הוכחות, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 9,360 ₪.

ביום 29.6.17, יומיים לאחר ארוע מעצרה, פירסמה הנתבעת ברשת החברתית פייסבוק במקומות שונים שלושה פרסומים המהוים לטענת התובע לשון הרע: פירסום ראשון פורסם בעמוד הרישמי של המישטרה בפייס בוק, לו לטענת התובע מאות אלפי עוקבים, ובו נאמרו הדברים הבאים: "כבוד למשטרת פתח תקווה בייחוד למר אריאל שרעבי השם ישלם לך על הנזק הפיזי שהענקת לי חתיכת חרא מסריח.אריאל שרעבי הרחקת רותי מהילדים שלי למשך יומיים במעצר מבלי סיבה.ככה זה כשרים שיוון בחוק.כדי להתלונן על אותו שוטר-אריאל שרעבי צריכה לעבור טלטלות מחשבים.לא פלא שפשוט אנשים מוותרים.חייבעם לשנות את החוק המטופשת הזה . אפשרות להתלונן על שוטר בכל תחנת מישטרה רגילה כי גם לאזרחים חפים מפשע ישנם זכויות לחיים הוגנים בתוך המדינה המטורפת הזו.בבקשה אם אתם רוצים לשנות את הדפוס הפגום הזה בבקשה בכל לשון של בקשה.אני כרגע מורחקת 3 ימים מהבית כתוצאה מההשתלשלות איבוד שליטה של אותו בחור אריאל שרעבי.תזכרו זה יכול וזה קורה כל הזמן.אנדים חפים מפשע נכנסים למעצר. למה בגלל איבוד שליטה של בחור בן 26.גבר גבר שמרים יד על אשה בלי שום הסבר.אם תרצו עוד פרטים מוזמנים להתכתב בוואט מאפשר ולהפיץ את המחדל ועוד מחדלים שאפשר למנוע 0549169369 רותם בן נאים.אנא בכל לשון של בקשה שתוף של כל אחד מכם ימנע את האדון והכוחניות שהמשטרה משתמשת באזרחייה.תודה.

קביעה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בעירעור שהוגש על פסק בדין במסגרת רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תיקשורת (פורסם בנבו, 8.9.2013) בו נאמרו הדברים הבאים: "מעל לידרוש אציין, מבלי להכריע, כי יש היגיון רב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; שכן אם די יהיה בקיומה של צפיות שהפירסום המעוול יפגע במושא הדברים על מנת שייקבע כי מדובר בפירסום שנעשה בכוונה לפגוע, נמצא שכל פירסום שיש בו לשון הרע, בשל טבעו ככזה, ייחשב כפרסום שנעשה בכוונה לפגוע. נידרש, איפוא, קיומו של יסוד נוסף, של היתנהגות זדונית, של כוונה "של ממש" לפגוע, שקיומו לא הוכח במקרה דנא.

כך למשל; בעיניין ע"א 3405-10-08 (מחוזי מרכז) ברינה נ. אלברט (פורסם בנבו, 19.1.2009) נדון ערעור על סכום הפצוי שנפסק בגין תביעת לשון הרע (שהתקבלה בחלקה) בגין 2 פרסומים בעתון ותלונה למח"ש על אלימות שוטר, לאחר שבמהלך סיור שיגרתי ראה השוטר את הנתבע רוכב על טרקטורון ללא קסדה ובעקבות חלופי דברים בין הצדדים הופעל כוח.

כבר נקבע כי אין מקום למסלול נוסף של תביעה לפצוי בגין עגמת נפש בעילה נזיקית ואין לפסוק "פיצוי כפול" בגין נזק בלתי ממוני גם לפי עוולת רשלנות וגם לפי חוק איסור לשון הרע (ראו; פסק הדין ב"עניין אילנה דיין"; ע"א 7426/14 פלונית נ' **** (14.3.2016)).

...

מכל האמור התביעה בגין עילות אלה נדחית.

סוף דבר התוצאה, אפוא, היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 35,000 ₪.

בשים לב לכך שהפיצוי שנפסק נמוך בשיעור משמעותי מסכום התביעה ולדחיית התביעה לפגיעה בפרטיות ולהטרדה מינית, הנתבעת תשלם לתובעת את החלק היחסי של סכום האגרה ששולם (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס סכום הפיצוי שנפסק לסכום התביעה וכן והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

" אמנם באותו מקרה נדחתה בקשת רשות העירעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בתביעת הרמת מסך, שלכאורה אינה הולמת את המטרות האמורות, אלא ששם דובר ברשות ערעור בגילגול השלישי אשר מלכתחילה מוענקת במשורה מקום שלא התעוררו שאלות עקרוניות, מה גם שבפועל דובר שם בתביעה על סך 8,526 ₪ בלבד אשר ברי היה כי אין הצדקה לניהולה בעלויות הרגילות של הליך אזרחי בבית משפט השלום.

ברת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16‏ מיכה דוד נ' רז הוכמן (21.2.2017) קבע בית המשפט את הדברים הבאים – "30. יתרה מכך, מתכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות נגזרת אף סמכותו. כאמור, בית המשפט לתביעות קטנות הוקם על מנת להקל על האזרח בתביעות לא מורכבות שהדיון בהן הנו מהיר וקצר. מנגד, כאשר המדובר בעיניין מורכב וסבוך הדורש בירור מקיף, אין מקום שהוא יידון במסגרת תביעה קטנה. על כן ניתנה סמכות לבית המשפט להעביר את הדיון לבית המשפט השלום. ...

" עמדה זו באה לידי ביטוי גם בהחלטות שונות של בתי המשפט לתביעות קטנות (למשל: תביעת לשון הרע – ת"ק (רחובות) 3894-01-17 צבי קופר נ' קלוד אזולאי (15.3.2017); בענין טענה לפירסום שקרי ומגמתי בפייסבוק – ת"ק (ב"ש) 17891-06-17 נמרוד בר נ' פייסבוק ישראל בע"מ (9.6.2017); בעיניין מסירת עדות שקרית למישטרה – ת"ק (ת"א) 48482-11-19‏ ערן ורד נ' שמואל חנן פרידמן (21.6.2020) ועוד רבות].

אמנם בבקשה נטען כי יהיה צורך בשמיעת עדויות עדים רבים מעבר למבקשת 1 עצמה, לרבות – מגיש התלונה, השוטר שגבה אותה, נציג המועצה להשכלה גבוהה, נציג מועצת רואי החשבון ועוד, אולם מדובר בטענות בעלמא שכן כל עוד לא הוברר אל נכון ובמדוייק מהן טענות ההגנה לא ניתן לדעת אם אכן ידרשו עדים כה רבים.

...

אורי אזולאי ת.ז. 209451129 (ניתן פסק דין) פסק דין בעיניינה של הנתבעת מס' 1 מבוא לפני תביעה כספית בסך של 110,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק).

זאת הגם שמובן שקיימים הבדלים בין השוטר כעובד ציבור לבין נבחר ציבור (ראו והשוו, ע"א 4534/02 רשת שוקן נ' הרציקוביץ', נח(3) 558, 570 (2004); ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פיסקאות 33-29 (4.8.2008); לדיון בלשון הרע בנוגע לפרסומים לגבי אנשי מישטרה ראו הסקירה בת"א (מחוזי י-ם) 13358-01-17 חמדני נ' כהן, פיסקאות 55-52 (5.5.2020) (ערעור תלוי ועומד, ע"א 3858/20) (להלן – עניין חמדני); כן השוו לדיון בעבירת העלבת עובד ציבור שכוונה כלפי שוטר ברע"פ 2660/05 ‏אונגרפלד נ' מדינת ישראל, פיסקה 33 (13.8.2008); ע"פ (מחוזי ת"א) 12781-03-18‏ כהן נ' מדינת ישראל, פיסקה 49 (5.6.2019) (בקשת רשות ערעור נדחתה, רע"פ 4559/19)).

הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שמעצרו של האזרח בוצע לאחר דין ודברים בין השוטרים לבין בני הזוג, שנמשך למעלה משלוש דקות, במהלכן סירבו השניים, שוב ושוב, להציג תעודות מזהות בפני השוטרים, ולאור היתנגדותו של האזרח לעיכוב ולמעצר.

ראו, בבתי המשפט המחוזיים: ע"א (מחוזי נצ') 36021-10-16 אסולין נ' אלחדד (23.2.2017) (דחיית ערעור על פסק-דין שבו הוטלו בגין שרשרת פרסומים בפייסבוק פיצויים בסך 14,000 ₪ על אחד הנתבעים ובסך 24,000 ₪ על כל אחד מיתר הנתבעים); ע"א (מחוזי נצרת) 17683-01-16 חליוה נ' שטריט (25.4.2016) (דחיית ערעור על פסק-דין שבו נפסק בגין פירסום כתבה במקומון פיצוי בסך 25,000 ₪); ע"א (מחוזי מרכז) 3405-10-08 ברינה נ' אלברט (19.1.2009) (קבלת ערעור בו הוגדל שיעור הפצוי בגין פרסומים בשני עיתונים מקומיים לכדי 30,000 ₪).

...

טענות הנתבעת בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף וזאת בהעדר יריבות שכן היא לא פרסמה דבר ולא נקטה בכל פעולה שהיא שיש בה להביא לפרסום הסרטון.

בשים לב לכמות האמירות הפוגעניות והמבזות שהשמיעה הנתבעת כלפי התובע בפני כל, לעובדה שהנתבעת פרסמה את הסרטון הכולל את אותן אמירות והעבירה אותו לצדדים שלישיים אשר מי מהם הפיץ את הסרטון ברשתות החברתיות, ובשים לב למספר הצפיות, התגובות והשיתופים של הסרטון, סבורני כי המקרה דנן עולה לכדי חומרה שיש בה כדי להוות לשון הרע.

לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין כפי שפורט לעיל ובהתחשב, בין היתר, מחד – במהות, תוכן והיקף הפרסום; בעובדה שהנתבעת צילמה את פניו של התובע ואת תג השם על חולצתו, וציינה את שמו המלא באופן מפורש; בעובדה שהיא העבירה את הסרטון לשני עוברי אורח שהיו במקום האירוע כאשר אחד מהם הזדהה בפניה כאיש תקשורת, מבלי שטרחה לבדוק מה אירע קודם למעצר, דבר שהביא ל"שרשור" הסרטון והפצתו ברשתות החברתיות; וכן בעדות התובע, בה נתתי אמון, בעניין עוגמת הנפש שחווה בעקבות הפרסום, שפגע בשמו; ומאידך – בהתחשב בעדותה של הנתבעת בפני, בה נתתי אמון, כי היא נלחצה מאוד מהסיטואציה, איבדה את עשתונותיה מאחר שחששה לחייו של האזרח, וסברה שיש בידה לסייע לו, להצילו מחנק ואף ממוות, ו"להוציא את הצדק לאור"; ובעובדה כי במעמד הדיון, הנתבעת לקחה אחריות על מעשיה, הביעה חרטה על הפרסום, התנצלה בפני התובע והבהירה כי לא הייתה לה כל כוונה לפגוע בו (עמוד 10 שורות 28-32 לפרוטוקול), סבורני כי פיצוי בסך של 7,000 ₪ יהא הולם בנסיבות העניין.

נוכח הפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובע בסופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ וכן סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.