ערעור על פסק דין בתאונת דרכים עם נזקי פח

בבית המשפט העליון רע"א 2809/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: רונית קסברי נ ג ד המשיבים: 1. אברהם רוזן 2. איילון חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 56109-11-17 שניתנה ביום 5.4.2018 על ידי כבוד הנשיא א' אברהם בשם המבקשת: עו"ד אלון הוברמן בשם המשיבים: עו"ד אייל חן פסק-דין

רוב תביעות ניזקי רכוש-רכב ('תיקי פח') מוכרעות על דרך הפשרה, ורווחת התופעה של מתן פסק דין על דרך הפשרה, אף ללא שמיעת ראיות, אלא על סמך החומר שבפני בית המשפט, כמו טופסי הודעה שנמסרו לחברות הביטוח, חוות דעת שמאי, ותיק מישטרה ככל שקיים.

תקנה 214ט(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שתוקנה בשנת 2017 אף קובעת כי "בעלי הדין לא יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת". לעיתים, בית המשפט אף אינו קובע אחריות מול אשם תורם בשיעור מסוים, אלא פוסק סכומים בלבד, מה שמקשה "לחלץ" מתוך פסק הדין קביעה שיכולה לסייע בהתדיינות עתידית או מקבילה.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא א' אברהם) בע"א 56109-11-17 מיום 5.4.2018, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשמת הבכירה ש' צור גינור) מיום 5.11.2017 בתא"מ 45860-01-17.

לטענת המבקשת, יש לקבל את בקשתה למתן רשות ערעור, שכן שאלת היחס שבין אשם יוצר-אחריות לאשם תורם בהקשרים אלה, היא שאלה עקרונית ורחבת היקף, אשר בכוחה להשפיע על אלפי תיקים המתנהלים בערכאות השונות.

המסקנה המתבקשת היא, שעל בית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה המתייחסת לתאונה, להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני.

משהגענו למסקנה כי הקביעה בדבר קיומו של אשם תורם, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע אשם יוצר אחריות, וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו – לא מצאנו להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא במקרה דנן, אשר בחן את האירוע הנזיקי על רכיביו השונים, וקבע כי לא קמה למשיב אחריות כלפי המבקשת.

סוף דבר שהערעור נדחה.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות חיפה (כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע ) בת"ק 7949-05-18, שניתן ביום 30.12.18, במסגרתו דחה בית משפט קמא את תביעת המבקשת כנגד המשיבים בגין ניזקי רכוש שנגרמו בעקבות תאונת דרכים מיום 11/12/17.

לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות.

עם זאת ובשל העובדה כי בית משפט קמא לא עשה שמשו במונחים בצורה חדה, אבקש להזכיר כי כבוד השופט עמית המליץ בפסק דינו בפרשת קסאברי הנ"ל, לבית המשפט שדן בתביעות ניזקי רכוש-רכב ('תיקי פח'): "....להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני. לכן, כאשר בית המשפט נותן את פסק דינו בהתדיינות הראשונה עליו להיות "מחודד" לגבי המינוח בו הוא משתמש.

...

בית משפט קמא והמשיך וציין: "התובעת, שחנתה במקום אסור (סעיף 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961) עם שני גלגלים על המדרכה (סעיף 75), העד שפתח דלת בחוסר זהירות לכיוון המדרכה (סעיף 80(א)), והנתבע, שנסע על המדרכה (בניגוד לסעיף 38(א)) לא בכניסה לחצרים, ולא צפה שתיפתח דלת של רכב, שעצר בצורה לא חוקית, ובו הבחין מבעוד מועד." ביחס למסקנה המתבקשת קבע בית משפט קמא: "הסיכום הינו כי אני דוחה את התביעה, וקובעת כי לתובעת ולעד אחריות שווה לתאונה, כזו של הנתבע מס' 3." המבקשת שלא רוותה נחת מפסק דינו של בית משפט קמא, הגישה את בקשת רשות הערעור שלפניי.

מקביעותיו של בית משפט קמא רואים שבית משפט סבר שהתנהגות המבקשת והעד מטעמה שחנו בדרך בה החנו את הרכב ופתחו את הדלת ללא זהירות מצדיקה הפחתת הפיצוי כאשר ציין : "התובעת, שחנתה במקום אסור (סעיף 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961) עם שני גלגלים על המדרכה (סעיף 75), העד שפתח דלת בחוסר זהירות לכיוון המדרכה (סעיף 80(א)).....". וביחס למועד פתיחת הדלת קבע בית משפט קמא עובדתית כי: ".....כי הגרסה הסבירה יותר הינה כי עד התובעת פתח את הדלת במקביל לכך שהאופנוע עבר מימין לרכב..." נוכח אשמה העצמי של המבקשת, כמתואר לעיל, גזר בית משפט קמא את המסקנה המשפטית, תוך הפעלת סעיף 68(א) לפקודה, מבלי לציין זאת במפורש, כאשר אשמה התורם של המבקשת מצדיק, הפחתת פיצוי בשיעור 100%, וכלשון בית המשפט: "קובעת כי לתובעת ולעד אחריות שווה לתאונה" ובשל כך דחה את התביעה.

אני סבור כי לא נפלה כל שגגה בפסק דינו של בית המשפט קמא כאשר הפחית את הפיצוי בשל האשם העצמי, כמבואר בפסק הדין, עד ל- 100% (דחיית התביעה), שעה שהתרשם כי התנהלות התובעת בנסיבות מיוחדת של תיק זה, חניה בדרך בה חנתה ופתיחת הדלת ללא זהירות ובמקביל לנסיעת האופנוע.

" א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 22803-01-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל בפני כב' השופטת רות לבהר שרון 16.4.2015 בעיניין: מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יצחק אוזדין המערערת נ ג ד מדינת ישראל – משרד הבטחון ע"י ב"כ עוה"ד צבי רפופורט המשיבה פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן על ידי כב' השופט אלי ספיר ביום 27.11.13 בת.א. 25199-04-12, בקשר לתאונת דרכים בה נגרמו ניזקי פח לשני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה.

...

אני סבורה, שבנסיבות העניין, בהינתן העובדות שנקבעו על ידי בימ"ש קמא, כאשר מדובר בפגיעה ברורה מאחור, כאשר רכב המערערת עצר ברמזור, יש מקום להטיל אחריות על שני הצדדים בחלקים שווים, ולהטיל אשם תורם של 50% על המשיבה.

סוף דבר הערעור מתקבל.

אני קובעת שיש להטיל את האחריות לתאונה על המערערת ועל המשיבה בחלקים שווים, באופן שהצדדים יחלקו בנזקים של שני כלי הרכב בחלקים שווים.

אפרט להלן את החלטתי זו; דו"ח בוחן תנועה כאשר מוגשים מסמכים במסגרת סדר דין מהיר, צד המתנגד למסמכים אלה או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בתחילת הדיון (ראו עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב (2013), עמ' 186).

(עמוד 6, שורות 5-12 לפרוטוקול מיום 10.1.19) בעיניין ע"א (מחוזי ת"א) 1845/06 מובארק מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] שבו דן המותב בעירעור על פסק דין שהיתקבל בסדר דין מהיר, נאמר, כי כאשר מוצגים המסמכים, אין מקום להציגם על ידי העדים ואז המסמכים המוגשים הם בבחינת ראיה, ללא צורך בתחקור מגיש הראיה: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד שמבקש להיתנגד למסמכים אלו, או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון. כאמור, כתב הגנה הנו בגדר כתב טענות ולא בגדר הזמנת עד. משהוגשה חוות דעתו של השמאי היא התקבלה אלא אם כן נידרש השמאי לחקירה בסמוך או בעת הדיון ולא היה שם. במקרה כזה, יכול היה הצד המבקש לחקור, לעתור לביטול חוות הדעת מטעם זה. אולם במקרה הנידון, לא כך היה. ב"כ המערערים לא טען דבר והחשה, ולאחר מכן בשלב הסיכומים העלה טענותיו. לכן צדק כב' השופט קמא ואנו רואות איתו עין בעין. כך גם היתה לטעמנו כוונת מתקין התקנות המייחדות סדר דין מהיר מסדר דין רגיל." צירוף דו"ח בוחן התנועה כראיה אף אינה מצריכה צירוף תצהיר מטעם כאמור בתקנה 214ט(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי") המורה כדלהלן: 214ט. (א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד, רשאי בית המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעלי הדין לא יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

...

באשר לתביעתו של מוחמד בגין הפסד ימי שכר, מצאתי כי דינה להידחות וזאת מן הטעם כי מוחמד לא הוכיח כי המשאית אכן תוקנה במוסך במשך 10 ימים כנטען על ידו.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

לאחר ששקלתי את העניין, ובהינתן כי הוכחה אחריות הנתבע לתאונה, מצד אחד, ובהינתן כי לא הוכח הנזק מצד שני, באתי לכלל מסקנה, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לא מצאתי כי המקרה דנן נופל לגדר חריג המצדיק מתן רשות ערעור בבית משפט זה. מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד שעניינה "ניזקי פח" בגין תאונת דרכים.

לפיכך, אין מקום לחרוג מהכלל וליתן דוקא במקרה דנן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

...

לפיכך, נטען כי בית משפט קמא לא יכל להגיע למסקנה ולפיה אחראי ויסמן לקרות התאונה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת הרשות לערער – להידחות.