כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין בעניין גירושין והסכם שלום בית

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

על כך לא הוגש ערעור ופסקי הדין גם אושרו על ידי נשיא בית הדין הגדול דאז הגר"א בקשי דורון זצ"ל. בבוא בני הזוג לראשונה לערוך הסכם לשלום בית, העמידם הדיין על שכיוון שהאשה הפסידה כתובתה עליהם לכתוב כתובה חדשה, ושני הצדדים הסכימו וחתמו על כך. לכן אין מקום לעלות טענות על פסק הדין שהפסד הכתובה הראשון היה טעות.
לגבי ההרכב הראשון שפסק שהיא מורדת – יפה פסק בית הדין האחרון שאין אפשרות לא לו ולא להרכב שאישר את הסכם שלום הבית למתוח ביקורת וכל שכן לבטל את פסק הדין הראשון, שהרי לא כל פרטי המקרה ידועים לנו, ולא טעמיו של בית הדין.
אדרבה גם בנושג לבית המשפט הדן בזכויות הצדדים לפי החוק קבע המחוקק כי אין להשתמש בעיכוב הגירושין ככלי בדיונים הכלכליים, ולשם כך הוסיפו בסעיף 5 א(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, כי: "בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים, רשאי לעכב את ביצועו, אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעיניין התרת הנישואין." מסקנות והוראות ערעור האשה על אי חיוב הכתובה נדחה, והאשה חייבת להתגרש ללא דחוי בהתאם להוראת בית הדין האיזורי.
...
סיוע לכך [למסקנה שהוא הדין בזמן הזה] יש להביא מהגמרא בבבא בתרא (הנ"ל) שבה מדובר על בית דין של חליצה, והרי גם בזמנם לא היה בית דין של חליצה מורכב דווקא ממומחים, שהרי סגי בבית דין של הדיוטות ובלבד שיודעים להקרות לחולץ את הפסוקים, וגם עליהם נאמר שאין בית דין טועין ובית הדין של המומחים אינו מדייק אחר מעשיהם.
)שושנת יעקב( מן הכלל אל הפרט גם במקרה שלפנינו עלינו לבחון אם אפשר לבטל את מעשי בית הדין הראשון שפסקו שהיא מורדת; אם כשההרכב השני אישר את ההסכם השני ללא סעיף הכתובה יש בזה פירכא או חיסרון, אם האחריות לכתיבת הכתובה ולמניעת הנזק הייתה מוטלת עליו; ואם מה שלא ציין בית הדין בהסכם את עניין הכתובה מחייב את המסקנה שסברתו הייתה שכתובתה הראשונה קיימת.
בהתאם לבקשתם אנו מאשרים את ההסכם ונותנים לו תוקף של פסק דין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק הדין ועל דחיית הבקשה לפסילת הרכב בית הדין האיזורי בחיפה.
ערעור זה התברר לפני בית הדין הגדול בהרכבו הקודם, ובפסק הדין מיום כ"ד בניסן תשע"ט (29.4.19) נפסק שהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים בטל.
ולהלן ציטוט מהפרוטוקול: בית הדין: משכך ולאור החומר לאור הסכמת האיש להתגרש ולאור פסק הדין של בית הדין הגדול מיום כ"ד בניסן תשע"ט (29.4.2019) אשר החזיר את התיק לדיון בבית הדין האיזורי בעיניין הכתובה ועניין ההסכם יעבור לכל ערכאה: [.
מסקנות כבוד בית הדין האיזורי שיש לקבל את תביעת האשה ולחייב את המערער במתן הגט ולהטיל עליו את הסנקציות המדוברות (שנידון בהן בהמשך) אינן תולדה של משוא פנים כלל וכלל אלא פרי ניתוח הנסיבות שהיו מונחות לפניו, שהובילו את בית הדין למסקנה שמדובר בבעל המעגן את אישתו שנים רבות ומהתל בבית הדין (ובכלל זה בחזרתו מהסכם הגירושין) ושכל טענותיו לשלום בית היו מן השפה ולחוץ, כאשר במקביל הוא מנהל יחסים עם אשה זרה.
...
סוף דבר, אינני רואה בהליך קבלת ההחלטה פגם המצדיק את ביטולה רק בגלל הפגם שבהליך, וכאמור איננו דנים בהחלטה כשלעצמה, אם על בסיס נימוקיה היא מצדיקה את החיוב בגט אם לאו, שכן לזה לא נדרשנו כלל במסגרת הערעור.
כותב עמיתי לגבי ההצדקה לצירוף דיין חדש לפסיקה לחיוב בגט, כאשר זה לא השתתף כלל בדיונים קודמים אלא נכח בתחילת דיון – כמה שורות פרוטוקול בלבד – שבו המערער הכחיש את הטענות שהעלתה המשיבה: אין ספק שבטרם שהצטרף להחלטה קרא את החומר שבתיק ועם שמיעת הצדדים בדיון הגיע למסקנה נשואת הערעור [.
הרב יעקב זמיר לפיכך, לאור כל האמור לעיל בית הדין פוסק: אנו דוחים את הבקשה לפסלות הרכב בית הדין האזורי הנ"ל. הסנקציה של חיוב המערער להופיע כל יום בבית הדין האזורי ולשהות כל יום במסדרון בין השעות 8:30 עד לסוף היום, וללא הגבלה בזמן, היא סנקציה חמורה ביותר, ואין לה אזכור בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה – 1995, ולא בתקנות הדיון.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

.( (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 04/11/1998 , שורות 4-7 אם כן, טענות התובע לפיהן לא הוסבר לו מהות ההסכם סותרות את החלטת כבוד השופטת ומהוות טענות כנגד הפן השפוטי של פסק הדין שאושר על ידה ובעניין זה כבר נקבע כי טענות כנגד הפן השפוטי של פסק הדין, יש להעלות במסגרת ערעור על פסק הדין 21 (337 ( מה שלא נעשה במקרה דנן (ראו ע"א ברע"א 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נ"ג ( ואף מטעם זה דין הטענה להדחות.
כך גם הטענה לפיה לא קוימו הוראות ההסכם בכל הנוגע למזונות לזמני שהות, איני מוצאת בה ממש, שכן הגם שבני הזוג חזרו לשלום בית, הוכח כי התגרשו לאחר מכן ואף אם לא עמד האיש בכל חובותיו על פי ההסכם, בודאי שאין הדבר צריך לשמש לו סיוע שעה שהתחמק מקיום הוראות ההסכם ובמיוחד כאשר הובהר די הצורך כי התובע עזב את הארץ למשך שנתיים ולמעט פעם אחת בהן העביר כספים לבנו בן ה- 15 באמצעות אחיו, לא העביר לאשה דבר ואין בעובדה שלא עמד בתשלום חובותיו בכדי לסייע לו בבטול ההסכם עליו חתם.
...
במצב דברים זה, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להרים הנטל המוגבר הרובץ עליו מהיות הצדדים ידועים בציבור ולהציג בפניי ולו ראייה אחת כי היתה לצדדים כוונת שיתוף בזכויותיה של הנתבעת מעבודתה וכאמור, אף בהוראות ההסכם נקבע ההיפך.
בכל הנוגע לשיתוף במיטלטלין ושעה שהצדדים חיו כידועים בציבור במשך 15 שנה לכל הפחות ונהגו בשיתוף ביחס לנכסי היומיום, אני קובעת כי קיימת כוונת שיתוף.
סוף דבר מכל המקובץ עולה כי דין תביעתו לביטול ההסכם להידחות ותביעתו הרכושית להתקבל בחלקה כמפורט לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תה"ס (תה"ס) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מנגד, לטענת הנתבע אין להורות על צירוף הכרעת הדין וגזר הדין כראייה בהליך דנן, ואלו נימוקיו: אין המדובר בפסק דין שהנו חלוט שכן הוגש ערעור על פסק הדין וייתכן ובית המשפט העליון יזכה את הנתבע מכלל האישומים כאשר הנתבע כבר זוכה מרוב האישומים.
מתוה נורמאטיבי - ביטול הסכם גירושין (או ממון) שקבל תוקף של פס"ד בעילות של פגם ברצון: בעניינינו נערך בין הצדדים הסכם שלום בית לחילופין גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, והתובעת עותרת לביטולו בשל פגמים בכריתתו בהתאם לעילות הקבועות בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973- (להלן: "חוק החוזים").
...
לסיכום, בגין דמי המזונות השוטפים, לא כולל מדור ואחזקתו, ישלם האב לידי האם עבור מזונותיהם של הקטינים ב' ש', ש', ש' וי', סך של 1,150 ₪ לחודש עבור כל קטין, ובסה"כ 4,200 ₪ לחודש.
על כן, אני קובעת כי הוצאות הקטינים בגין אחזקת מדור עומדים ע"ס של 1,250 ₪ בחודש.
סוף דבר: אשר על כן, מכל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – מתקבלת כמפורט בסעיפים 129 ו 137- לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

לדבריו, האשה עזבה את דירת הצדדים עם שני פעוטות ללא כל הצדקה, וזמן קצר לאחר מכן הצדדים החלו בטיפול זוגי שהניב טיוטה של הסכם שלום בית שנערך בחודש פברואר 2020 וצורף לתיק.
טענות הצדדים בכתב העירעור על פסק הדין בתביעת שלום הבית טען האיש בנוסף על האמור לעיל: בית הדין קבע שעמדתה של האשה נחרצת לגירושין לאחר דיון אחד.
בכתב התשובה לערעור על פסק הדין בעיניין שלום הבית טענה האשה בנוסף לאמור לעיל: פסק הדין נשוא העירעור לא ניתן רק על סמך עמדתה של האשה אלא על סמך היתרשמות בית הדין מהצדדים, ומהמשבר העמוק ביניהם שניגרם כתוצאה מהתנהגותו של האיש בתקופת החיים המשותפים ובתקופת הפירוד.
...
הגר"א בקשי דורון שב וכתב במסקנת פסק הדין כי לאור מה שנאמר בדיון של חשובי הדיינים התחזק בדעתו הקודמת שיש לקבל את הערעור.
הדעת נותנת אומנם כי כשיש הסכמה מוותרים הצדדים על הסיכומים, והתקנות אכן מאפשרות ויתור שכזה, אולם פרשנות דווקנית של לשון התקנות עשויה להביא למסקנה כי נדרשת החלטה מפורשת של בית הדין שתינתן על יסוד הסכמה מפורשת כזו ותורה על אי־הצורך בסיכומים.
הערעורים נדחים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו