מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בתביעות חוזיות בנוגע לאולם אירועים

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה קטנה שהוגשה ביום 22.3.21 על סך 33,800 ₪ שעניינה השבת מקדמה ששולמה לאולם אירועים לקיום ארוע של חתונת המבקשים.
לאחר שהליך הגישור לא צלח, היתקיים דיון נוסף ביום 28.10.21 בפני כב' הרשמת הבכירה חני ברוך אלון, במסגרתו היתנהל בהסכמת הצדדים דיון מחוץ לפרוטוקול ולאחר שניסיון להביא את הצדדים להסדר ניכשל, ניתן ביום 19.11.21 פסה"ד. פסק דינו של בימ"ש קמא: נקבע כי חוק החזר מקדמה אשר מועד תחילתו ביום 1.1.2021, חל על חוזים שנכרתו לפני 12.3.2020 בקשר לאירועים שנועדו להתקיים לאחר מועד זה, אולם המחוקק החריג מתחולת החוק מקרה בו הצדדים הגיעו להסכם מפורש, בכתב ובנפרד מכל הסכמה אחרת לגבי החזר המקדמה.
· בדברי ההסבר להצעת חוק החזר מקדמה נרשם, בין היתר: "מאחר שההסדר המוצע הוא הסדר מיוחד וחריג שנועד לגבור על הוראות חוזים שנכרתו לפני כניסת ההגבלות לתוקף, מוצע לאפשר לצדדים הנתונים בסכסוך להגיע להסכמה אחרת ביניהם על אף הוראות החוק המוצע. לפיכך, אם הצדדים יגיעו להסכמה ביניהם בכל מועד שהוא לאחר שההגבלות ניכנסו לתוקפן, תגבר הסכמתם על הוראות החוק המוצע, ובילבד שהיא מפורשת וניתנה בכתב ובמסמך נפרד מכל הסכמה אחרת". הואיל ואין תחולה לחוק החזר מקדמה, בימ"ש קמא בחן את הסכמות החוזיות שגובשו בין הצדדים והאם קיימת לפיהן זכאות לסעדים המבוקשים בכתב התביעה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.
...
ד) ההכרעה בשאלה אם ניתן היה לקבוע מועד חלופי לאירוע לאחר שזה בוטל בשנית, אם לאו, הינה בגדר קביעה עובדתית ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעה מסוג זה. המסקנה של בימ"ש קמא נסמכת על חומר הראיות שהובא בפניו ומדובר בקביעה מבוססת.
ו) בסיכומו של דבר, פסה"ד של בימ"ש קמא מפורט ונימוקי בימ"ש קמא מקובלים עלי ולא מצאתי טעם המצדיק התערבות בפסה"ד. אין זה המקרה החריג בו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות.
לסיכום: א) לאור האמור, נדחית בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה מיום 14.2.2022 בת"ק 37164-11-21, במסגרתו נמצא לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.
ברקע ההליך, היתקשרות חוזית בין המבקשת למשיבים, לעריכת ארוע חתונתם של המשיבים במרכז אירועים "אריא" השייך למבקשת (להלן: "האולם").
ביום 10.5.2021, החל מבצע "שומר החומות". בשל ירי טילים על המדינה, הוטלו מיגבלות היתקהלות, לרבות באולמות אירועים, ונקבע כי כמות המשתתפים המאקסימאלית המותרת בארוע, תעמוד על 100 איש.
פסק הדין של בית המשפט קמא בית המשפט קמא פסק כי המשיבים אמנם הפרו את ההסכם, אולם הפרתם זו נבעה מסיכול אשר נגרם עקב המצב הבטחוני.
טעמיי להלן; אקדים ואומר כי בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת העירעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל ברורים ועולים מתוך הפסק.
ואולם, בכל הנוגע למסקנות או החלת הוראות הדין על קביעות אלו, נמצאה ההצדקה להתערבות ערכאת העירעור, כמפורט להלן; בית המשפט קמא קבע, ובצדק, כי ביטול ההסכם על ידי המשיבים, יומיים טרם מועד הארוע המתוכנן היוה הפרה של ההסכם עם המבקשת, אלא שהפרה זו לא נבעה מרצון או גחמה של התובעים, אלא בשל סיכול הנובע מהמצב הבטחוני.
...
עם זאת, ההסכמה החוזית בין הצדדים קובעת אחרת, ומאפשרת קיום חתונה נדחית בתוך פרק זמן של שנה.
עם זאת, ביטול מועד החתונה החלופי (הגם שזה טרם נקבע), נבע, בסופו של דבר, מהפרת ההסכם על ידי התובעים, אשר תחת תיאום מועד חלופי בטווח זמן של שנה, ביכרו לקיים אירוע במקום אחר, מבלי שהדברים הוסדרו עד תום מול המבקשת.
סוף דבר: הערעור מתקבל באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף, אכן, כפי שטען יוסף, קבעה ההלכה הפסוקה כי פתיחת חשבון כ"חשבון משותף", מקימה חזקת שותפות לגבי הכספים שהופקדו בחשבון הבנק וכי יש באופן פתיחת החשבון להוות ראיה לכאורה לקיומם של יחסי שותפות בין בעלי החשבון, אולם באותו עניין עליו הסתמך יוסף בסיכומיו (בע"מ 4910/12 מנהל עיזבון המנוח פ.ו. ז"ל נ' פלוני (פורסם בנבו, 14.8.2012)) נפסק, כי אותה חזקה ניתנת לסתירה.
בסיכומו של דבר, באותו מקרה שנידון בעיניין קרטין, קבע השופט אנגלרד כי יש לאמץ את הגישה השנייה, לפיה עצם ההיתנהגות העוולתית מבססת את קיומו של קשר סיבתי וזאת משום ש"היתנהגותו של אייזנברג לא הייתה ארוע חד-פעמי.
השופט עדיאל הבהיר, כי אין בפסק הדין בעיניין קרטין לסייע לתובע שכן פסק הדין לא עסק בהטעיה בניירות ערך אלא "נסב על הפרת חובת נאמנות של יועץ השקעות... ועילת התביעה של התובע הייתה עילת תביעה חוזית המבוססת על הפרות מתמשכות של חובת הנאמנות של שולחו (יועץ ההשקעות) כלפיו..." (סעיף 86 לפסק הדין בעיניין רייכרט).
עוד נקבע על ידי השופט גרוסקופף, כי "בפסיקה ניתן למצוא רמזים לכך שבנסיבות חריגות כגון מקרים של תרמית או הפרה של חובות אמון יכול בית משפט לאמוד את הפיצויים על דרך של פסיקת פצויי השבה... עם זאת, גם אם אפשרות זו קיימת הרי שהיא מתייחסת למקרה יוצא דופן ואילו במקרה הרגיל של תביעה בעקבות קיומו של פרט מטעה בתשקיף אין רוכש ניירות ערך יכול לאחוז במקל הארוך בשתי קצוותיו..." (סעיף 155 לפסק הדין) (ערעור שהוגש על פסק הדין במסגרת רע"א 979/13 – נדחה (פסק דין מיום 25.6.2015)).
...
בנסיבות המקרה דנן, גם אם הייתי מגיע למסקנה שהנתבעת התרשלה וכי התקיים יסוד הקשר הסיבתי, ממילא יש לדעתי להטיל אחריות בדמות אשם תורם בשיעור מלא על יוסף, באופן המאיין את אותה רשלנות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה בנוגע לסוגיית אחריות הנתבעת - נדחית.
לאור זאת, נדחית מאליה התביעה בכל הנוגע לסוגיית נזק.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו תפ"מ 66175-03-23 קרסו נדל"ן בע"מ נ' אלכוהול פלוס בע"מ לפני כבוד השופט עדי הדר התובעת: קרסו נדל"ן בע"מ הנתבעת: אלכוהול פלוס בע"מ פסק דין
הנתבעת הגישה אתמול בקשה מהמותב לפסול עצמו, והמותב דחה הבקשה ולאחר מכן ביקשה לדחות הדיון שוב ולעכב הליכים לצורך הגשת ערעור על החלטת המותב, והמותב דחה גם הבקשה הנוספת.
התובעת טענה שהנתבעת היתקשרה עימה התובעת בהסכם שכירות לטובת השכרת והפעלת אולם שמחות לאירועים במושכר, הנושא את השם המסחרי "בי סייד" וכי למיטב הידיעה העסק מנוהל ו/או מופעל ו/או מוחזק על ידי ה"ה אברהם ונוריאל דני.
עוד טענה, שמשעה שהנתבעת לא תיקנה את הפרותיה היסודיות ולא פרעה את חובותיה הכספיים כלפיה, העומדים נכון למועד הגשת התביעה על סך של 969,078 ₪ לפחות, וזאת חרף דרישותיה המפורשות, ועל אף שניתנו לנתבעת הזדמנויות רבות לתקן את הפרותיה ולחזור בה מהתנהלותה הקלוקלת, לא נותר בידיה ברירה אלא לנקוט שוב הליכים משפטיים נגד הנתבעת, ובכלל זה, הגישה את הבקשה השנייה לבצוע שטר ואת התביעה דנן.
מועד הפינוי התובעת ביקשה מביהמ"ש ליתן צו פינוי מידי ואף הפניתה להסכמה חוזית בעיניין זה. הנתבעת ביקשה ארכה בת כחצי שנה כדי לעמוד בהתחייבויות לקיום אירועים בגינם קיבלה מקדמות.
...

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1691/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. מפלים 26 אלד בע"מ 2. מפלים (טרבלסי) אירועים וקונגרסים בע"מ 3. ריב"ל 26 אלד בע"מ 4. אלירן טרבלסי נ ג ד המשיב: משה טרבלסי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי, סג"נ) מיום 14.1.2024 בת"א 10094-10-23 ות"א 68843-08-23 בשם המבקשים: עו"ד אילן בומבך; עו"ד אשר אדרי ][]החלטה
בד בבד, הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב בבית משפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 25282-06-21; להלן: תביעת המבקשים) בה טענו, בין היתר, כי המשיב הפר את תניית אי-התחרות ועל כן הם פטורים מתשלום יתרת התמורה וכי המשיב חב להם סכומי כסף נוספים בסך כולל של 3,800,000 ש"ח. במסגרת דיון שהתקיים בתביעת המבקשים ביום 7.2.2022, הגיעו הצדדים להסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין לפיהן הסכסוכים שביניהם יועברו לבוררות (הסכמות אלה ייקראו להלן, לשם הנוחות: הסכם הבוררות).
המשיב טען בכתב תביעתו כי על המבקשים לשאת בתשלום מלוא יתרת התמורה בגין מכירת אחזקותיו בחברה בסך כולל של 1,159,600 ש"ח. מנגד, בכתב הגנה מטעמם טענו המבקשים כי דין תביעת המשיב להדחות על הסף, שכן לפי הוראות הסכם הבוררות המשיב היה רשאי להגיש תביעה "שטרית" בלבד, בעוד שהתביעה שהוגשה על ידו נסובה כולה על עילה חוזית.
בתביעה שכנגד שהגישו המבקשים, נטען כי המשיב הפר את ההסכם ואת תניית אי-התחרות שבו כאשר הקים אולם אירועים המתחרה בחברה, תוך פגיעה אנושה בה וגרימת נזק כלכלי רב. ביום 20.8.2023 ניתן פסק הבוררות על ידי הבורר אשר קיבל את מרבית תביעת המשיב ודחה את תביעת המבקשים.
רשות ערעור בעינייני בוררות שמורה למקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר ההתערבות נידרשת משקולי צדק או למניעת עוות דין חמור (ראו למשל, לאחרונה: רע"א 1159/24 מכנו דין בע"מ נ' יעקובי (8.2.2024); רע"א 8686/23 יוניברסל לינק בע"מ נ' צוק (16.1.2024)).
...
המשיב טען בכתב תביעתו כי על המבקשים לשאת בתשלום מלוא יתרת התמורה בגין מכירת אחזקותיו בחברה בסך כולל של 1,159,600 ש"ח. מנגד, בכתב הגנה מטעמם טענו המבקשים כי דין תביעת המשיב להידחות על הסף, שכן לפי הוראות הסכם הבוררות המשיב היה רשאי להגיש תביעה "שטרית" בלבד, בעוד שהתביעה שהוגשה על ידו נסובה כולה על עילה חוזית.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו