השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אופירה דגן-טוכמכר ונציגי הציבור מר איסר באומל ומר יהודה פינקלשטיין; ס"ק 33425-02-18), אשר דחה בקשת-צד בסכסוך קבוצי שהגישה המערערת, להכיר בה כ"ארגון עובדים" של מורים וגננות בישראל.
בחודש יולי 2017 הגישה המערערת, יחד עם גב' מיכל קרמר (כיום יו"ר העמותה), כתב תביעה כנגד המדינה וארגון המורים (סע"ש 48758-07-17) במסגרתו טענה כי לאחר שגב' קרמר ביטלה את חברותה באירגון המורים והצטרפה למערערת - לא קיבלה שי לחג.
משכך, המערערת מבקשת לחתור תחת הסדר הקיים ולהחליפו באחר כאשר חברים בה מספר זעום של חברים ביחס לחברי יחידת המיקוח; כאשר החלה לפעול הלכה למעשה כחודשיים בלבד לפני מועד הגשת הבקשה לבית הדין; כאשר בעת הגשת הבקשה טרם קיימה בחירות בקרב חבריה; וכאשר הבקשה לתיקון תקנון שהגישה נדחתה על ידי רשם העמותות וכלל לא ברור מהו התקנון שבתוקף.
כן פירטה המערערת אירועים נוספים שהתרחשו לאחר פסק הדין של בית הדין האיזורי, והגישה שתי בקשות להגשת ראיות נוספות בערכאת העירעור, וביניהן ישיבת דירקטוריון של "אורט" בקשר לפיטורי מר נמר במסגרתה הודאה (לטענתה) של ארגון המורים בהיותה של המערערת "ארגון עובדים".
המדינה (המשיבה 1), סבורה כי יש להותיר על כנן את קביעות בית הדין האיזורי אשר התקבלו לאחר הליך הוכחות במהלכו התרשם בית הדין במישרין מעדויות הצדדים, שכן טענות המערערת המועלות מן הגורן ומן היקב אינן מחזיקות כל טענה משפטית שיש בה כדי להצביע על פגם משפטי שנפל בפסק הדין ומצדיק היתערבות בו. משכך, אין אלא לקבוע כי המערערת היא התארגנות ספונטאנית וספורדית של עובדים מיחידות מקוח שונות, שאינה ממלאת אחר התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת מעמד של "ארגון עובדים".
כך, ולמשל, לא הוכח כי מדובר ב"ארגון של קבע" שיכול להבטיח את היציבות הנדרשת ביחסי עבודה; תקנון העמותה כפי שהוגש חסר; בקשות ההצטרפות לעמותה היו מותנות ולא ניתן לראותן כאותנטיות ורצוניות; לא ברור אם כל חברי העמותה הם עובדי הוראה, בכלל וכאלה המועסקים על ידי המדינה בפרט; מטרות העמותה מבולבלות ואף לא ברור מול איזה מעסיק היא מבקשת להתייצב (שכן היא אינה מבחינה בין יחידות המיקוח השונות); לא מיתקיים התנאי של ארגון דמוקרטי שכן מדובר בעובדים ספורים שחברו יחדיו ולא הוכח מנגנון בחירות תקין, עם פקוח ובקרה; ואף קיים קושי עם מטרות העמותה ואפשרותה למלא את התפקיד שהחוק הטיל על ארגון עובדים, מעצם ניסיונה להקים ארגון שאינו מבחין בין יחידות המיקוח השונות והמעסיקים השונים, על כל המשתמע מכך.
...
בכל הכבוד ללהט בו נכתב והושמע טיעונה של המערערת, לא מצאנו בו תחליף לעמידה בתנאים הפשוטים והברורים להכרה בארגון עובדים שנקבעו זה מכבר בפסיקה.
אשר לבקשות לצירוף ראיות נוספות - לא מצאנו בנסיבות המקרה הצדקה לקבלן.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.