בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
עת"מ 64724-06-23 איירון יזמות ובניה (ר.י) בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל
בפני
כבוד השופטת תמר נאות פרי
העותרת
איירון יזמות ובניה (ר.י) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עדן ענבר ועו"ד לרה קוניצר-ורבה
המשיבה
רשות מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עו"ד קרין גוטמן – פמ"ח (אזרחי)
פסק דין
עוד בהקשר זה אפנה לפסק הדין בעיניין עת"מ (מנהליים ת"א) 15232-02-23 נמארנה נ' עמידר (27.03.2023), ובעקבותיו לעע"מ 2550/23 נמארנה נ' עמידר (30.03.2023), בפיסקה 14, הדן בסעיף במיכרז (שם, סעיף 19) אשר מנוסח בדיוק באותן האופן שבו מנוסח כאן סעיף 12, לאמור:
"בעניינינו-שלנו, תנאי המיכרז ברורים לחלוטין ואינם שנויים במחלוקת. תנאים אלה קובעים כי על המציע השני, אשר מעוניין להיות מוכרז כזוכה במיכרז, לפנות לעמידר בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה על הזוכה, ולהודיע על רצונו להיות מוכרז כזוכה. בהתאם לאמור במיכרז, רק פנייה כאמור תכשיר את המציע השני לזכייה במיכרז. בנסיבות אלה, ספק רב בעיניי אם ועדת המכרזים הייתה מוסמכת לקבל ולשקול את פנייתו של המערער אחרי חלוף המועד (ראו והשוו: תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; עע"מ 8172/20 סאבא נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (7.4.2021)).
בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים, וזאת כשלנגד עינינו עומד הכלל הבסיסי לפיו "בית משפט לעניינים מנהליים איננו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" או כערכאת ערעור על החלטתה של ועדת המכרזים, והוא איננו ניכנס לנעליה של הרשות ומחליף את שיקול דעתה בשקול דעתו – גם כאשר הנו סבור כי אפשר היה להגיע לתוצאה שונה.
...
סבורני כי הקביעה מעלה בעניין נמארנה מחזקת את המסקנה כי היה על ועדת המכרזים להחליט בעצמה ולנמק אם בנסיבות של המכרז הספציפי בו עסקינן, היא מוסמכת לשקול את פניית המערערת שהוגשה אחרי חלוף המועד, ואם היא כן מוסמכת – היה עליה להפעיל את שיקול דעתה לגבי הבקשה ולהחליט אם הבקשה מתקבלת או נדחית.
סיכום -
לאור האמור מעלה, העתירה מתקבלת בחלקה במובן זה שעל וועדת המכרזים להשלים את החלטתה בהתייחס לבקשה לקבלת ארכה.
ויובהר – אין צורך שהוועדה תביע עמדה שוב לגבי השאלה אם הבקשה הוגשה באיחור אם לאו – שכן, בהקשר זה ההחלטה ברורה (כלומר, שבקשת העותרת הוגשה באיחור), והעתירה לגבי הקביעה הזו - נדחית.