מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בעניין רכישת מעמיס פגום

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 6607/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: אמיר חסון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ג 6974-03-21 מיום 13.9.2021 שניתן על ידי השופטת ד' מרשק מרום, השופט העמית י' צלקובניק והשופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד אבי כהן; עו"ד פרידה וול בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל ][]החלטה
בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירות של גניבה בצוותא, לפי סעיפים 384 ו-29(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: החוק); התפרצות למקום מגורים בצוותא לפי סעיפים 406(ב) ו-29(א) לחוק; קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 449(א)(1) לחוק; והיזק לרכוש במזיד בצוותא לפי סעיפים 452 ו-29(א) לחוק.
לגישת בית המשפט, נפל פגם בהתנהלות המשיבה לעניין זה שעה שעתרה להחמרת עונשו של המבקש נוכח ביצוע מעשיו בצוותא, ובמקביל הסכימה למחוק עובדות אלו מההליך בעיניינם של האחרים.
אין להמעיט בחומרת מעשי המבקש, אשר הורשע בהתפרצות לבית מגורים לאור יום, לאחר תיכנון מוקדם שכלל סיור סביב בית המתלונן, כאשר בפועל פרץ לבית יום לאחר יום, ובמהלך הפריצה עקר את הכספת ממקומה בקיר והעמיסה לרכב שהמתין בחוץ.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
על כן, אין בידי לקבל את טענת המבקש לאכיפה בררנית בעקבות תיקון כתב האישום של האחרים, ובפרט משטענה זו נידונה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אשר בדין קבע כי אין בהסדר הטיעון בכדי להשליך על עונשו של המבקש.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 64473-05-22 ניתן ביום 16 יולי 2023 בוריס שימשילשוילי המערער נ. כ. מאפיית אבגר 2000 בע"מ המשיבה לפני: השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר, השופטת מיכל נעים דיבנר נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם הוכמן בשם המערער – עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי בשם המשיבה – עו"ד דני אליגון ועו"ד הילה ונטורה פסק דין
לצורך הבהרת טענותיי כלפיך אציין כי בידי ראיות להתנהלותך, בגינם נשקלת אפשרות סיום העסקתך, תוך שלילת זכויותיך: ביום 12.7.2018 בשעה 10:58 נצפית במצלמות האבטחה הממוקמות במשרד, מפריד כסף מההפקדה היומית ומכניס את חלקו לכיס מכנסיך; באותו היום, מספר דקות לאחר מכן, בשעה 11:00 נצפית מבצע את הפעולה הזו בשנית; ביום 12.9.2018 נצפית במצלמות האבטחה שבמשרד, תולש תעודת משלוח ומחביא אותה בין רגליך תחת שולחן המשרד; ביום 15.8.18 נצפית בשנית נוטל תעודת משלוח ומחביאה אל מתחת לשולחן; עוד באותו היום נצפית מכין הפקדה לבנק, במהלכה הכנסת חלק מהכסף אל תוך המגירה וחלק נוסף הכנסת לתיק שאיננו תיק ההפקדה; עוד נצפית באותו היום, מסיים את הכנת ההפקדה לבנק, נוטל את הכסף שהוכנס למגירה ומכניסו לתוך ארנקך; ביום 1.10.18 נצפית נוטל תעודת משלוח מתחת לשולחן ולאחר מכן נצפית מחביא אותה; במועדים רבים נצפית מעמיס כמות לחמים לרכבך אולם בפנקס החלוקה ציינת מספר נמוך בהרבה מהכמות שהועמסה; כידוע במהלך משמרת הלילה הבחינה הח"מ, במועדים רבים, כי כמות הלחם המיוצרת עולה על 220 לחמים במהלך הלילה, אולם בסידור העבודה מצוינים דיווחים שונים, אשר לא עולים על 220 לחמים; יוצא אם כך, כי ישנו פער בין כמות הלחמים המיוצרים לכמות הלחמים שדווחו ברשומי סדורי העבודה.
נקבע כי העובד מכר פסולת ברזל של המעסיקה, קיבל טובות הנאה משבעה ספקים שונים של המעסיקה ספקים מולם עבד כקניין, וכן קשר קשר עם ארבעה ספקים מולם עבד להעלאת מחירי הסחורה שרכש עבור המעסיקה ושלשל את כל הרווחים מפעולות אלו לכיסו.
היתערבות ערכאת העירעור בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, לדוגמא כאשר הקביעות שבהן מתבקשת ההתערבות אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר או שאינן מבוססות או שהן מופרכות על פניהן (ע"ע (ארצי) 51298-02-21 גלית גולדמן - יעקב שחם (31.10.2021)).
בית הדין האיזורי פסק פיצוי בסך 40,000 ₪, והמערער ערער על חיובו בתשלום זה. במקרה דנן, לא מצאתי להתערב בפסק דינו של בית הדין האיזורי בנוגע לפסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני ושיעורו.
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 64473-05-22 ניתן ביום 06 אוגוסט 2023 בוריס שימשילשוילי המערער נ. כ. מאפיית אבגר 2000 בע"מ המשיבה לפני: השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר, השופטת מיכל נעים דיבנר נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם הוכמן בשם המערער – עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי בשם המשיבה – עו"ד דני אליגון ועו"ד הילה ונטורה פסק דין מתוקן (על פי החלטה מיום 3.8.2023)
לצורך הבהרת טענותיי כלפיך אציין כי בידי ראיות להתנהלותך, בגינם נשקלת אפשרות סיום העסקתך, תוך שלילת זכויותיך: ביום 12.7.2018 בשעה 10:58 נצפית במצלמות האבטחה הממוקמות במשרד, מפריד כסף מההפקדה היומית ומכניס את חלקו לכיס מכנסיך; באותו היום, מספר דקות לאחר מכן, בשעה 11:00 נצפית מבצע את הפעולה הזו בשנית; ביום 12.9.2018 נצפית במצלמות האבטחה שבמשרד, תולש תעודת משלוח ומחביא אותה בין רגליך תחת שולחן המשרד; ביום 15.8.18 נצפית בשנית נוטל תעודת משלוח ומחביאה אל מתחת לשולחן; עוד באותו היום נצפית מכין הפקדה לבנק, במהלכה הכנסת חלק מהכסף אל תוך המגירה וחלק נוסף הכנסת לתיק שאיננו תיק ההפקדה; עוד נצפית באותו היום, מסיים את הכנת ההפקדה לבנק, נוטל את הכסף שהוכנס למגירה ומכניסו לתוך ארנקך; ביום 1.10.18 נצפית נוטל תעודת משלוח מתחת לשולחן ולאחר מכן נצפית מחביא אותה; במועדים רבים נצפית מעמיס כמות לחמים לרכבך אולם בפנקס החלוקה ציינת מספר נמוך בהרבה מהכמות שהועמסה; כידוע במהלך משמרת הלילה הבחינה הח"מ, במועדים רבים, כי כמות הלחם המיוצרת עולה על 220 לחמים במהלך הלילה, אולם בסידור העבודה מצוינים דיווחים שונים, אשר לא עולים על 220 לחמים; יוצא אם כך, כי ישנו פער בין כמות הלחמים המיוצרים לכמות הלחמים שדווחו ברשומי סדורי העבודה.
נקבע כי העובד מכר פסולת ברזל של המעסיקה, קיבל טובות הנאה משבעה ספקים שונים של המעסיקה ספקים מולם עבד כקניין, וכן קשר קשר עם ארבעה ספקים מולם עבד להעלאת מחירי הסחורה שרכש עבור המעסיקה ושלשל את כל הרווחים מפעולות אלו לכיסו.
היתערבות ערכאת העירעור בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, לדוגמא כאשר הקביעות שבהן מתבקשת ההתערבות אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר או שאינן מבוססות או שהן מופרכות על פניהן (ע"ע (ארצי) 51298-02-21 גלית גולדמן - יעקב שחם (31.10.2021)).
בית הדין האיזורי פסק פיצוי בסך 40,000 ₪, והמערער ערער על חיובו בתשלום זה. במקרה דנן, לא מצאתי להתערב בפסק דינו של בית הדין האיזורי בנוגע לפסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני ושיעורו.
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רת"ק 57442-01-24 דלתות חמדיה בעמ נ' ברנשטיין לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת - המערערת דלתות חמדיה בע"מ המשיב יצחק ברנשטיין פסק דין
המשיב הבהיר, כי היו פגמים רבים בדלתות והוא הסכים להיתמקד רק בעיניינן של 3 דלתות ואין סיבה להתערב בפסק הדין.
לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל העירעור באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.
נוסף לכך עלות של הדלת השלישית שלא נזכרה בחוות דעת המומחה, היא בסך של 1,703 ₪ לפי מחיר רכישה של התובע ולא בסכום גבוה יותר.
הוצעו למשיב הצעות מצוינות לסיום המחלוקת שהוא לא השכיל לקבלן אך אין להעמיס על הנתבעת הוצאות שלא היו מידתיות להליך שהתנהל.
...
ב) המבקשת – הנתבעת תשלם לתובע – המשיב את הסכומים הבאים: סך 500 ₪ - עלות תיקונים שהתובע יבצע בעצמו עבור שתי דלתות.
אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪ ולא 4,500 ₪ כפי שנקבע, הגם שערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בעניין פסיקת הוצאות, שכן במקרה דנן צדקה הנתבעת בטענה, כי סכום ההוצאות הוא תוצאה של התנהלות לא מידתית של התובע.
לפיכך, הנתבעת – המערערת תשלם לתובע (חלף פסק הדין מיום 11.1.2024) סך של 5,203 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 1.1.2023 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"א 1122/22 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, שבו נדחה ערעור המדינה על פסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים, והמשיבה נדרשה לערוך חישוב מחדש של שווי המגרשים, בהתאם לדרך החישוב שנקבעה בהחלטה 1470 ובהסכם ההשבה כלשונם – דהיינו, לפי הממוצע המשוקלל של 40% מכלל המגרשים ששיווקו במיתחם הרלוואנטי.
לפיכך לא נפל פגם בקביעת שווי מיגרש 10 על סמך שומה עדכנית כפי שעשתה המשיבה, וההוראה הנוגעת לממוצע המכרזי כלל אינה רלוואנטית.
בנוסף נאמר בפס' 33-32 לפסק הדין: "...הילכת דירות יוקרה רלוואנטית לענייננו בהיבט אחר. בעיניין דירות יוקרה נקבע כאמור שמתן פטור בידי רשות מקומית מגביית היטלי פיתוח יכול להעשות בדרך של קזוז, ובילבד שיקוזז אותו סכום שהרשות הייתה רשאית לגבות כהיטל פיתוח. בעניינינו מימנה אשבד את הוצאות הפיתוח בסכום של כ-1.12 מיליון ש"ח (נכון לשנת 1992), ולטענתה סכום זה גבוה משמעותית מהסכום שהיא הייתה נידרשת לשלם בגין היטלי פיתוח לו הערייה הייתה נמנעת מלפטור אותה מהם וגובה אותם כדין. אם טענה זו של אשבד נכונה (וסוגיה זו לא התבררה בבית המשפט קמא לגופה), יוצא שהעירייה קיבלה מאשבד סכום גבוה מזה שהייתה מוסמכת לגבות בגין היטלי פיתוח. מהי השלכה של מצב דברים זה על ענייננו כיום, לאחר פסק הדין בעיניין דירות יוקרה?
גם שם טענה התובעת, רוכשת הקרקעות בפטור ממכרז, כי "...מניתוח תחשיב הוצאות הפיתוח אל מול הוצאות הפיתוח ששולמו בפועל על ידי התובעת ונדרשו על ידי רמ"י ביחס למגרשי ההקצאה, ובהשוואה לצדי ג' שרכשו מגרשים נוספים בתחומי אותה תכנית, עולה כי התובעת שילמה ביתר בגין הוצאות הפיתוח ... ובנגוד לסכום שרמ"י הוסמכה לגבות על פי הסכם הפיתוח ותחשיב הוצאות הפיתוח שצורף לו". רמ"י טענה לעומת זאת כי אין הבדל בהוצאות הפיתוח בין מגרשים ששיווקו במיכרז פומבי או בפטור ממכרז, תוך שהיא סומכת טיעוניה על הצמדה למדד שעלה בחדות מאז שנת 2013 ועל העמסה בגין תשתיות על בעקבות הסכם עם המועצה המקומית.
"עיקר טענתה של התובעת הוא לחיובה ביתר על ידי רמ"י בהוצאות פיתוח, שלא כדין, ושלא בהתאם למערכת ההסכמים הקיימת, ושלא בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל העוסקת בפדיון קרקעות. נטען כי הועמסו על התובעת עלויות עודפות, בהתאם להסכם פיתוח מאוחר (הסכם ההרחבה) שלא היה בתוקף, לא במועד חתימת הסכם ההשבה, לא במועד שנקבע בהסכם ההשבה לקביעת שווי המגרשים שהוקצו לתובעת, ואף לא במועד הקצאתם בפועל". בפסקות 100-94 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע כי: "...לא הייתה מניעה שרמ"י תיקבע את הוצאות הפיתוח באופן חד-צדדי, בהתאם להחלטות ועדת הפרויקטים העליונה, וזאת ללא תלות במועד חתימת הסכם פיתוח עם המועצה.
...
סבורני, כפי שיפורט להלן, כי טענת העותרים כי הם אינם חייבים בתשלום הוצאות פיתוח מעבר לקבוע באגרות ובהיטלים, כמו גם טענתם כי יש לחייבם בתשלום הוצאות פיתוח לפי תעריפי העבר, חותרת תחת מהותן של ההוראות בהסכם ההשבה, וכי העותרים אינם יכולים לשנות בדיעבד את התנאים להשתכללות הזכות ואת התחייבויות הצדדים בהסכם.
הסעיף מורה כי העותרים ישלמו הוצאות פיתוח באותה מתכונת שתחול על שאר המגרשים, וזאת לפי הוראות המשיבה כפי שיחולו בעתיד, במועד הרלוונטי.
לא נמצא, אם כן, מקום להתערב בהחלטות המשיבה, והעתירה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו