ערעור על פסק דין בעניין פרויקט בנייה משותף

זהו פסק דין משלים הנוגע לסעד כנוס הנכסים שתבעו התובעים שכנגד (להלן: "התובעים").

לאחר פניות מרובות חדשות לבקרים לנתבעת שכנגד לשלם את חלקה בהוצאות האמורות, נהגה הנתבעת שכנגד בהתעלמות מוחלטת ולא זו בלבד, אלא שהחלה לזמר זמירות כי אינה מחויבת כלל לבנייה משותפת, כי שיקים אלה התקבלו תחת מירמה ולחץ ועוד טענות שווא שאין להן כל שחר, בעוד שהיתר הבניה ניתן לבקשתה עצמה ולהסכמתה, כמו גם להסכמתו של מר לוסיאן להוצאות ותשלומו בפועל, אם כי בחסר.

מכל אלה, עולה כי עיקר הטרוניה של התובעים נוגעת לאי תשלום חלקם של הנתבעים בבניית הפרויקט בסך 777,367 ₪, ואשר לצורך גביית חוב זה נקטו התובעים בהליכי הוצאה לפועל.

מסיכומי הנתבעים עולה כי החוב הנובע מההמחאות שחוללו והוגשו לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, שולמו על ידי הנתבעים לתובעים לאחר שערעור שהגישו על פסק דין של בית משפט השלום, נדחה (שם, סעיף 21).

...

מכל מקום, טענה זו של התובעים מחזקת את המסקנה שלעיל, לפיה כינוס הנכסים התבקש כדי לגבות מהנתבעים חוב בסך 777,367 ₪.

סוף דבר התביעה לסעד של כינוס נכסים נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6145/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: גלריית קריאף מרדכי תל-אביב נ ג ד המשיבים: 1. פול סמדג'ה 2. רפי חדד 3. עופר ממן 4. 12 בעלי הערות אזהרה בחלקה 29 בגוש 6905 5. לוסיאן מרדכי קריאף 6. בנק ירושלים למשכנתאות בע"מ 7. רשם המקרקעין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.8.2019 בת"פ 11082-07-18 שניתן על ידי כב' השופטת רחל עורקבי תאריך הישיבה: י"א באדר התשפ"א (23.02.2021) בשם המערערת: עו"ד אורן בן בשם המשיבים 4-1: עו"ד אסף בנמלך; עו"ד אורי קורב; עו"ד נעמה הורן בשם המשיבה 6: עו"ד עמנואל צנטלר בשם המשיב 7: עו"ד גלעד קאלך ][]פסק דין

]השופט ע' גרוסקופף: ערעור זה מהוה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הליכים משפטיים, סבוכים ומסועפים, המתנהלים בין הצדדים להליך במהלך חמש השנים האחרונות בקשר לקידום פרויקט בנייה משותף בחלקות 28 ו-29 בגוש 6905 ברח' הירקון בתל אביב (להלן: הפרויקט, חלקה 28 ו-חלקה 29, בהתאמה).

ביום 15.8.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא העירעור שלפנינו, במסגרתו דחה את התביעה השנייה, על כל חלקיה, תוך שקבע, בין השאר, כי מדובר ב"הליך סרק" אותו מנהלים הגלריה ובעליה על מנת לזכות בזכויות בהקף רחב יותר מאלה שרכשו בפועל תוך "ניצול מערכת המשפט". לעניין הערת האזהרה, קבע בית המשפט קמא כך: "בקשת המשיבים למנוע מבעל זכויות במקרקעין לרשום לטובתו הערת אזהרה על המקרקעין להבטחת זכויותיו הנה תוצאה קשה, ואולם בעניינינו שוכנעתי כי ככל ואתיר למבקשת לרשום הערת אזהרה על המקרקעין, הרי המבקשת תנצל את קיומה של ההערה לרעה ולא תחדל מפעולותיה לטרפוד הסכם השתוף ובניית הפרויקט" (פסקה 70 לפסק הדין).

...

על רקע האמור, בראשית שנת 2015, הגישה הגלריה, יחד עם חברה נוספת אשר בבעלות בעל הגלריה (להלן: החברה), תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרתה עתרו השתיים לביטול עיקר מערכת ההסכמים (ת"א 42481-07-15, השופט מגן אלטוביה.

ואולם, לאור המסקנה אליה הגענו לעיל, הרי שאיננו נדרשים לדון בשאלה האם יש לאפשר מבחינה דיונית העלאת טענה זו, והאם ראוי לדחות גם מטעם זה את זכות הגלריה לרישום הערת אזהרה.

מסקנה זו מתחזקת על רקע ההלכה הכללית לפיה על התערבות בית המשפט בהתקשרות חוזית מכוח עיקרון תום הלב להיעשות במשורה ובריסון, ורק לאחר בחינה מדוקדקת של עילות חלופיות מוכרות, וזאת פן נגלוש לעבר פסיקה "מן הצדק" בלבד (ע"א 467/04 יתח נ' מפעל הפיס, פסקה 12 לפסק דינה של השופטת עדנה ארבל (1.9.2005); ראו גם דויטש, עמ' 263).

במקרה שלפנינו, דומה אומנם כי ההוצאות נפסקו על הצד הגבוה, אולם משערעורה של הגלריה נדחה, ובשים לב למסקנותיו של בית המשפט באשר להתנהלותה וכן לסיווגו של ההליך כהליך סרק, לא ראינו מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי גם בעניין זה. סוף דבר: דין הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בירושליםבשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 13310-03-21 כריסטינה בלדינג בע"מ ואח' נ' אלקטרו סליל בע"מ תיק חצוני: 5025050618 לפני כבוד השופט מרדכי כדורי בעיניין: 1. כריסטינה בלדינג בע"מ 2. ראיד אבו אלתין ע"י ב"כ עו"ד ג'ורג' שוכרי המערערים אלקטרו סליל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שיר עיני המשיבה פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' קסלסי) מיום 12/1/2021 בת"א 8706-07-18, בו התקבלה תביעה שטרית שהגישה המשיבה נגד המערערים.

כמפורט בפסק הדין, המערערת וחברת מגל בע"מ עמדו בקשר עסקי לצורך הקמת פרויקט בניה משותף.

...

תמצית טענות הצדדים: בערעור שהגישו טוענים המערערים את הטענות הבאות: בית המשפט קמא לא פירט איזו חזקה הביאה אותו למסקנה לפיה המשיבה מחזיקה בשיק בעד ערך.

התוצאה: המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שלא נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא.

משכך, הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה הוצאות הליך זה בסך 10,000 ₪.

לעומת זאת, כאשר דובר על קבוצת רוכשים, שהתאגדו יחדיו לאחר הרכישה לצורך קידום פרויקט בניה משותף, נקבע כי כל שותף יוכל לקבל פטור, בכפוף למילוי תנאי הפטור לפי סעיף 19(ג)(1) הנ"ל (ראו עמ"נ (מרכז) 39438-09-19 הועדה המקומית לתיכנון ובניה רעננה נ' לוי (27/1/2021) (בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה בהחלטה מיום 14/4/2021, בר"מ 2073/21); ערר (מרכז) 8107-08-18 כהן נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה רעננה (16/6/2022)).

ספק בעיניי האם קיומו או היעדרו של גורם מארגן, כפי שפורש בהליכים על פי חוק מסוי מקרקעין (ראו למשל פסק דיני בו"ע 40703-11-15 עמותת מדורגי הנחל נווה מנחם לבניה - קרני שומרון (ע"ר 580597458) נ' מנהל מסוי מקרקעין חדרה (26/12/2017) ו"ע 63863-12-14 פ.א. אריה פרידמן (2006) בע"מ נ' מינהל מסוי מקרקעין חיפה (14/3/2019)), הוא שצריך להתנות את ההכרעה בעיניין הזכאות לפטור.

...

סוף דבר מכל האמור עד כה מתחייבת המסקנה כי המערערים לא רכשו זכויות במקרקעין ובמועד הקובע לא היו שותפים בזכויות.

אשר על כן אני דוחה את הערעור.

המערערים ישלמו למשיבה את הוצאות ההליך בסך כולל של 15,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2809/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: צבי רוטברט, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. קריה נאמנה חברה לבניה (1996) בע"מ 2. וילי יצחקי, עו"ד – המנהל המיוחד 3. כונס נכסים הרישמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 25.8.2021 בפר"ק 4038-01-11 בשם המערער: עו"ד עידן אדלר; עו"ד עידן ילוז בשם משיבה 1: עו"ד יריב שי ישינובסקי; עו"ד צליל מועלם בשם משיב 2: בעצמו בשם משיב 3: עו"ד אסף ברקוביץ' ][]פסק-דין

בתמצית שבתמצית, בתחילת שנת 2011 מונו המערער, משיב 2 (להלן: המשיב) ועורך דין נוסף כנאמנים לצורך השלמת פרויקט בניית בית משותף בתל אביב (להלן: הנאמנים).

הדבר נלמד מכך שבקשת הנאמנים לשכר טירחה הוגשה עובר להשלמת הבניה באופן סופי, כאשר בעת מינויים קבע בית המשפט כי שכר טירחתם ייפסק לאחר סיום הבניה; שבאותה בקשה הם ציינו באופן מפורש שברצונם לקבל מקדמה על חשבון שכר הטירחה בסך של 900,000 ש"ח; שלאחר שהכנ"ר הביע את עמדתו כי נפלו פגמים בבקשה, בית המשפט הציע לנאמנים לערוך את בקשתם ובצד זאת קבע כי מאושרת "בשלב זה מקדמה בסך 180,000 ש"ח בצרוף מע"מ"; ושסכום זה נפסק בהחלטת "פתקית", ללא הכרעה באשר לאופן חישוב שכר הטירחה (שלגביו כאמור הביע הכנ"ר ספקות) ובאשר לפעולותיהם של הנאמנים בתיק.

...

אמנם, מהחלטת בית המשפט שניתנה ביום 13.7.2016 עולה כי עמדה זו של הכנ"ר לא התקבלה בסופו של דבר, אולם בנסיבות העניין מצאנו כי אין מקום לבוא חשבון עם המערער ולדחות את בקשתו מטעמי שיהוי בשל כך ששגה בהבנתו והמתין עם בקשתו לסיום הליכי הרישום – כפי עמדת הכנ"ר בשעתו.

נוכח כל האמור, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי אשר ידון בטענות הצדדים לגופן ויכריע כפי חכמתו.

בנסיבות העניין לא מצאנו ליתן צו להוצאות.