המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט יואב פרידמן) מיום 16.11.22 שניתן בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד.
תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית בת"א 37537-09-15 שהגישו בעלי דירות ביניין מרח' משמר הגבול 4 בחיפה (להלן: "הדיירים") נגד חברת מ.ח. פרויקטים בע"מ (בפרוק) עימה התקשרו בחוזה לבצוע תוספת בנייה, נגד המערערת, בעלת המניות בחברה, ונגד המשיב 3 שייצג את התובעים בעיסקה, ותביעה בת"א 10131-12-13 בעילה שטרית שהגיש המשיב 2, הקבלן המבצע, נגד החברה, בגין המחאות שנמסרו לו כתשלום עבור ביצוע העבודות, וחוללו.
"
ראוי גם להפנות בעיניין זה להחלטתו של בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה ובה נדחתה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית המשפט המחוזי בגדריו נמחק ערעור על פס"ד של בימ"ש שלום בו התקבלה תביעת פינוי, וזאת מחמת איחור בהגשתו.
...
לטענת המבקשת, אמנם עקרון תום הלב מחייב את המסקנה כי כלל הידיעה גובר על דרישתה של המצאה כדין ואולם בנסיבות בהן הסתמך ב"כ המבקשת, בתום לב, על תאריך ההמצאה המופיע באתר ורק בהמשך התחוור לו כי בפועל ההחלטה נצפתה ביום 16.11.22 מבוקש לאפשר הדיון בערעור חרף האיחור, שמסתכם בשעות ספורות בלבד, גם לאור העובדה שהערעור הוגש בפועל ביום 16.11.22.
בנוסף, מעיון בפסק הדין ובנימוקי הערעור, אני סבורה, בזהירות המתבקשת, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.
משלא הוכיחה המבקשת טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד, ומורה על מחיקת הערעור בשל האיחור בהגשתו.