ערעור על פסק דין בתביעת הפרת הסכם קבלנות

המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד המשיבה בשל הפרת חוזה שעל פיו התחייבה המשיבה לבצע עבור המבקשת עבודות אלומיניום בעיסקה.

כן יתבקש לערוך מחדש תימחור עצמאי לרבות של העבודות שבוצעו באופן לקוי או לא בוצעו על מנת שניתן יהיה לבצען על ידי קבלן אחר.

לעניין זה ראו בין היתר את דבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 411/22 עיריית חיפה נ' כץ ג'ייסון, מיום 3.2.22 שבו סקרה את ההלכה הנוהגת: "ככלל, יוער כי השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת העירעור על פסק הדין הסופי בתובענה (ראו: רע״א 7152/94 שידלוב נ׳ קיהן, פ״ד מט(5) 309, 312 (1996)). על מנת לחרוג מכלל זה, על בית המשפט לבחון האם יש הצדקה לבחינה מיידית של הבקורת הערעורית, וזאת על-ידי איזון בין השיקולים השונים, ובהם החסכון בזמן שפוטי ויעילות דיונית. רק כאשר עולה החשש שמא, כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי או אז תגבר הנטייה להעתר לבקשה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 7219/11 הפניקס חברה לביטוח נ' נעים, פסקה 7 [פורסם בנבו] (11.06.2012);רע"א 6982/21 רון יצחקי נ' הדר יצחקי בר, פסקה 8 [פורסם בנבו] (16.11.2021))." במקרה שבפניי אם אירעה שגיאה הרי שהיא תלובן בפסק הדין.

...

דיון לאחר שעברתי על הבקשה ועל החלטת בית משפט קמא מצאתי כי דין הבקשה לדחייה אף ללא צורך בקבלת תגובה.

לעניין זה ראו בין היתר את דבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 411/22 עריית חיפה נ' כץ ג'ייסון, מיום 3.2.22 שבו סקרה את ההלכה הנוהגת: "ככלל, יוער כי השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בתובענה (ראו: רע״א 7152/94 שידלוב נ׳ קיהן, פ״ד מט(5) 309, 312 (1996)). על מנת לחרוג מכלל זה, על בית המשפט לבחון האם יש הצדקה לבחינה מיידית של הביקורת הערעורית, וזאת על-ידי איזון בין השיקולים השונים, ובהם החיסכון בזמן שיפוטי ויעילות דיונית. רק כאשר עולה החשש שמא, כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי או אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 7219/11 הפניקס חברה לביטוח נ' נעים, פסקה 7 [פורסם בנבו] (11.06.2012);רע"א 6982/21 רון יצחקי נ' הדר יצחקי בר, פסקה 8 [פורסם בנבו] (16.11.2021))." במקרה שבפניי אם ארעה שגיאה הרי שהיא תלובן בפסק הדין.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בדימונה (כבוד השופט מנחם שח"ק) (ת"ק 25874-03-21), מיום 19.01.2022, בו נדחתה ברובה תביעתה של המבקשת בגין הפרת חוזה קבלן וליקויי בנייה, והתקבלה ברובה תביעתו שכנגד של המשיב בגין השלמת התמורה לשפוץ שבוצע.

לאחר חישוב, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי "לאחר הפחתת סכומים אלו מהתמורה המלאה בגין העבודה, נותר לתובעת חוב בסך 37,917 ₪ בקיזוז החיובים של הנתבע לתובעת מכוח פסק דין זה ... ". אם כן, בית משפט קמא קיבל את התביעה העיקרית, וגם קיבל את התביעה שכנגד, ואז קיזז ביניהם.

...

לאחר חישוב, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי "לאחר הפחתת סכומים אלו מהתמורה המלאה בגין העבודה, נותר לתובעת חוב בסך 37,917 ₪ בקיזוז החיובים של הנתבע לתובעת מכוח פסק דין זה ... ". אם כן, בית משפט קמא קיבל את התביעה העיקרית, וגם קיבל את התביעה שכנגד, ואז קיזז ביניהם.

סיכומו של דבר, לאחר עיון, עלה שבית המשפט ביצע ניתוח עובדתי מדוייק והתייחס לכלל טענותיהם של הצדדים.

התוצאה היא אפוא, שהבקשה למתן רשות ערעור התקבלה ביחס לעילה אחת בלבד.

לצורך הקמת הפרויקט היתקשרה בעת הרלוואנטית עם קבלן ראשי בשם באו וורקה בע"מ (להלן: "באו וורקה") ושתי קבלניות משנה מטעמו; המשיבה 2, פיש פלנט בע"מ (ח.פ 513733014) (להלן: "פיש"), והמשיבה 3, א.ש אפיק בע"מ (ח.פ 511996308) (להלן: "אפיק").

משלא עלה בידי המשיבה 1 לגבות את מלוא התמורה בגין עבודות החפירה בפרויקט פינתה את הציוד שברשותה מהפרויקט וביום 16.08.2018 הגישה תביעה בסך 200,000 ₪ לבית משפט השלום בתל אביב – יפו לחיוב המערערת, פיש ואפיק ביחד ולחוד (ר' פס' 1 לכתב התביעה) בשל הפרת ההסכם עימה ונזקיה.

על פסק דין זה הוגש העירעור שלפניי.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ובע"פ סבורה אני כי, דין הערעור להידחות.

סבורה אני כי, ממצאים עובדתיים אלה אשר הובילו למסקנה ביחס לאומדן שווי עבודת המשיבה 1 מבוססים היטב ותומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט קמא.

אשר על כן, דין הערעור להידחות, המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 סכום זה יועבר מהעירבון באמצעות ב"כ המשיבה והיתרה תושב למערערת באמצעות בא כוחה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51001-10-21 באר נ' רובין ואח' לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין התובע: חנן באר הנתבעים: 1. נתנאל רובין 2. חנה מוריאל סטבון בשם התובע: עו"ד איתן ארז; עו"ד אוריין רום בשם הנתבע 1: עו"ד אלון פרנס בשם הנתבעת 2: עו"ד עמית מור; עו"ד אלעד לוי; עו"ד ליעד להנר פסק דין

בחודש מרץ 2019 הגישה החברה הזרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב תביעה כנגד החברה, באר ורובין בטענה כי ההסכם שנכרת עימה הופר (ת"א (מחוזי – ת"א) 60848-03-19; להלן: תביעת החברה הזרה).

אשר להודעה לצד שלישי ששלח רובין לבאר, קבע בית המשפט כי על באר לשלם לרובין מחצית מהסכם אותו הוא ישלם לחברה הזרה (להלן: פסק-הדין בתביעת החברה הזרה).

יוער, כי בעלי הדין לא הגישו ערעור על פסק-הדין בתביעת החברה הזרה והוא הפך חלוט.

יוער, בהקשר זה, כי מקור נוסף העשוי להקים את סמכותו העניינית של המחלקה הכלכלית הוא סעיף 40(5) לחוק בתי המשפט הקובע כי בית משפט מחוזי יהא מוסמך לידון, בין היתר, ב"עניין אזרחי" לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) ובהקשר זה נפסק כי את סעיף 40(5) לחוק בתי המשפט, אליו מפנה סעיף 42ב(א)(1)(ד) לחוק בתי המשפט, "יש לפרש כך שהוא נוגע לתובענות בעיניין כלכלי, לרבות עניין אזרחי לפי חוק החברות, ולא לטענות הגנה המבוססות על הוראות חוק החברות" (ראו ת"א (מחוזי ת"א) 20071-01-16 דבש נ' א.ד. חברה קבלנית לבנין והשקעות בע"מ (21.11.2016) וההפניות שם).

...

מסקנתי היא אפוא כי הסמכות העניינית לדון בעילת התביעה הראשונה ובעילת התביעה השלישית נתונה למחלקה הכלכלית.

בשל מכלול הנימוקים המפורטים לעיל מסקנתי היא כי יש להורות על מחיקת ההליך בהיעדר סמכות עניינית.

התובע ישלם לנתבע 1 ולנתבעת 2 שכר טרחת עורך-דין בסך, כולל מע"מ, של 8,000 ש"ח לכל אחד.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 2 בנובמבר 2023 ע"א 48842-06-23 קלטי נ' מלכה לפני כבוד השופט רם וינוגרד כבוד השופטת שושנה ליבוביץ כבוד השופטת תמר בר-אשר המערערים 1. שמואל קלטי 2. פרל קלטי ע"י ב"כ עו"ד אסתר טולידאנו המשיבה אפרת מיכל מלכה ע"י ב"כ עו"ד פנחס שטרית פסק דין

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' כהן) בתפ"מ 39314-02-23 מיום 30.4.2023.

לאחר שהמערערים לא שילמו את דמי השכירות בחודשים ינואר ופברואר 2023, הגישה המשיבה תביעה לפינוי המושכר בשל הפרת החוזה.

בהודעות אלה כתב המערער עצמו כי "אפשר כבר לדבר איתם על הפצוי למשכירים שדובר"; כי הקבלן מסר שהוא ישלם מתחילת העבודות, והיה מוכן לסגור על תשלום לפי 4,000 ₪ לחודש; וכי בדירות אחרות דרשו הדיירים פיצוי לפי 3,200 ₪ למשפחה או 3,000 ₪ לשותפים ודרישות אלה יכולות לשמש "לצורך התמקחות". בהודעות לא ניתן למצוא בסיס לטענה לפיה בעלה של המשיבה הסכים להפחתת שכר הדירה לסך 3,000 ₪ לחודש.

...

כפי שיובהר להלן, דין הערעור להידחות.

עיון בתחלופת הודעות הווטסאפ בין הצדדים מביא למסקנה כי אלה עסקו באפשרות לקבלת פיצוי מהקבלן בשיעור שישקף את שכר הדירה הראוי עבור הנכס במהלך העבודות (ראו לדוגמה הודעות מיום 19.6.2022, 11.8.2022, 11.9.2022, ועוד).

לפיכך הערעור נדחה.