בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה טלי מירום) מיום 08/11/20 בתיק ת"ק 16004-08-19, במסגרתו קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיב נגד הגב' לימור זיתון (להלן: "המבקשת") ובן זוגה מר אלחי זיתון (להלן: "מר זיתון"), בחלקה הגדול וחייב את המבקשת ומר זיתון, לשלם, ביחד ולחוד, למשיב סך של 25,930 ₪.
עוד נטען כי עיון בבקשה לביטול פסק דין וכן בעדות המבקשת בבית משפט קמא מוכיח כי למבקשת עצמה לא היה כל קשר חוזי עם המשיב, ומשכך לא היה מקום לקבל כנגדה את התביעה ולהטיל עליה חיוב כלשהוא.
בנסיבות אלה, כאשר מחד עומדת גרסת המשיב הנתמכת בין היתר בהתכתבויות בינו לבין המבקשת ומר זיתון וכן בעדות קבלן נסיעות נוסף שטוען להתנהלות דומה של המבקשת ובעלה, ומנגד נימצאת גרסת המבקשת ועדותה, אשר לגביהן הצביע בית משפט קמא על לא מעט סתירות, שמערערות את מהימנותה, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לקביעת בית משפט קמא בנוגע לחזקת השתוף והשלכותיה, ושעה שפסק הדין מבוסס כאמור על מימצאי עובדה ומהימנות, ואכן עולה כי המצג שהוצג על ידי המבקשת בפני המשיב, מבסס את גרסת המשיב כי המבקשת כמו גם מר זיתון התקשרו עימו בהסכם לבצוע הסעות ונטלו על עצמם ביחד ולחוד התחייבות לפרוע את חשבונותיו של המשיב.
...
משלא נתקבלה תשובת המשיב לבקשה, ולאור מהות ההליך ועל מנת שלא לסגור בפני המבקשת את דלתות בית המשפט נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקשת והורה על ביטול פסק הדין מיום 04/02/20.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק בית משפט קמא, ולאחר שבחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת המשיב לבקשה.
סוף דבר
סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.
