בית משפט השלום בחדרה
תאד"מ 5819-07-21 מי עירון בע"מ נ' לחאם ואח'
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון
התובעת
מי עירון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד סמי זחאלקה
הנתבעים
1. זוהיר לחאם
2. פאוזיה לחאם
ע"י ב"כ עוה"ד וחיד עותמאן
פסק דין
בע"א 37819-10-21 לחאם נ' מי עירון נקבע:
"המערערים טענו כי גם אם חוברו על ידי המשיבה למערכת שהמשיבה הקימה, הרי שהדבר נעשה עובר ליום 1/1/12, ומכאן שיש לראות המשיבה כמי שפעלה כקבלן עבור העיריה, שכן במועד זה היא טרם נכנסה כאחראית על משק המים והביוב, ורק לעיריה עומדת עילת תביעה נגדם. אין בידי לקבל טענה זו: ראשית –יובהר כי המערערים עצמם בקשו בראיות שהגישו, להסתמך על הסכמות שגובשו בין צדדים אחרים לבין המשיבה, בעקבות פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי כאמור בסעיף 4 לעיל. לתצהיר המערער בבית המשפט קמא צורף ת/4 - ההסכם שנעשה עם המשיבה, שכאמור שהמערערים אינם צד לו, ברם בצירופו, ובטענותיהם הם מבקשים להסתמך על הסכם זה (ראה האמור בתצהיר המערער שהוגש לבית המשפט קמא). בהסכם נכתב במפורש כי:
שנית – סעיף 139 לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א 2001 קובע כי:
"החל ביום תחילת פעילות החברה תהיה כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחום החברה משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים וביוב וכן מחובותיה לבצוע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה, וינטלו ממנה סמכויותיה ע"פ כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם..."
מטרת סעיף זה הנו להעביר את כל החובות והסמכויות לתאגיד המים, ובענין זה ראה האמור בפסק דינו של כבוד השופט סוקול בעת"מ (מחוזי חיפה) 342/08 בכל הנוגע לגבייה הקשורה לחבות שהתגבשה גם עובר להקמת התאגיד:
"הסמכות שנטלה אינה רק להטיל חיוב, כלומר לידרוש, אלא גם נטלה סמכות הגביה, כלומר גם לגבי דרישות וחיובים שהושתו לפני הקמת התאגיד...מועד התגבשות החבות אינו רלבאנטי לשאלת סמכות הגביה של האגרות. ודוקו ראינו כי כאשר עסקינן בגביית היטלי פיתוח בשיטת ההיטל אין זיקת מימון ישירה בין עלויות התשתית שמשרתת נכס מסויים לאגרה. מכאן שמועד ארוע המגבש אינו זהה או דומה למועד ביצוע התשתיות והוא רק מועד המגבש את החבות בתשלום ההיטל...מועד ארוע המגבש חבות עשוי להיות מקרי לחלוטין וללא כל זיקה למועד הקמת התשתיות, בין אם ארע לפני הקמתן ובין אם אירע לאחריהן. זאת ועוד הקמת תאגידי המים והביוב והעברת הסמכות לגביית היטלים אליהם נועדה בין היתר כדי להבטיח כי התשלומים הנגבים ישרתו אך ורק את מערכת הולכת המים. הותרת סמכות הגביה בידי העיריה משמעה כי הכספים שיגבו ישרתו את העיריה בכללותה ולא את מערכות המים אליהן נועדו...מכאן עולה שבין אם עסקינן בדרישה חדשה שנשלחה בשנת 2012 ובין אם מדובר בתיקון הדרישה משנת 2007, הרי שהסמכות לנקוט בהליכים לגביית האגרה הועברה לתאגיד מי כרמל ולא נותרה בידי העיריה".
על פסק דין זה אכן הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שהסתיים בהסכם פשרה שאושר בבית המשפט העליון, ברם הסכם הפשרה לא הוגש, ולא הוכח כי פסק דינו של כבוד השופט סוקול בוטל.
...
במלוא הכבוד, איני מקבלת טענתם זו. המהנדס העיד ספציפית ביחס לנתבעים כי ערך בדיקה מול מסמכי הקבלן שלאחר הביצוע ומול ביתם של הנתבעים בשטח, והגיע למסקנה ברורה וחד משמעית כי ביתם חובר לתשתית של התובעת.
בע"א 37819-10-21 לחאם נ' מי עירון נקבע:
"המערערים טענו כי גם אם חוברו על ידי המשיבה למערכת שהמשיבה הקימה, הרי שהדבר נעשה עובר ליום 1/1/12, ומכאן שיש לראות המשיבה כמי שפעלה כקבלן עבור העיריה, שכן במועד זה היא טרם נכנסה כאחראית על משק המים והביוב, ורק לעיריה עומדת עילת תביעה נגדם. אין בידי לקבל טענה זו: ראשית –יובהר כי המערערים עצמם בקשו בראיות שהגישו, להסתמך על הסכמות שגובשו בין צדדים אחרים לבין המשיבה, בעקבות פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי כאמור בסעיף 4 לעיל. לתצהיר המערער בבית המשפט קמא צורף ת/4 - ההסכם שנעשה עם המשיבה, שכאמור שהמערערים אינם צד לו, ברם בצירופו, ובטענותיהם הם מבקשים להסתמך על הסכם זה (ראה האמור בתצהיר המערער שהוגש לבית המשפט קמא). בהסכם נכתב במפורש כי:
לאור כל האמור, התביעה מתקבלת במלואה.
