ערעור על פסק דין בתביעת ליקויי בנייה ואיחור במסירה

בפסק הדין קמא נקבע, כי על המערערת 1 לשלם למשיבים סך של 40,000 ₪ עבור ליקויי בנייה, 65,000 ₪ עבור פגמים בחנייה, 15,000 ₪ עבור עוגמת נפש, 40,800 ₪ עבור האיחור במסירה ו- 25,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. כן נקבע, כי המערער 2 יחויב ביחד ולחוד עם המערערת 2 במלוא סכום הפצוי בגין הפגמים בחנייה, במחצית הפצוי בגין עוגמת הנפש, ו- 45% מהוצאות המשפט ומשכ"ט עו"ד בו חויבה המערערת 1.

ביחס לירידת ערך בשל התקנת מזגן בדירה – בית המשפט קמא אימץ את חוות דעת המומחה ולא ראה לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה. ביחס לעוגמת הנפש – בית המשפט קמא ראה לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בשל עוגמת הנפש בסך 15,000 ₪ בגין הפגמים בחנייה וליקויי הבניה, תוך דגש על כך שהפגמים בחנייה ככל הנראה ילוו את הדירה גם בעתיד ולא נראה כי יתוקנו (סעיף 32 לפסק דין קמא).

על מנת לא להחסיר היתייחסות לשום פרט, אומר כי בכתב העירעור ציין ב"כ המערערים, כי נימנע מלחקור בסוגית חיובו האישי של גליקסמן לאחר שבית המשפט קמא, לטענתו, הביע עמדה מחוץ לפרוטוקול כי בכוונתו לדחות את התביעה האישית (ס' 49 לכתב העירעור).

...

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הערעור נדחה על מרבית רכיביו.

הערעור מתקבל במובן זה שהאחריות האישית שהוטלה על שכמו של המערער 2 ערן גליקסמן מבוטלת בזה.

לאור התוצאה המאוזנת אליה הגעתי, כאשר הערעור נדחה ברובו והתקבל בחלקו, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אורי גולדקורן), שניתן ביום 25.11.20, בתיק אזרחי ת"א 28653-05-16 (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין נדונה תביעה לפצוי כספי בסך 134,569 ₪ בגין איחור במסירת דירה שרכשו המשיבים מהמערער; ליקויי בניה; אי תשלום זכויים ; ונזקים שנגרמו בגין הפרת הסכם הרכישה.

בפסק דין מפורט ומנומק קבע בית משפט קמא ביחס לסוגיה הראשונה – איחור במסירת הדירה, כי בהסכם הרכישה נקבע תאריך 31.12.2014 כמועד המסירה של הדירה, ודחה הן עובדתית והן משפטית את טענות המערער שהועלו על ידו בדבר התקיימות הסעיפים המתאימים בחוק המכר דירות המאפשרים הארכת מועד המסירה או פוטרים את המערער מפיצוי בגין אי מסירה במועד.

...

גם הטענה בדמות השארת הפסולת, דינה להידחות.

סיכום נוכח כל האמור, הערעור נדחה.

אני מחייב את המערער לשלם למשיבים את הוצאותיהם בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ אשר יקוזז מהפיקדון שהופקד על ידי המערער במסגרת תיק זה. המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 66463-11-20 הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ נ' אלמוג ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המערערת: הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלי שימלביץ ועו"ד **** אלפסי המשיבות: 1. מירית אלמוג ע"י ב"כ עו"ד יעל שטסל - יודוביץ 2. א.צ.ע. לבניין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גיל מור ועו"ד פליקס נפתלייב פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט גלעד הס) מיום 24.9.20 בת"א 12563-05-15 לפיו התקבלה בחלקה תביעת המשיבה 1 – התובעת והנתבעת שכנגד (להלן גם: "אלמוג") נגד המערערת – הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן גם: "הלה הנדסה") ונדחתה התביעה שכנגד שהגישה הלה הנדסה נגד אלמוג.

נטען כי בשים לב להתנהלות חסרת תום הלב של הלה הנדסה עובר להליך העקרי ובמהלכו, העובדה שהלה הנדסה פעלה בנגוד למוסכם וברשלנות בעת תיקון הליקויים, חוסר תום לב דיוני, מסרה תצהיר שיקרי בהליך העקרי, אחרה מהותית בהגשת ראיות, הגישה תביעת סרק נגד אלמוג שנדחתה במלואה, בימ"ש קמא צדק בהשתת הוצאות ההליך על הלה הנדסה כפי שפסק ואין מקום להתערב בהחלטתו.

...

מסקנת בימ"ש קמא מנומקת ומושתת על חומר הראיות, עדות שנשמעה בפניו ונטל ההוכחה במשפט אזרחי ולא הובא בפני טעם המצדיק התערבות במסקנה זו. בעניינינו, פסק בית משפט קמא גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 12,000 ש"ח. אמנם, בהליך אזרחי, דרך המלך לחישוב גובה פיצויים היא בחינת חומר הראיות והוכחת רכיבי התביעה על פי מאזן ההסתברויות.

נקבע כי: "לאור התנהלות הנתבעת כפי שפורטה לעיל, ולאור אי מתן הזכות לתקן לצד ג', אני סבור כי על אף הקבלה החלקית של ההודעה לצד ג' אין מקום לפסוק הוצאות כנגד צד ג'". (2) שאלת ההוצאות שנפסקות ע"י הערכאה הדיונית, הכוללת בחובה פסיקת שכ"ט, מצויה במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית.

גם קביעת בית משפט קמא בנוגע לאי פסיקת הוצאות ביחס לצד ג' מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 18158-11-22 אלקטרה בניה בע"מ נ' פיצחדזה ע"א 4514-01-23 פיצחדזה נ' אלקטרה בניה לפני כבוד השופטת עמיתה שרה דותן מערערים אלקטרה בניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד משיבים בנימין פיצחדזה ע"י ב"כ עו"ד פסק דין

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת א' גזית) ב-ע"א 15492-09-17 בו התקבלה תביעת המשיב (והמערער שכנגד) והמערערת (והמשיבה שכנגד) חויבה לפצותו ב-111,252 ₪ וכן בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך של 25,000 ₪ בגין ליקויי בניה, איחור במסירת דירה, החזר עבור הוצאות ועוגמת נפש.

...

מסקנה דומה עולה גם מימי התיקון הרבים שנדרשו לתיקונם של הליקויים לאחר תאריך מסירתה וכן מהעובדה שהליקויים תוקנו על ידי צוותי עבודה מקצועיים שבראשם מנהל עבודה של המערערת.

בהתחשב באמור לעיל, עולה המסקנה כי לא היה ביכולתו של שהמשיב לפעול להקטנת הנזק באופן סביר על ידי תיקון הליקויים בעצמו.

בדיון שהתקיים לפני, טען המערער שכנגד כי (הדגשות שלי, ש.ד.): "במישור של החוזה בניגוד לטענת חברי, ההסכם מתייחס בצורה מפורשת למזמין. הסכם המכר חל בין יחידי המזמין שזה בין מרשי לבין הקבלן. אלקטרה התקשרה עם כל יחיד ויחיד. הייתה אמורה לבנות בניין דירות". דינה של טענה זו להידחות וזאת מהטעם הפשוט שסע' 2.2 לחוזה בין הצדדים מציין במפורש כי "... אין בעובדה זו לפרש הסכם זה כאילו נחתם בין הקבלן לבין כל אחד מיחיד המזמין בנפרד, אלא יראו הסכם זה כהסכם שנחתם בין כל יחידי המזמין כקבוצה בלבד". לאור כל האמור דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

המשיבים 1,2 הגישו לבית משפט השלום בקריות במאי 2021 תביעה נגד המשיבה 3, לקבלת פיצוי בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירה.

המערערת הכתירה את נספח 1 לערעור בכותרת "העתק פסק הדין שעליו מערערים לרבות החלטות הביניים". בקשתי לראות אם המערערת מערערת על החלטות ביניים כלשהן, שכן לפי תקנה 150, "לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שבקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט". על כן, היה בידי המערערת לערער במסגרת פסק הדין גם על החלטות שניתנו במהלך ניהול התיק.

...

אני דוחה את טענת המערערת כנגד פסיקת בית המשפט בעגמת הנפש.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיבים 1-2 הוצאות בסך 5,850 ₪ ולמשיבה 3 הוצאות בסך 11,700 ₪.