ערעור על פסק דין בתביעה נגד עמותה וחבר בה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אופירה דגן-טוכמכר ונציגי הציבור מר איסר באומל ומר יהודה פינקלשטיין; ס"ק 33425-02-18), אשר דחה בקשת-צד בסכסוך קבוצי שהגישה המערערת, להכיר בה כ"ארגון עובדים" של מורים וגננות בישראל.

בחודש יולי 2017 הגישה המערערת, יחד עם גב' מיכל קרמר (כיום יו"ר העמותה), כתב תביעה כנגד המדינה וארגון המורים (סע"ש 48758-07-17) במסגרתו טענה כי לאחר שגב' קרמר ביטלה את חברותה באירגון המורים והצטרפה למערערת - לא קיבלה שי לחג.

משכך, המערערת מבקשת לחתור תחת הסדר הקיים ולהחליפו באחר כאשר חברים בה מספר זעום של חברים ביחס לחברי יחידת המיקוח; כאשר החלה לפעול הלכה למעשה כחודשיים בלבד לפני מועד הגשת הבקשה לבית הדין; כאשר בעת הגשת הבקשה טרם קיימה בחירות בקרב חבריה; וכאשר הבקשה לתיקון תקנון שהגישה נדחתה על ידי רשם העמותות וכלל לא ברור מהו התקנון שבתוקף.

כן פירטה המערערת אירועים נוספים שהתרחשו לאחר פסק הדין של בית הדין האיזורי, והגישה שתי בקשות להגשת ראיות נוספות בערכאת העירעור, וביניהן ישיבת דירקטוריון של "אורט" בקשר לפיטורי מר נמר במסגרתה הודאה (לטענתה) של ארגון המורים בהיותה של המערערת "ארגון עובדים". המדינה (המשיבה 1), סבורה כי יש להותיר על כנן את קביעות בית הדין האיזורי אשר התקבלו לאחר הליך הוכחות במהלכו התרשם בית הדין במישרין מעדויות הצדדים, שכן טענות המערערת המועלות מן הגורן ומן היקב אינן מחזיקות כל טענה משפטית שיש בה כדי להצביע על פגם משפטי שנפל בפסק הדין ומצדיק היתערבות בו. משכך, אין אלא לקבוע כי המערערת היא התארגנות ספונטאנית וספורדית של עובדים מיחידות מקוח שונות, שאינה ממלאת אחר התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת מעמד של "ארגון עובדים". כך, ולמשל, לא הוכח כי מדובר ב"ארגון של קבע" שיכול להבטיח את היציבות הנדרשת ביחסי עבודה; תקנון העמותה כפי שהוגש חסר; בקשות ההצטרפות לעמותה היו מותנות ולא ניתן לראותן כאותנטיות ורצוניות; לא ברור אם כל חברי העמותה הם עובדי הוראה, בכלל וכאלה המועסקים על ידי המדינה בפרט; מטרות העמותה מבולבלות ואף לא ברור מול איזה מעסיק היא מבקשת להתייצב (שכן היא אינה מבחינה בין יחידות המיקוח השונות); לא מיתקיים התנאי של ארגון דמוקרטי שכן מדובר בעובדים ספורים שחברו יחדיו ולא הוכח מנגנון בחירות תקין, עם פקוח ובקרה; ואף קיים קושי עם מטרות העמותה ואפשרותה למלא את התפקיד שהחוק הטיל על ארגון עובדים, מעצם ניסיונה להקים ארגון שאינו מבחין בין יחידות המיקוח השונות והמעסיקים השונים, על כל המשתמע מכך.

...

בכל הכבוד ללהט בו נכתב והושמע טיעונה של המערערת, לא מצאנו בו תחליף לעמידה בתנאים הפשוטים והברורים להכרה בארגון עובדים שנקבעו זה מכבר בפסיקה.

אשר לבקשות לצירוף ראיות נוספות - לא מצאנו בנסיבות המקרה הצדקה לקבלן.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 17174-07-21 נ.ר.ש.א. לבנין והשקעות בע"מ ואח' נ' מיארה ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר ד"ר מנחם רניאל מערערים 1.נ.ר.ש.א. לבנין והשקעות בע"מ 2.אמין רמאל משיבים 1.רוני מיארה 2.מרים מיארה 3.וקסמן-גוברין-שטרן ניהול פרוייקטים (צפון) בע"מ פסק דין

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 10.6.21, לפיו קיבל את תביעת המשיבים 1,2 נגד המערערים בגין ליקויי בנייה ועגמת נפש בסך 85,300 ₪ והוצאות בסך 16,500 ₪, ועוד שכר טירחת עורך דין בסך 17,500 ₪.

כמו כן חתמו המערערים על נספח יא' להסכם המופנה לחברי העמותה ולפיו "אנו נהיה אחראיים כלפיכם באופן ישיר בכל הקשור לבניית הדירה לרבות טיב הבנייה ... ולתיקון הליקויים בדירה ... הכל כאחריות מוכר כהגדרתו בחוק המכר [דירות]". על כן יש לדחות את טענת המערערים כאילו קביעת אחריותם מנוגדת להסכמים שעליהם חתמו עם העמותה, וזאת בנוסף על המחאת הזכויות לאחר מכן.

...

דיון והכרעה: אני דוחה את טענת המערערים לפיה אין להם יריבות והתחייבות כלפי המשיבים.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני דוחה חלק מהערעור ומקבל חלק מהערעור, כך שמהסכום שנקבע על ידי בית המשפט קמא כסכום הפיצויים יופחת סך 12,870 ₪ והוא יעמוד על 72,430 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3907/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. אוהד בוכריס 2. מרדכי מוטי סויסה 3. יניב שריקי 4. חיים שריקי 5. ציון אסייג 6. ירון שריקי נ ג ד המשיבים: 1. יהודה אברהמי 2. אייל בוזגלו 3. יעקב אלקובי 4. משה זיגדון 5. אברהמי מתיתיהו 6. יצחק שושן 7. יוסף שעשוע בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.4.2022 בת"א 47907-10-21 שניתנה על ידי כב' השופט יעקב דנינו בשם המבקשים: עו"ד רועי רוזן; עו"ד מוחמד ריזקה ][]החלטה

ואולם, ביום 28.10.2021 הגישו, בין היתר, המבקשים כתב תביעה נגד המשיב אברהמי וכן נגד חברי העמותה אייל בוזגלו, יעקב אלקובי (להלן: המשיב אלקובי), משה זיגדון (להלן: המשיב זיגדון), אברהמי מתיתיהו, יצחק שושן ויוסף שעשוע (המשיבים 7-2.

עוד התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה אשר יאסור על ועד העמותה שנבחר באותה האספה להיתכנס, וזאת עד למתן פסק הדין בתובענה שהוגשה, וכן ליתן צו עשה המורה על זימונה של אסיפה כללית בהישתתפות חברי האספה הכללית בלבד, וללא באי-כוח הצדדים.

...

ואולם, כידוע, אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית של הערכאה הדיונית ממכלול הראיות והעדים שהופיעו בפניה, אלא במקרים חריגים בהם מסקנות הערכאה הדיונית אינן מתיישבות עם הגיונם של הדברים והשכל הישר, או כאשר נעלמו מערכאה זו עובדות מהותיות (ראו, מיני רבים: ע"א 4933/17 גרין (איבגי) נ' פרידמן, פסקה 43 (11.10.2020); ע"א 8422/19 הרב ברויאר נ' עמותת חברת קדישא גחש"א ראשון לציון, פסקה 14 (11.1.2021); ע"א 2786/18 בכר נ' קופרלי, פסקה 46 (30.12.2021)).

כמו כן, וביחס לטענות הנוגעות לפיטוריו של המשיב בוכריס, מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא לפיה אין בהעדר הפירוט של הנימוקים אשר בהתבסס עליהם החלטה זו התקבלה, כדי להביא לכאורה לבטלותה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

עוד חייב בית המשפט את המבקשת והעמותות בתשלום הוצאות נוספות לטובת המשיב והחברה, לרבות שכר טירחת עו"ד בסך כולל של 120,000 ש"ח. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

המבקשת הבהירה כי המשיב והחברות לא ביקשו לתקן את כתב התביעה נגדה ורק בסיכומיהם כללו טענה לפיה יש לחייב גם את המבקשת בסכום בו נתבעו העמותות, ולא היה מקום להורות כן. בהקשר זה גם נטען כי אין כל יסוד לקביעת בית המשפט כי כל הכספים מצויים בידי המבקשת.

בכל הנוגע לסכויי העירעור נטען כי פסק הדין "מדבר בעד עצמו וזועק את זעקת הדל אשר הנתבעים חברו יחדיו, לעשוק את כל כספו". מה גם, שפסק הדין נסוב על קביעות עובדתיות ועל הערכת מהימנות שאין ערכאת העירעור נוטה להתערב בהן.

היינו כנגד הפקדת ערבות כספית בסך של 2 מיליון ש"ח על ידי המבקשת ותשלום ההוצאות שהושתו עליה, יעוכב פסק הדין עד להכרעה בעירעור.

...

בכתב התביעה טענו המשיב והחברות כי הם נוצלו על ידי המבקשת ויתר המשיבים לצורך ביצוע עבודות הבנייה בפרויקט אולם בסופו של דבר לא שולמה להם התמורה המגיעה להם והם אף נאלצו לשלם מכיסם לעובדים ולספקים של הפרויקט.

דיון והכרעה לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

ברם בשים לב לכל האמור לעיל, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להצדיק את דחיית הבקשה במלואה.

אשר על כן בכפוף למילוי התנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי לביטול העיקולים אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 27992-10-23 עמותת כנסת מרדכי סדיגורא נ' מתתיהו לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המערערת - המבקשת עמותת כנסת מרדכי סדיגורא (ע"ר) ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אבי וינרוט ועו"ד אריק מגידיש המשיבה אילנה מתתיהו ע"י ב"כ עו"ד ירון לביא פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 28.9.2023 בת"א 31319-09-23.

ביום 26.9.2023 הוגש כתב תביעה נגד המבקשת וחברי העמותה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) עקרונות היסוד בנוגע לשיקולים הנוגעים למתן סעד זמני והתערבות ערכאת ערעור בהחלטה הנוגעת לסעד זמני סוכמו על ידי כב' השופט כבוב בהחלטתו מיום 26.9.2023 ברע"א 6449/23 אמונה רוקח נ' תושבי נוב – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ ואח' בסעיפים 16-17: "16. הלכה היא עמנו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטותיה בעניין סעדים זמניים, וכי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה תהא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם להכרעה בסעד הזמני השפעה ניכרת או בלתי הפיכה על זכויות הצדדים (ראו, מני רבים: רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 15 [פורסם בנבו] (10.11.2022) (להלן: עניין זכאים); רע"א 4491/22 יגאל ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 16 [פורסם בנבו] (02.08.2022) (להלן: עניין יגאל ריאלטי); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 16 [פורסם בנבו] (08.08.2021) (להלן: עניין אכסאל); רע"א 4252/21 חברת דרדלוקס בע"מ נ' קדם, פסקה 12 [פורסם בנבו] (13.07.2021)......

ב) החלטת בית משפט קמא בנוגע למתן צווי מניעה זמניים מקובלת עלי במלואה הן מבחינת סיכויי תביעה לכאוריים והן מבחינת מאזן הנוחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כך שהסעד של מתן צו עשה זמני יבוטל.