מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בתביעה על הסכם הסעות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עקב היתנגדות לבצוע השטר שהגישו הנתבעים, התבררה התביעה וניתן בה פסק דין ביום 8.7.17, עליו הוגש ערעור ובו ניתן ביום 12.4.18 פסק דין בערכאת העירעור [ת"א 22689-04-11 (שלום עפולה); ע"א 16907-10-17, בהתאמה).
ביהמ"ש המחוזי בנצרת, בשבתו כערכאת ערעור על פסק הדין, דחה את העירעור תוך שקבע כי עדותו של התובע כאן ביחס לנסיבות חתימת השיק אינה עקבית ואחת הגרסאות שנשמעו מפיו גם אינה מתיישבת עם זו של אישתו.
כן נטען, כי שעה שבמסגרת התביעה השטרית העלתה התובעת טענות מכוח דיני החוזים ודיני הערבות, שהתבררו ונדחו, הרי דין התביעה הנוכחית, הנשענת על עילות מכוח דיני החוזים ודיני הערבות, להיות מסולקת על הסף מכוח דיני השתק ודיני ההתיישנות.
עוד נקבע כי, כאשר נידרש בירור עובדתי במטרה להכריע בבקשה לסילוק תובענה על הסף, מוצדק לדחות את הבקשה כדי לאפשר את המשך הבירור במסגרת ההליך העקרי (רע"א 6953/22 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר-ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ (5.1.2021)).
...
אומר כי אין בידי לקבל טיעון זה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים, ואבאר.
סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה התיישנה עוד בטרם הוגשה.
לפיכך, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 23 נובמבר 2023 ע"א 21973-07-23 ציר הסעות ותיור (פסגות מינוף והובלה) בע"מ נ' מוניות סמדר החדשה בע"מ לפני כבוד השופט רם וינוגרד כבוד השופטת שושנה ליבוביץ כבוד השופטת תמר בר-אשר המערערים 1. ציר הסעות ותיור בע"מ 2. זוהר צדיק 3. כפיר צדיק 4. אהוד זקן 5. המונית השישית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גבריאל פרידמן המשיבה מוניות סמדר החדשה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אופיר בר-עם פסק דין
ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט הבכיר נ' מהנא) בתביעות ההדדיות המאוחדות ת"א 72182-01-19 ות"א 9658-02-19, מיום 11.5.2023.
אשר לטענה לפיה ציר הסעות לא היתה צד להסכם, נקבע כי "משהגעתי למסקנה כי נושאי המשרה באותה חברה חתמו על ההסכם, ובשים לב למערכת היחסים בינה לבין המונית השישית והאורגנים של שתי החברות", והעובדה שמסרה את המוניות והזכויות הציבוריות למשיבה, הרי שיש לקבוע שההסכם מחייב אותה.
לפיכך נדחה העירעור בעיניין זה. אשר לטענות בעיניין הקביעה לפיה ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם מכר בקשר לזכויות הציבוריות, סבורים אנו שלא נפל פגם בקביעותיו של בית משפט קמא ואנו מאמצים את קביעותיו בהקשר זה. שונים הם פני הדברים ככל שאלה נוגעים לקביעה לפיה ציר הסעות היתה צד להסכם ולקביעה לפיה החיובים הנובעים מההסכם מוטלים על המערערים כולם ביחד ולחוד.
...
עוד נטען שלא היה מקום לחייב את המערערים 4-2 באופן אישי בחיובים הכספיים – שאלה שהדיון בה הפך לתיאורטי – וכי יש להתערב בשיעור שכר הטרחה וההוצאות, סוגיה שבית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בה ושלא הוצגה כל עילה של ממש להתערבות בה במקרה זה. לאחר עיון בערעור ובתשובה בכתב הגענו למסקנה לפיה ניתן להכריע בערעור על יסוד המסמכים בכתב, בהתאם להוראת תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
לפיכך נדחה הערעור בעניין זה. אשר לטענות בעניין הקביעה לפיה ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם מכר בקשר לזכויות הציבוריות, סבורים אנו שלא נפל פגם בקביעותיו של בית משפט קמא ואנו מאמצים את קביעותיו בהקשר זה. שונים הם פני הדברים ככל שאלה נוגעים לקביעה לפיה ציר הסעות היתה צד להסכם ולקביעה לפיה החיובים הנובעים מההסכם מוטלים על המערערים כולם ביחד ולחוד.
לפיכך אנו סבורים שיש להשיב את הדיון לבית משפט קמא על מנת שינמק קביעות אלה במסגרת פסק-דין משלים.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה טלי מירום) מיום 08/11/20 בתיק ת"ק 16004-08-19, במסגרתו קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיב נגד הגב' לימור זיתון (להלן: "המבקשת") ובן זוגה מר אלחי זיתון (להלן: "מר זיתון"), בחלקה הגדול וחייב את המבקשת ומר זיתון, לשלם, ביחד ולחוד, למשיב סך של 25,930 ₪.
עוד נטען כי עיון בבקשה לביטול פסק דין וכן בעדות המבקשת בבית משפט קמא מוכיח כי למבקשת עצמה לא היה כל קשר חוזי עם המשיב, ומשכך לא היה מקום לקבל כנגדה את התביעה ולהטיל עליה חיוב כלשהוא.
בנסיבות אלה, כאשר מחד עומדת גרסת המשיב הנתמכת בין היתר בהתכתבויות בינו לבין המבקשת ומר זיתון וכן בעדות קבלן נסיעות נוסף שטוען להתנהלות דומה של המבקשת ובעלה, ומנגד נימצאת גרסת המבקשת ועדותה, אשר לגביהן הצביע בית משפט קמא על לא מעט סתירות, שמערערות את מהימנותה, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לקביעת בית משפט קמא בנוגע לחזקת השתוף והשלכותיה, ושעה שפסק הדין מבוסס כאמור על מימצאי עובדה ומהימנות, ואכן עולה כי המצג שהוצג על ידי המבקשת בפני המשיב, מבסס את גרסת המשיב כי המבקשת כמו גם מר זיתון התקשרו עימו בהסכם לבצוע הסעות ונטלו על עצמם ביחד ולחוד התחייבות לפרוע את חשבונותיו של המשיב.
...
משלא נתקבלה תשובת המשיב לבקשה, ולאור מהות ההליך ועל מנת שלא לסגור בפני המבקשת את דלתות בית המשפט נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקשת והורה על ביטול פסק הדין מיום 04/02/20.
דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק בית משפט קמא, ולאחר שבחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת המשיב לבקשה.
סוף דבר סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ב-ת"א 4503/98 מדינת ישראל באמצעות מנהל מקרקעי ישראל נ' אבו ראשד ואח' (01.01.01) ניתן תוקף פסק דין להסכמת הצדדים כפי שהוצגה בפרוטוקול ולפיה התושבים יעברו לשטח סמוך "בתנאי שכלל השטח החדש לא יהיה גדול מן השטח בו מחזיקים הנתבעים היום" והעברה זו תיכלול "כל מבני המגורים והמכלאות ומבני העזר, כולל המתבנים לקש", המדינה תממן הכשרת הקרקע ודרך הגישה שתשמש מעבר לרכב "לרבות אוטובוס להסעת ילדים". נטען כי להבנתם, התושבים רשאים להקים מבנים קשיחים למגורים, להם ולילדיהם ולתמיכה בטענה זו הפנה המבקש להחלטה ב-תב"ש אבו ראשד בבית משפט שלום בקרית גת, במסגרתה בוטלו צוי הריסה למבנים חדשים מכח מערכת ההסכמים.
אלא שב-ת"א אלהוואשלה קיבלה כב' הש' טיקטין עדולם תביעת המדינה לביטול ההסכמים והורתה על פינוי התושבים מהשטח תוך שנה ממועד פסק הדין (נספח 5 לבקשה).
בדחותו העירעור על צ"ה אל הואשלה קבע כב' הנשיא אלון בסעיף 5 לפסק דינו ב-עפ"א אל הואשלה, שמקובלת עליו קביעת בית משפט השלום "...כי אין בסיס או אחיזה לטענת המערער לגבי זכות כביכול שקמה לו לבנייה שכזו ללא היתר... לא זכות שבדין ולא זכות שבצדק". כב' הש' שהם קבע בסעיף 7 להחלטתו ב-רע"פ אלהואשלה "לא מתעורר חשש כי נגרם למבקש עוות דין כלשהוא, או כי נגרם אי צדק כלפיו". גם אם היה להסכמים תוקף - אשר כאמור לעיל לא קיים בהנתן אישור פסק דינה של כב' הש' טיקטין עדולם הן ב-ע"א אבו ראשד והן ב-רע"א אבו ראשד - מדובר בתוקף קינייני ולא תיכנוני, כפי שטענה בצדק ב"כ המשיבה.
...
אשר על כן גם מקובלת עלי טענת ב"כ המבקש, כי "לא ניתן לדעת מתי וכיצד נוצר מצב שבו אחר חותם בשם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית". צודקת ב"כ המשיבה כי לפי "דוקטרינת הבטלות היחסית" שהותוותה בפסיקה "לצורך הכרעה בדבר התוצאה הראויה של הליך מנהלי פגום יש לשקול בין היתר, את מהות הפגם, חומרתו והשפעתו על תוכן ההחלטה הסופית" [ראו סעיף 9 להחלטת כב' הש' אלרון ב-ענין אבו שאח והאסמכתאות שם].
פגמים נטענים נוספים בהינתן המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי טעם לבחון טענות נוספות של המבקש, כגון מועד בניית המכלאה, השיהוי בהוצאת צו ההריסה, העברת הטיפול במכלאה מהיחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה לועדה המקומית בני שמעון, אכיפה שרירותית וטענות נוספות.
סוף דבר התוצאה היא אפוא שהבקשה מתקבלת וצו ההריסה המינהלי מבוטל.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ב-ת"א 4503/98 מדינת ישראל באמצעות מנהל מקרקעי ישראל נ' אבו ראשד ואח' (01.01.01) ניתן תוקף פסק דין להסכמת הצדדים כפי שהוצגה בפרוטוקול ולפיה התושבים יעברו לשטח סמוך "בתנאי שכלל השטח החדש לא יהיה גדול מן השטח בו מחזיקים הנתבעים היום" והעברה זו תיכלול "כל מבני המגורים והמכלאות ומבני העזר, כולל המתבנים לקש", המדינה תממן הכשרת הקרקע ודרך הגישה שתשמש מעבר לרכב "לרבות אוטובוס להסעת ילדים". נטען כי להבנתם, התושבים רשאים להקים מבנים קשיחים למגורים, להם ולילדיהם ולתמיכה בטענה זו הפנה המבקש להחלטה ב-תב"ש אבו ראשד בבית משפט שלום בקרית גת, במסגרתה בוטלו צוי הריסה למבנים חדשים מכח מערכת ההסכמים.
אלא שב-ת"א אלהוואשלה קיבלה כב' הש' טיקטין עדולם תביעת המדינה לביטול ההסכמים והורתה על פינוי התושבים מהשטח תוך שנה ממועד פסק הדין (נספח 5 לבקשה).
בדחותו העירעור על צ"ה אל הואשלה קבע כב' הנשיא אלון בסעיף 5 לפסק דינו ב-עפ"א אל הואשלה, שמקובלת עליו קביעת בית משפט השלום "...כי אין בסיס או אחיזה לטענת המערער לגבי זכות כביכול שקמה לו לבנייה שכזו ללא היתר... לא זכות שבדין ולא זכות שבצדק". כב' הש' שהם קבע בסעיף 7 להחלטתו ב-רע"פ אלהואשלה "לא מתעורר חשש כי נגרם למבקש עוות דין כלשהוא, או כי נגרם אי צדק כלפיו". גם אם היה להסכמים תוקף - אשר כאמור לעיל לא קיים בהנתן אישור פסק דינה של כב' הש' טיקטין עדולם הן ב-ע"א אבו ראשד והן ב-רע"א אבו ראשד - מדובר בתוקף קינייני ולא תיכנוני.
...
סוף דבר למבקש אין זכות עמידה, בניית הסככה בוצעה ללא היתר, צו ההריסה הוצא כדין ובמועדים הקבועים בסעיף 221 ל-חוק התו"ב, ההיוועצות קוימה כדין, לא נפל כל פגם בהוצאת צו ההריסה, ודאי לא כזה המצדיק ביטולו.
אשר על כן הבקשה לעיכוב ביצוע וביטול הצו - נדחית.
המבקש ישלם למשיבה הוצאותיה בסך 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו