ערעור על פסק דין בתביעה שטרית בגין חילול שיק

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 29826-06-18 אברהמי נ' כהן לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר המערער אביב אברהמי המשיב משה כהן בא-כוח המערער: עו"ד אלון שימל באות-כוח המשיב: עו"ד שרון אלה-כהן, עו"ד מעין אלה פסק דין

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מרים קסלסי) מיום 16.5.2018 בתא"ק 46070-01-17, שעל-פיו חויב המערער לשלם למשיב סך 121,000 ₪ עבור דמי שכירות של עסק, סך 15,000 ₪ עבור שכר-טירחת עורך-דין ועוד 1,700 ₪ עבור הוצאות משפט.

לעניין זה הוסיף בית המשפט קמא, כי המשיב אינו יכול לתבוע לפי סכום היתרה בהוצאה לפועל (שעניינו בקשה לבצוע שטר שננקט נגד החברה בשל חילול ההמחאות, שעניינו יובהר להלן), כפי שאמנם תבע המשיב, אלא רק את סכומי עשר ההמחאות (כל אחת בסך 10,000 ₪) שחוללו, תוך צירוף הפרישי הצמדה וריבית עד מועד הגשת התביעה.

...

לנוכח מסקנה זו קבע בי המשפט קמא, כי בקשת הרשות להתגונן נדחית וכי כאמור, המערער יישא בהוצאות המשיב בשל בקשה זו בסך 5,000 ₪.

ביום 10.6.2019 הגיש המשיב מסמך הנושא כותרת "תחשיב מטעם המערער", אך מקובלת עליי טענת המשיב בתגובתו מיום 23.6.2019, כי בפועל, אין מדובר בתחשיב המפרט כיצד חושב חוב דמי השכירות.

לאחר עיון בפסק-דינו של בית המשפט קמא ולאחר קריאת טענות הצדדים ושמיעת באי-כוחם בדיון שהתקיים ביום 30.5.2019, הגעתי לכלל מסקנה כי ככל שהדברים אמורים בטענות המערער בעניין דחיית בקשת הרשות להתגונן לגופה ובעיקר בעניין עצם חיובו, אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא.

לפיכך, לשם הכרעה בשני נושאים אלו בלבד, אין מנוס מהחזרת העניין אל בית המשפט קמא, אשר ידון בהם לפי שיקול דעתו.

פסק הדין דן בתביעה כספית בסכום של 172,212 ₪, שהוגשה על ידי המשיבה 1 נגד המערערת ושהתקבלה על ידי בית משפט קמא.

אנפה הגישה ערעור על פסק דין זה, אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כב' השופט יצחק כהן בתיק ע"א 29887-06-12, ובפסק דינו מיום 8/11/12 קבע כב' השופט כהן שיש לאמץ את כל קביעותיה העובדתיות של כב' השופטת איילת הוד טל, אולם העירעור נדחה כיוון שלעמדתו של כב' השופט כהן כן הייתה חשיבות לכך שהשולחנות סופקו לאחר שאנפה עזבה את האתר ומכאן שהיה לגביה כישלון תמורה מוחלט.

הוגשה רע"א (8841/16) לעליון, שנדחתה; כב' השופט דנציגר שדן בבקשה קבע כי נחסמה דרכה של מילניום לתבוע בעילה השטרית, אולם פתוחה לפניה הדרך לתבוע בעילות אחרות.

טענות הצדדים בבית משפט קמא מילניום תבעה את אנפה בעילה שעל אנפה לשלם לה את סכום השיק, שחולל בשל הוראת הביטול, וזאת על פי ההסכם ביניהן.

...

אנפה הגישה ערעור על פסק דין זה, אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כב' השופט יצחק כהן בתיק ע"א 29887-06-12, ובפסק דינו מיום 8/11/12 קבע כב' השופט כהן שיש לאמץ את כל קביעותיה העובדתיות של כב' השופטת איילת הוד טל, אולם הערעור נדחה כיוון שלעמדתו של כב' השופט כהן כן הייתה חשיבות לכך שהשולחנות סופקו לאחר שאנפה עזבה את האתר ומכאן שהיה לגביה כשלון תמורה מוחלט.

לעמדתי, לא רק שלא גיליתי, על אף שבחנתי את טיעוניה של אנפה היטב, כל פגם בקביעותיו של בית משפט קמא, אלא אף שמצאתי את פסק הדין כממלא אחר התנאים שבתקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1985, דהיינו שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בו, שהממצאים תומכים במסקנה המשפטית ושאין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

בנסיבות אלו אני קובעת כי הערעור נדחה אף לפי תקנה זו. מעל הנדרש אוסיף שתי הערות: יש לזכור כי בית משפט קמא קבע שאנפה לא טענה ולא הוכיחה כי היא לא קיבלה את התמורה עבור ההזמנה שהזמינה אצל אם דבליו.

לפיכך, וכאמור הערעור נדחה.

בימ"ש קמא קבע כי לא מיתקיים השתק עילה מאחר ובגינו של כל שיק שחולל קמה למשיבה עילה שטרית נפרדת כנגד המערער ועליו להוכיח כי אינו חב בפירעונו , ספציפית וכי לשטרות נשוא ההליך בפניו "נסיבות שונות המרכיבות את עיסקת היסוד בין הצדדים מהנסיבות המרכיבות את עסקת היסוד בהליך הקודם. בהליך הקודם" .

ב"כ המערער טען כי כל השיקים ושטרי החוב (בגינם הוגשו הליכים אחרים ) בהם מחזיקה המשיבה , ומשכך כל ההליכים המתנהלים בין הצדדים בחמישה הליכים , הנם מכוחו של הסכם היתקשרות אחד בין הצדדים , אשר היוה את "עיסקת היסוד" בגינה ניתנו ההמחאות ומכוחו שואבים את "כוחם המשפטי". כמו כן טען כי בכל ההליכים מדובר בתשתית עובדתית ומשפטית זהה לחלוטין , וגם המשיבה לא חלקה על כך. ב"כ המערער היפנה להודעה המשותפת אותה הגישו לבימ"ש קמא , ואשר במסגרתה נימקו שניהם את הבקשה בכך שמדובר בתיקים מקבילים , בעלי אותן טענות, בעילות זהות , וכן נשואים שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, המצדיקות את עיכוב ההליכים, ולפחות עד הכרעה בעירעור על פסק הדין הראשון.

ב"כ המערער טען כי בפתח ישיבת יום 7.1.19 הוא חזר ובקש לדחות את התביעה ו/או לעכב את הדיון בה, ובימ"ש קמא דחה את הבקשה בקובעו כי "בדיני שטרות באופן כללי , אם אני מוציאה סדרה של שטרות לצורך הענין, ואני מוכיחה כי פרעתי שטר אחד, זה לא אומר שום דבר לגבי ה- 9 האחרים". ב"כ המשיבה טען כי מדובר בהחלטה אחרת, עליה היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור.

דיון הטענה לפיה בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על ההחלטה מיום 6.1.19 נדחתה על ידי כבוד השופטת י. קראי-גירון (רע"א 81378-01-19) – ראוי היה שלא היתה נטענת , שהרי הבקשה נמחקה לבקשת המערער שהודיע כי בנתיים כבר ניתן פסק דין בתובענה וכי יערער על ההחלטה במסגרת העירעור על פסק הדין (כפי שעשה בפועל).

...

על פי ההסכמים התחייב המערער לרכוש מהמשיבה מוצרים בהיקף של 100,000 ₪ בחודש למשך 5 שנים וכי המשיבה תשלם למערער מענק בסך 250,000 ₪ - מחצית ב- 12 תשלומים ומחצית כעבור שנה.

לגופו של ענין יש לקבל את הערעור ואיני סבורה כי יש להכביר מילים בענין.

הסכם ההתקשרות הוא שמהווה את "עיסקת היסוד" בגינה ניתנו ההמחאות ושטרי החוב ומתוך הסכם זה שואבים שטרי החוב וההמחאות את "כוחם המשפטי". ב"כ הצדדים עוד הוסיפו וטענו כי הדבר נועד "למנוע החלאות סותרות בתיקים מקבילים ...", שהוא הרציונל העומד מאחורי הכלל של "השתק הפלוגתא". לפיכך, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטת בימ"ש קמא מיום 7.1.19 וקובעת כי ההליכים בתא"מ 64276-12016 מעוכבים מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא, נוכח פסק הדין מיום 27.12.18 בתא"מ 71838-01-17.

המשיבה תשלם למערער שכ"ט עו"ד ב סך 12,000 ₪.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא ב-ת.א. 51523-07-18 מיום 1.6.2020 (כב' השופטת חגית בולמש), במסגרתו נדחתה תביעת המערער לחייב את המשיב בתשלום בגין המחאות אשר חוללו על ידו.

פסק הדין של בית המשפט קמא במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות את התביעה על הסף, מאחר ומדובר בחוזה פסול, הנוגד את תקנת הציבור, ואשר בית המשפט לא ייתן יד לאכיפתו.

טעמי להלן; הפורום הנאות לידון בסכסוך לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים והנתונים כפי שהוצגו בפני בית המשפט קמא, אני סבורה כי שגה בית המשפט קמא עת פסק כי ישראל אינה בגדר פורום נאות לידון בסכסוך בין הצדדים או כי הסמכות לידון בו נתונה לבית המשפט בקפריסין בהתאם לדין החל שם. ההליך נשוא פסק דינו של בית המשפט קמא הוא בגדר תביעה שטרית, אשר בבסיסה התחייבות המשיב כלפי המערער לתשלום סכומים כאלה ואחרים, אשר נטען כי שולמו על ידו בגין ערבותו לחובות המשיב כלפי הקזינו.

...

פסק הדין של בית המשפט קמא במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות את התביעה על הסף, מאחר ומדובר בחוזה פסול, הנוגד את תקנת הציבור, ואשר בית המשפט לא ייתן יד לאכיפתו.

לאחר שחזרתי ועיינתי בפסק הדין של בית המשפט קמא, כמו גם בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, אולם באופן אשר אין בו כדי לשנות את התוצאה המעשית אליה הגיע בית המשפט קמא.

טעמי להלן; הפורום הנאות לדון בסכסוך לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים והנתונים כפי שהוצגו בפני בית המשפט קמא, אני סבורה כי שגה בית המשפט קמא עת פסק כי ישראל אינה בגדר פורום נאות לדון בסכסוך בין הצדדים או כי הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט בקפריסין בהתאם לדין החל שם. ההליך נשוא פסק דינו של בית המשפט קמא הוא בגדר תביעה שטרית, אשר בבסיסה התחייבות המשיב כלפי המערער לתשלום סכומים כאלה ואחרים, אשר נטען כי שולמו על ידו בגין ערבותו לחובות המשיב כלפי הקזינו.

בבית המשפט העליון רע"א 1691/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. מפלים 26 אלד בע"מ 2. מפלים (טרבלסי) אירועים וקונגרסים בע"מ 3. ריב"ל 26 אלד בע"מ 4. אלירן טרבלסי נ ג ד המשיב: משה טרבלסי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי, סג"נ) מיום 14.1.2024 בת"א 10094-10-23 ות"א 68843-08-23 בשם המבקשים: עו"ד אילן בומבך; עו"ד אשר אדרי ][]החלטה

אין חולק כי ההמחאות ניפרעו כסדרן במשך כ-3 שנים, אולם החל מחודש פברואר 2020 ניתנו לגבי ההמחאות הודעות חילול והם לא ניפרעו.

בד בבד, הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב בבית משפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 25282-06-21; להלן: תביעת המבקשים) בה טענו, בין היתר, כי המשיב הפר את תניית אי-התחרות ועל כן הם פטורים מתשלום יתרת התמורה וכי המשיב חב להם סכומי כסף נוספים בסך כולל של 3,800,000 ש"ח. במסגרת דיון שהתקיים בתביעת המבקשים ביום 7.2.2022, הגיעו הצדדים להסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין לפיהן הסכסוכים שביניהם יועברו לבוררות (הסכמות אלה ייקראו להלן, לשם הנוחות: הסכם הבוררות).

צוין כי בהסכם הבוררות נקבע כי בהליך הבוררות יתבררו תביעות "בגין שטרות", כאשר תביעות מסוג זה אינן מוגבלות דוקא לעילה שטרית, וברי כי טענה לאי-תשלום יתרת התמורה באמצעות ההמחאות שנמשכו על ידי המבקשים לטובת המשיב, הן טענות "בגין" השיטריות.

...

המשיב טען בכתב תביעתו כי על המבקשים לשאת בתשלום מלוא יתרת התמורה בגין מכירת אחזקותיו בחברה בסך כולל של 1,159,600 ש"ח. מנגד, בכתב הגנה מטעמם טענו המבקשים כי דין תביעת המשיב להידחות על הסף, שכן לפי הוראות הסכם הבוררות המשיב היה רשאי להגיש תביעה "שטרית" בלבד, בעוד שהתביעה שהוגשה על ידו נסובה כולה על עילה חוזית.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

הבקשה נדחית.